תופעה חדשה של הצבת שלטי כשרות אלטרנטייבים מנערת את עולם המסעדנות הירושלמי ומעוררות חיכוכים עם הרבנות הראשית.
הסיפור החל באוגוסט כאשר פקח של הרבנות הראשית נכנס למסעדת איצ'יקדנה הירושלמית, מסעדה שמתמחה באוכל צמחוני וטבעוני. להבה, בעלת המקום, הופתעה במיוחד מכיוון שלא היה מדובר במשגיח הקבוע שעבר מולה כבר חמש שנים. "יום אחד הגיע פקח, שאותו אני לא מכירה, ודרש לראות את הקבלות שלי. מאוד הופתעתי מכך, כי מה לכשרות ולקבלות. סירבתי והוא אמר כי מעתה עליי לבצע את קניות המצרכים שלי בארבעה מקומות ספציפיים בשוק. סירבתי להכנס למונופול הזה ובעקבות זאת לקח הפקח את תעודת הכשרות שלי והלך".
לטענתה, באותו יום נכנס פקח זה לעוד ארבע מסעדות באזור ודרש דרישה דומה. בעלת המקום החליטה כי אינה מוכנה להשלים עם מה שקרה ולכן תלתה במסעדתה שלט המסביר את המצב. "כשפתחתי את המסעדה רציתי שיהיה כשר בכדי שנוכל להתחבר לקהל שמסביבנו, תמיד היה לנו משגיח כשרות ותעודה. שום דבר במטבח לא השתנה רק התעודה איננה. אני מקפידה על אותם כללים ובכלל אנחנו מסעדה צמחונית טבעונית כך שהפחד שמשהו לא יהיה כשר הוא יחסית קטן", נכתב בשלט.
הסיפור החל לתפוס תאוצה כאשר אחר הסועדים בשם תומר פרסיקו פרסם את השלט והסיפור שמאחוריו בפייסבוק. התמונה שותפה ברשת על ידי גולשים רבים ובנוסף הוקמה קבוצת פייסבוק שמרכזת את כל המסעדות המעידות על עצמן ככשרות לגמרי אך אין להן תעודה, בינהן "נוקטורנו", "הסלון בשבזי", "קרוסלה", "המרקיה" ו"אדון כהן" הירושלמיות.
תגובת הרבנות הראשית לא איחרה להגיע, הממונה על היחידה לאכיפת חוק איסור הונאה בכשרות, רפי יוחאי, אמר כי התופעה מבוססת על גורמים פרטיים המונעים מאינטרסים כלכליים ואידיאולוגים. "הדיון העיקרי פה הוא כיצד צריכה להראות הכשרות הציבורית", הוא אומר, "ברגע שזה הופך להיות בעל פה ומבוסס ואמון הדדי ניתן לעשות מה שרוצים, אך כשזה עובר לנייר יש לעמוד בקריטריונים מסויימים. התפקיד שלנו הוא פיקוח ממשלתי. אנו צריכים לתת לציבור כלי שבעזרתו יוכל לאבחן את מידת הכשרות של המקום אליו הם הולכים. חשוב לציין כי נושא הכשרות דורש ידע מקצועי שבעל עסק, ירא שמיים ככל שיהיה, פשוט לא יודע. מכיוון שהמדינה רוצה שכללים דומים יהיו בכל מקום היא מחייבת הטמעת משגיח". יוחאי סירב להגיב להאשמות של בעלת מסעדת איצ'קדנה על כך שהכריחו אותה להכנס למונופול.
להבה מצידה, אינה רואה את הדברים כפי שהרבנות רואה אותם ואינה מרגישה ירידה בכמות הלקוחות בעקבות הסרת הכשרות. "מי שבאמת חרדי גם ככה לא מגיע אלינו אז ככה שזה בכלל לא רלוונטי", היא אומרת, "הלוואי והייתי לי תעודת כשרות והייתי יכולה לכבד את האוכלסיה שזקוקה לה, אבל אני לא יכולה לעשות זאת כי הרבנות לא מכבדת אותי. הנושא פה זה בכלל לא הכשרות שמן הסתם קיימת אצלי גם אם אין חותמת רשמית לכך, אלא העובדה שהם ניסו להכריח אותי להכנס למונופול שלהם וסירבתי"
במשרד לאכיפה בראשות יוחאי מתייחסים לנושא ברצינות רבה והם מתכוונים לפשוט על המסעדות אשר יגדירו את עצמן "כשרות ללא תעודה". "כשתגיע לידינו רשימת המסעדות נבצע בהן אכיפה אינטסיבית אשר תכלול קנסות ופרסום ברבים", אומרים שם, "בסופו של דבר בעלי עסקים יקחו אותנו לתשומת לבם. מדובר בסערה בכוס מים. הרי הצרכן הדתי שמעוניין בהכשר יבקש לראות אותו".
בעלת מסעדת איצ'קדנה הוסיפה וסיפרה כי קיבלה תגובות נלהבות מאוד, גם מחובשי כיפות. "היו מספר אנשים שויתרו כי לא היה הכשר, אבל רוב הדתיים שאכלו אצלנו קבוע המשיכו בכך גם ללא ההכשר. בכלל התגובות מהציבור הדתי היו די אוהדות. הפרסום בפייסבוק מאוד עזר ובכל תקופת החגים היינו מלאים לגמרי. השבוע אנחנו מתכננים להתכנס עם הועד של השוק ולראות איך אנחנו פותרים את המצב הזה".