יד בודקת משקל
הממממ. יש לנו כאן שני קילו של מעשים רעים | וידאו WMV: עדי רם, חדשות
שאלה: נתחיל בתכלס, אז מה זה הראש השנה הזה?
תשובה: לפי היהדות, ראש השנה הוא היום שבו עומדים באי העולם (יהודים ושאינם יהודים) מול הקב"ה, והוא קובע את גורלם לשנה הקרובה: יחיו או ימותו, ירוויחו או יפסידו, יידבקו בשפעת החזירים או יצליחו להתחמק.

אם אתם שואלים את עצמכם, "רגע, זה לא ביום כיפור?", התשובה היא כן ולא: המשפט עצמו מתרחש בראש השנה, וגזר הדין הסופי (מה שנקרא, החתימה) - ביום כיפור. בין לבין יש את "עשרת ימי תשובה", שבהם אנחנו אמורים לפשפש במעשינו, להחליט להשתנות, ובקיצור, לנסות לשכנע את אלוהים שמגיע לנו יותר ממה שגזר עלינו בראש השנה.

ש. לא היה יותר הגיוני שעשרת ימי התשובה יהיו לפני יום הדין, ולא אחריו?
ת. לא באמת. בראש השנה פותח הקב"ה את ספר החיים, שהוא בעצם שלושה ספרים: של צדיקים, של בינוניים ושל רשעים. הצדיקים הגמורים נידונים לחיים והרשעים למוות, אולם הבינוניים - שהם רוב רובו של העם - ממתינים ליום כיפור. רק אז גורלם ייחרץ באופן סופי. בינתיים יש להם עשרה ימים לנסות לתקן את דרכיהם: לדבר פחות לשון הרע, לכבד יותר את ההורים, לבקש סליחה מאנשים שנפגעו מהם השנה, לכבד את בני הזוג, ללמוד יותר תורה, להימנע מגזל וכו'.

ש. הבנתי שראש השנה הוא בעצם היום שבו נברא העולם. זה נכון?
ת. לא, אבל זו טעות נפוצה. תאריך בריאת העולם הוא כ"ה באלול, כלומר כמה ימים לפני ראש השנה. בראש השנה מציינים את יצירת האדם (שאירעה, כזכור, ביום השישי לבריאה). במילים אחרות: זה לא היום שבו נברא העולם, אלא היום שבו נברא האדם.

ש. בתורה כתוב שראש השנה הוא בכלל בחודש ניסן. איך זה מסתדר?
ת. זה נכון, התורה מתייחסת לניסן (החודש שבו חל פסח) כראש השנה. בגמרא הייתה מחלוקת, האם ראש השנה הוא בתשרי או בניסן, ובסופו של דבר תשרי ניצח.
חודש ניסן הוא ראש שנה מסוג אחר: יציאת מצרים, האירוע המכונן שמיד לאחריו התהווה העם היהודי וקיבל את התורה, קרתה בניסן – ולכן הוא למעשה הראשון בחודשים.

אדם וחווה
אדם וחוה. זה בעצם החג שלהם | צילום: istockphoto

ש. למה תוקעים בשופר?
ת. המטרה הראשונית היא לעורר את האדם מתרדמתו. התקיעה מרעידה את הלב, גורמת לנו לחשוב על הטעויות שטעינו במהלך השנה, ובמקרה הטוב גם מביאה אותנו להחלטה להשתפר (שופר, מלשון שיפור).

התקיעה בשופר מוזכרת כבר בתורה (בספר במדבר נאמר: "יום תרועה יהיה לכם"). הקבלה מסבירה שיש בכוח תרועת השופר לחולל שינויים במערכות עליונות. לפי הזוהר, לאדם יש שני צינורות: הוושט היא הצינור הגשמי, שדרכו עובר המזון, והקנה הוא הצינור הרוחני, שדרכו עובר האוויר לנשימה. הוושט קשורה לעולם הזה, כי דרכה נכנס החומר, ואילו הקנה מקושר לעולם הבא, כי דרכו עובר האוויר. התקיעה בשופר נעשית דרך הקנה, כלומר דרך הצד הרוחני שבאדם. על פי הקבלה, התקיעה "מערבבת את השטן" על מנת שלא תתעורר עלינו מידת הדין.

אגב, מפתיע לגלות, אבל השופר הוא למעשה סוג של ציפורן עבה במיוחד שמורכבת על ראש האיל. הקרן המקורית חלולה רק בחלקה, כך שעל מנת ליצור פיה יש לקדוח בתוכה.

יהודי תוקע בשופר
השופר: סוג של ציפורן עבה במיוחד | צילום: SXC
ש. השנה התחילה ביום אחד, למה חוגגים את החג יומיים?
ת. בעבר לא היו לוחות שנה מסודרים, כך שהיו קובעים את ראש החודש על פי עדים שצפו בירח. לפעמים ראש השנה נקבע ביום ה-30 לחודש ולפעמים ביום ה-31, תלוי בעדים. בנוסף, בהיעדר אמצעי התקשורת שיש לנו היום, לא הייתה אפשרות להודיע בכל רחבי הארץ מתי התקדש החודש – ומתוך הספק קיימו את ראש השנה במשך יומיים.

נימוק נוסף לאורכן של החגיגות הוא שמדובר בחג כל כך משמעותי, מכריע ומשפיע, שדרושים יומיים כדי להכילו. היום הראשון של החג נחשב המקודש יותר, ולכן ראוי להתפלל בו על כלל ישראל, בעוד שביום השני מתאים להתפלל על ענייני הפרט, שהם זניחים יותר.

ש. אם מדובר ביום כל כך משמעותי ומעורר חשש, למה אנחנו חוגגים אותו בכזאת שמחה? לא היה יותר הגיוני לצום, כמו ביום כיפור?
ת. החגיגה משקפת את הביטחון שלנו בזה שהקב"ה יוציא לצדק את הדין שלנו - בין אם הוא טוב ובין אם רע. במילים אחרות: אנחנו חוגגים את זה ש"יהיה בסדר".

 ש. מה עומד מאחורי המנהגים של ראש השנה, כמו אכילת תפוח בדבש?
ת. נהוג לאכול תפוח בדבש (וגם חלות עגולות ומתוקות) כדי שתהיה שנה מתוקה, דגים כדי שנהיה לראש ולא לזנב ורימון כדי שירבו זכויותינו כרימון. בנוסף נהוג ללבוש לבן, כדי להידמות למלאכים, ולערוך טקס תשליך כדי לסמל את ההתנתקות מהחטאים שחטאנו בשנה החולפת. כמובן שלכל אלה יש רבדים עמוקים יותר, אבל זה כבר במחלקת הקבלה.

 המדריך המלא של mako לחגים.