פרויקט מגילות ים המלח הדיגיטלי, שחנך היום מוזיאון ישראל בשיתוף עם גוגל, הופך את המקור המקראי החשוב והקדום ביותר שנמצא לנגיש לכל גולש ברזולוציה גבוהה. מהיום ניתן יהיה לצפות בכתבי היד מתקופת הבית השני המעידות על אורחות החיים באותה תקופה, ולקבל הסברים באמצעות על הכתבים ועל ההיסטוריה שלהם באמצעות קטעי וידאו וטקסט באתר הפרוייקט.
מוזיאון ישראל, המחזיק במגילות העתיקות שרגישות לאור מאז פתיחתו ב-1965 והן מוצגות בהיכל הספר. "המגילות הן בין הממצאים החשובים ביותר שנמצאו מתרבות העולם המונותיאיסטי", הסביר מנכ"ל המוזיאון, ג'יימס סניידר,סניידר והוסיף כי מטרת הפרויקט החדש הוא להביא אותן בפני קהל רחב ככל שניתן.
חמש המגילות שעברו דיגיטציה, צולמו במצלמה דיגיטלית ברזולוציה גבוהה במיוחד של עד 1200 מגה פיקסל, כמעט פי 200 מבמצלמה ביתית רגילה, וניתנים לתקריב, כך שניתן לבחון את המגילות לפרטים, באופן שלא ניתן היה לעשות קודם לכן. בנוסף קיים כלי שמאפשר לקבל תרגום של הטקסט לאנגלית וכלי נוסף שמאפשר לגולשים להוסיף תרגום בשפות אחרות. הצילום נעשה בפלאש עם הגנה מיוחדת מקרניים על-סגולות כדי למזער את הנזק שעלול להיגרם לכתבי היד הרגישים הללו.
מגילות ים המלח התגלו בין השנים 1947 ו-1956 באחת עשרה מערות על חופים הצפון-מערביים של ים המלח. כתבי היד מיוחסים לרוב לכת יהודית מבודדת , המכונה במגילות "כת היחד" ונזכרת כ"הקהילה" שהתיישבה בקומראן שבמדבר יהודיה.
המגילות שהועלו עד כה לרשת הן: מגילת ישעיהו השלמה (משנת 125 לפנה"ס) – המגילה המקראית היחידה שנשתמרה בשלמותה; מגילת המקדש (ראשית המאה ה-1 לפנה"ס) - העוסקת בהוראות האל בבנייתו והפעלתו של בית המקדש בירושלים ומציעה תכנית של מקדש עתידי; מגילת סרח היחד - השופכת אור על אורחות החיים של הקהילה כמו: קבלת חברים חדשים, נושאי תפילה, טקסי טיהור ועוד; מגילת פשר חבקוק – פרשנות לשני פרקיו הראשונים של ספר חבקוק באופן ייחודי שהופכת אותה למקור מרכזי של ידע על החיים הרוחניים של הקהילה בקומארן ומבארת את תפיסתה של הקהילה; ומגילת סרך המלחמה (בין המאה ה-1לפנה"ס למאה ה-1 לספירה) המתארת מלחמת "בני האור" ב"בני החושך", בסופה יוכלו בני האור לחזור לירושלים ולקיים את עבודת האל.
את הפרוייקט, פיתחה גוגל בהמשך לפרויקטים נוספים שהעלתה, כמו גוגל ארט ואוסף יד ושם, המנגישים לציבור הרחב את מה שבעבר ניתן היה להחשף אליו במוזיאונים בלבד.