בימים האחרונים התכונה במפעל השופרות המצליח של ברששת-ריבק, אי שם בדרום תל אביב, רבה במיוחד. בין הריח השרוף שאופף את המקום לבין ערימות השופרות שממלאים כל פינה, היה אפשר למצוא בעיקר את הלהט שמאפיין את חודש אלול, החודש הצפוף ביותר בלוח השנה של המפעל. אנשים זורמים לכאן ללא הרף, בעלי תקיעה מבקשים הדרכה, ואלי ריבק, בנו של אחד השותפים המרכזיים בעסק המשותף, יודע שגם בערב ראש השנה יגיעו אליו אנשים לרכוש שופרות גם אחרי נעילת שערי המפעל, ממש כמדי שנה.
"ברששת-ריבק" הוא אחד ממפעלי השופרות הגדולים בארץ ובעולם. למעשה, בארץ יש רק כחמישה בתי מלאכה בינוניים ומעלה לייצור שופרות. מדובר במיזוג של שני עסקים משפחתיים, שהתאחדו ליצרן שופרות מוביל. משפחת ברששת עסקה בתחום בדורות האחרונים גם במרוקו, ומשפחת ריבק היתה המקבילה שלה כבר בפולין. לפני 25 שנים הם התאחדו כאמור, וכיום מייצרים את כל סוגי השופרות, לכל העדות, וכמובן שעם השגחה של הרבנות ובד"צים שונים. כן, מה ששמעתם. גם שופר צריך כשרות, אחרת הוא יכול להיות פסול ולא כשר לתקיעה.
"אנחנו אוספים קרניים מכל העולם"
"בשנים האחרונות יש ייבוא שופרות פסולים, המיוצרים במדינות ערב או במקומות אחרים", מספר ריבק. "גם הרבנות פרסמה בשנים האחרונות קריאות שלא לקנות ממקורות לא ברורים. מה שקורה זה שבתהליך הייצור יש הרבה נפל. שופרות שנסדקים. לפי ההלכה, הם פסולים תקיעה, אבל בעין לא מזוינת אי אפשר לגלות זאת. אנשים צריכים לוודא את זה לפני הרכישה".
ריבק מספר שמחיר של שופר יכול לנוע בין 100 שקלים ל-600-700 – הכל לפי גודל וסוג הקרן. מדי שנה נמכרים בארץ אלפי שופרות מכל היצרנים, וברחבי העולם – עוד כמה אלפים. איך התהליך עצמו מתחיל? זה מעניין במיוחד. "אנחנו נוסעים לכל העולם כדי לאסוף קרניים, ובעיקר למרוקו, אפריקה וטורקיה. הערבים אוכלים הרבה כבשים, ושם יש מן הסתם כמות גדולה של קרניים. שם אנחנו ממיינים את הקרניים. אנו בוחרים את הקרניים אחת-אחת, כדי לראות שזו קרן שתהיה קלה להכנה, ושהיא איכותית ולא תיפסל במהלך הייצור".
בעולם יש שימושים נוספים לקרניים, או שזה ייחודי ליהודים?
"גם בעולם משתמשים בקרניים. מחומר הגלם שלהן עושים כפתורים, מסרקים, מסגרות למשקפים. במקומות מסוימים טוחנים את הקרניים ועושים מהן מזון לבעלי חיים. מה שכן, חומר הגלם של הקרן התייקר מאוד בשנים האחרונות, גם בגלל שאין הרבה זכרים, והיום הקרניים הרבה יותר קטנות מאשר הקרניים שהיו לפני הרבה שנים. לכן הקרניים הגדולות יקרות וקשות יותר להשגה. יש לנו אנשים שאוספים קרן-קרן, ומוודאים שהיא לא פגועה ולא סדוקה. אפשר להכין קרניים רק מכמות קטנה של קרניים בסך הכללי, כי רובם שבורים או דקים מדי".
עיבוד הקרן הוא סוג של נגרות, למעשה. התהליך כולל ליטוש, הברקה, עיבוד בחום לעיצוב הצורה של הקרן. "הקרן מסולסלת במקור, ואנחנו צריכים לקדוח את החלק הסתום שלה", מספר ריבק. "לשם כך צריכים לחמם ולעצב אותה. לאחר מכן מתחילים ליטוש והברקה. למעשה, זה בגדול תהליך ייצור השופר. חשוב לדעת שאסור להוסיף תוספת שלא ממינו, כמו דבק, וגם שכל חור או סדק פוסל את השופר".
