המורה הרוחני המפורסם ביותר שהוציאה הודו בעת המודרנית הוא ככל הנראה אושו (11 בדצמבר 1911 - 19 בינואר 1990). מי שידוע במדיטציות האקטיביות שפיתח, בקלפי הטארוט המיוחדים שנוצרו בהשראתו ובעיקר באשראם הגדול שלו בפונה, הוא אחד המורים הרוחניים השנויים במחלוקת, בעולם כולו כמו גם בהודו עצמה.
אושו נולד בשם ראג'ניש קנדרה מוהן, והיה הבן הבכור במשפחה בת 11 ילדים ממאדהיה פראדש, הודו. הוריו עסקו במסחר של בגדים, ולמרות שאין במשפחה כל ייחוס רוחני ידוע, ההתפתחות הרוחנית שלו החלה בגיל צעיר. בשבע שנותיו הראשונות התגורר אצל סבו וסבתו מצד אימו, שנתנו לו חופש גדול שלדבריו השפיע עליו עמוקות. בגיל שבע נפטר סבו והוא חזר לגור עם הוריו. שמונה שנים לאחר מכן נפטר בן דודו וחבר טוב שלו. הוא סיפר כי שתי חוויות המוות הותירו בו רושם עמוק והניעו את מסע החיפוש שלו. זה החל ללבוש צורה בגיל 21, בזמן שאושו למד באוניברסיטה, אז חווה לדבריו חוויית הארה.
אושו המשיך ללמוד לימודים אקדמאיים, והיה ידוע בהמשך חייו כבעל ידע עצום בתורות וכתבים שונים וכמי שיכול היה לדבר על כמעט כל נושא ולחברו לתפיסת עולמו הייחודית. בשנת 1961, כשהוא בן 50, הוא מונה כמרצה לפילוסופיה באוניברסיטת ג'בלפור. הוא היה שנוי במחלוקת הודות לשיטות הלימוד החדשניות שלו, שכללו לא פעם שיחות במהלך טיולים במדשאות במקום הרצאות בכיתה.
המפנה בחייו של אושו קרה בשנת 1966. לאחר מספר שנים בהן לימד באופן לא רשמי מדיטציה ומודעות, הוא עזב את עבודתו באוניברסיטה ופתח במומביי את האשראם הראשון שלו. 8 שנים לאחר מכן, בשנת 1974, הוא פתח (לראשונה) את האשראם הידוע שלו בעיר פונה.
איפה הראש שלך?
אושו פיתח פילוסופיה המבוססת על הדת ההינדית, כמו גם על הטאואיזם והזן. הוא כיוון את תלמידיו למצב של נו-מיינד - מצב של ערנות מקסימלית בו הראש שקט ממחשבות והאדם מוכן לפעולה הנדרשת ממנו באופן מלא וללא כל עכבות. ככל שהכיר יותר ויותר מערביים, הבין כי במערב יש צורך בעבודה פסיכולוגית שתאפשר את ניקוי הראש וההגעה למצב השקט, וכך פיתח את המדיטציות האקטיביות שלו. מדיטציות אלה כוללות חלק אקטיבי מסוגים שונים, בו מזיזים את הגוף כדי לנקות אותו מעומס רגשי ומנטלי, ולאחר מכן חלק של דממה שמאפשרת כניסה למדיטציה.
בנוסף הוא התמחה בשילוב בין טכניקות טנטריות לבין עבודה לריפוי הרגשות הפגועים, במטרה לעזור לאנשים להשתחרר מחסימות ולחיות חיים מלאים ועשירים. שילוב זה קיבל את הכינוי נאו טנטרה וממנו צמחו שיטות תרפיה שונות.
דת חדשה?
שבירת החוקים האופיינית לאושו עוררה עליו מתנגדים רבים. מורים רוחניים מסויימים בהודו התנגדו לשיטותיו, שחרגו מהגבולות ההינודאים המקובלים. אנשי דת רבים התנגדו לו, מאחר והוא עודד את מאמיניו לפעול בדרך עצמאית אינדיבידואלית, ויצא למעשה נגד הדתות באשר הן. היו שאמרו כי למעשה הוא יוצר בעצמו דת חדשה, עם מנהגים ומנהיג.
אנשים רבים במערב ראו בו מהפכן מבשר רעות, בין השאר בזכות החופש המיני שעודד בקרב מאמיניו, התנגדותו להפרדה בין גברים לנשים אפילו במקלחות ובשירותים, והתנגדותו להבאת ילדים שבהשראתה חלק ממאמיניו עברו תהליכי עיקור. היו שטענו כי האשראמים שלו מתנהלים בשלטון עריצות, עמוסי שקרים, חמדנות וניצול.
הטענות על החמדנות של אושו לא היו חסרות ביסוס. כך למשל, היה לו צי של מעל 80 מכוניות רולס רויס והוא ענד שעון רולקס מוזהב. עובדות אלה סיפקו דלק רב למתנגדיו, שלא הבינו כיצד מורה רוחני הוא בעל שפע חומר כזה, ומדוע יש לו צורך בכך. עם זאת, אושו הוא אחד המורים הרוחניים הראשונים במזרח שהבין את החשיבות בחיבור בין הרוח לחומר, והוא המחיש זאת בדרכו הססגונית והשנויה במחלוקת.
אחד משיאי ההתנגשות בין אושו למערב היה בתחילת שנות ה-80 בארה"ב. אושו הגיע לארה"ב והתגורר עם מאמיניו באשראם שפתחו באורגון. תלמידיו הסתכסכו עם תושבי האזור, ובבדיקות של המשטרה התגלו באשראם מעילות. בנוסף, כמה מתלמידיו הורשעו בעבירות פליליות שונות. בשנת 1985, לאחר שהתגלה כי גם אושו עצמו שוהה בארה"ב באופן לא חוקי, הוא חזר להודו.
בשלב זה בחייו, לאחר שהסתובב בעולם בסדרה של הרצאות וסדנאות, פתח אושו מחדש את האשראם בפונה, שם התגורר עד מותו בשנת 1990. האשראם בפונה פתוח ופעיל עד היום, וכמותו פועלים מרכזים רבים בכל רחבי העולם. לא ידוע על אנשים שעברו הארה בקרבתו של אושו והפכו למורים רוחניים בעצמם, אך רבים למדו ופיתחו בקרבתו ובעזרתו טכניקות ושיטות ריפוי שונות, אותן הם מעבירים בכל רחבי העולם, כולל בישראל.
אם אתם רוצים לחוות את שיטותיו ותפיסת עולמו של אושו, אתם מוזמנים לכנס האביב של Osho Israel בבית אורן, 7-9 באפריל.