כמה זמן מחזיק שופר בדרך כלל?
"שופר טוב יכול להחזיק כל החיים – בערך 50 שנה. במהלך השנה השופר צריך להיות שמור בתוך מקום מאוורר – צריכים לזכור שמדובר בחומר אורגני חי. אפשר לשים אותו במזנון, בוויטרינה, אבל לא בתוך שקית ניילון או בד. גם לא במקום אטום וסגור. כך הוא יתחיל פשוט להירקב".
איזה שופר יש לך-עצמך, מהיקרים או מהפשוטים?
"יש לי שופר סטנדרטי, לא משהו מיוחד. שופר שמתאים לי. בכלל, שופר הוא דבר אינדיווידואלי. לכל אחד יש את השופר שלו. יכול להיות מישהו שמחזיק בשופר הכי נוח וקל בעולם מבחינתו, אבל אדם אחר לא יוכל לתקוע בו בכלל. אחד רוצה פיה עגולה, אחד פיה אליפסה, אחד גדולה, אחד קטנה. גם קורה שאנשים מתבגרים, ופתאום השופר שהם תקעו בו כל השנים נהיה קשה מדי, בגלל שמבנה השיניים והפה שלהם השתנה".
איך בכלל תוקעים בשופר? תן טיפים ספציפיים למי שלא רוצה להפיק רק אוויר חלול.
"אם מגיע אליי אדם שלא יודע לתקוע, אחרי 5 דקות הוא הופך לבעל תקיעה. הרעיון הוא טכניקה. אתה למעשה צריך לנשוף כמו מן יריקה של אוויר, כך שישמעו 'פפפפפפפ'. להוציא את האוויר דרך חור קטן בשפתיים, ולהצמיד אותו אל הפיה. הרעיון הוא לא לתקוע בכוח. שופר טוב הוא שופר שלא צריך להתאמץ במיוחד כדי לתקוע בו".
יש הבדל בין השופרות של פעם לבין השופרות המודרניים יותר?
"היום אנחנו משתמשים בקרניים הרבה יותר איכותיות, ולכן משך חיי השופר הרבה יותר גדול. תהליך הייצור הוא אותו תהליך, אבל היום משתמשים ביותר מכונות מאשר בעבר. לכן השופרות של היום הרבה יותר חלקים ומבריקים. שופר של פעם – רמת הגימור שלו נמוכה מרמת הגימור של השופרות הנוכחיים, וזה הודות לקדמה ביכולות הייצור".
איך ייראה המפעל בחודש חשון?
"בחודש חשון אנחנו דווקא עובדים קשה לקראת התיירים שיגיעו בכריסמס לירושלים, ויקנו את כל השופרות הקטנים והבינוניים מישראל. זו מזכרת פופולרית ונפוצה".
אבל בגדול, אני מניח שמדובר במפעל שפועל על אש נמוכה במשך רוב השנה.
"אנחנו מייצרים כל השנה. לקראת החגים אנו מייצרים בעיקר שופרות משובחים לבעלי תקיעה, אבל במהלך השנה מייצרים בעיקר לענף התיירות. אנשים קונים המון שופרות כמתנות ומזכרות. לקראת החג יש כמובן יותר לחץ וביקוש. אנחנו גם עושים שופרות עם ציפויי כסף בצורות של ירושלים, שבעת המינים וכל מני סמלים של אריות ורימונים. כך המתנה הופכת ליותר יוקרתית".
אפשר לתקוע בשופר כזה בראש השנה, ולצאת ידי חובה?
"על פי ההלכה, כל מה שמשנה את קול השופר - פוסל אותו. כלומר, אם הקול השתנה כתוצאה מהציפוי – זה אסור. אבל כיוון שלא יודעים מה היה הקול הראשון, ויש כאן לא מעט סימני שאלה, בבתי הכנסת נוהגים לתקוע בראש השנה רק בשופרות ללא ציפוי. את שופרות הציפוי אנו מוכרים כפריטי יודאיקה בלבד, וגם ללקוחות ברור שזה לא לתקיעה. בכל מקרה, גם באמצע השנה לא משעמם כאן".