מהי בכלל כשרות?

המונח "כשרות" בהלכה היהודית מתייחסת למערכת שלמה של חוקים וכללים הקובעת עבורנו אלו מזונות מותרים באכילה ואלו אסורים לנו. הקביעה כי מזון מסוים הוא "כשר" למעשה מעידה כי הוא עומד בכל הכללים והדרישות של ההלכה היהודית. המקור למילה כשר היא המילה – כשורה, שפירושה הוא שהכל נעשה על פי הכללים.

האם המונח כשרות קיים רק בדת היהודית?

לא. למעשה גם בדתות אחרות ישנם איסורים כאלו ואחרים על אכילת מזונות מסוימים או שתיית משקאות מסוימים. אולם לרוב כשמדברים על "אוכל כשר", מתייחסים למערכת הכללים של הדת היהודית.

מהי תעודת כשרות?

כשאנחנו מדברים על שמירה על הלכות הכשרות במרחב הביתי, כל אחד אחראי לעצמי, אבל מה קורה כאשר אנחנו מעוניינים לצאת ולאכול בחוץ? במסעדות, בתי קפה ובתי עסק שמספקים מזון? כיום הסמכות הבלעדית להעניק לבתי עסק תעודת כשרות (שנקראת לפעמים גם תעודת הכשר) היא הרבנות הראשית לישראל, הרבנות המקומית כשלוחתה של הקודמת והרבנות הצבאית במטבחים של צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון. זאת על פי "חוק איסור הונאה בכשרות התשמ"ג – 1983".

איך זה בדיוק עובד?

הרבנות הראשית, ונציגיה מהרבנות המקומית, מעמידים משגיחי כשרות מטעמם שנמצאים במהלך היום בעסק עצמו ובודקים שתהליך הכנת המזון בו נעשה על פי הלכות הכשרות. ישנם מקומות בהם משגיחי הכשרות מקבלים את שכרם מבעל העסק, מה שהוביל ללא מעט טענות לגבי ניגוד אינטרסים של משגיחי הכשרות וטוהר העבודה. לאחרונה החלה הרבנות הראשית להעביר את שכר משגיחי הכשרות דרך חברת כוח אדם כדי לאפשר למשגיחים לשמור ולהקפיד על ההלכה ללא חשש. מעל כל כמה משגיחי כשרות ישנם מפקחי כשרות המקפידים לערוך ביקורות מעת לעת ולוודא שהכשרות אכן נשמרת בבתי העסק שזוכים לתעודת כשרות מטעם הרבנות.

איך תדעו שתעודת הכשרות בבית העסק בו אתם נמצאים – אמיתית ובתוקף?

בכל תעודת כשרות תוכלו למצוא הן את החתימה של הרבנות הראשית או המקומית, הן את שמו של בית העסק ואת כתובתו, והן את התאריך בו פג התוקף של הכשרות ויש צורך לחדש אותה. שימו לב! תעודת כשרות שפג תוקפה אינה מעידה על פי ההלכה כי בית העסק ממשיך להקפיד על הלכות הכשרות בהווה.

הסרת כשרות פלאפל התאומים (צילום: פלאפל התאומים, פייסבוק)
המודעה שהעלתה לאחרונה את סוגיית הכשרות לכותרות | צילום: פלאפל התאומים, פייסבוק

מה ההבדל בין תעודת כשרות לבין תעודת כשרות למהדרין?

לאורך השנים נוצרו זרמים שונים שמקפידים באופן שונה על הלכות הכשרות. תעודת כשרות מהדרין מעידה לעיתים כי מעבר להלכות הכשרות הבסיסיות, מקפיד המקום יתר על המידה ומחמיר בכל מה שקשור לתהליך הכנת המזון. ישנן רבנויות מקומיות, בעיקר בערים חרדיות או בנקודות בהן יש קהילה חרדית גדולה, שהקימו לצד מערכת הכשרות הרגילה גם מערכת להענקת כשרות מהדרין כמו ירושלים, רחובות, טבריה וצפת.

ואם אני רואה שהמקום נמצא בהשגחת בד"ץ, מה זה אומר?

ראשי התיבות של בד"ץ הן "בית דין צדק". לרוב מדובר בגופים המקפידים על תקני כשרות מהודרים ביותר ומחמירים, עליהם סומכים רבים מהציבור החרדי והדתי, בניגוד לתקני הכשרות של הרבנות. לאורך השנים הוקמו מספר גופים פרטיים המספקים פיקוח כשרותי הנחשב למחמיר יותר ממערכת הכשרות הממלכתית של הרבנות. הרבנות עצמה אינה מתנגדת לכך כל עוד מדובר במקומות שמחזיקים גם בתעודת כשרות מטעמה. בין גופים אלו ניתן למצוא את כשרות הר' לנדא, בד"ץ בית יוסף, בד"ץ יורה דעה של הרב מחפוד, בד"ץ העדה החרדית ועוד.

האם היום ניתן למצוא מקומות עם תעודת כשרות אלטרנטיבית?

ישנם בתי עסק רבים שטוענים לאורך השנים כי ההשגחה של הרבנות הראשית אינה מהימנה וכי המשגיחים שלה גובים כסף רב, לעיתים שלא בצדק ולא בפרופורציה לרווחי העסק. כתוצאה מכך, לאורך השנים קמו גופים שונים ופרטיים שלקחו על עצמם להעניק תעודות כשרות אלטרנטיביות כמו "השגחה פרטית" ואף "ארגון רבני צהר". מטרת גופים אלו הייתה ועודנה להנגיש את האפשרות לשמירת כשרות לבתי העסק ולצרכנים, מבלי להצטרך לעבור את החסם של התשלום הרב.

כמה ניתן לסמוך על תעודת כשרות אלטרנטיבית?

לגבי התשובה לשאלה הזאת – זה לגמרי נוגע למערכת הערכים שלכם. לאורך השנים נלחמת הרבנות הראשית בגופים אלו בטענה כי תקני הכשרות של התעודות אותן הם מעניקים הינם ירודים, אולם לא כולם מסכימים עם כך. בסופו של דבר, לאחר שפנתה הרבנות הראשית לבג"ץ הוחלט כי אותם גופים יכולים להעניק תעודות שונות המעידות על השגחתם אולם אסור להזכיר באותן תעודות את המילה "כשרות", שכן כפי שכבר הזכרתי הבלעדיות על הענקת הכשרות בישראל של ימינו היא הרבנות הראשית. אותם גופים עדיין פועלים כיום ומצאו דרכים עקיפות לבטא את השגחתם על בתי העסק, מבלי להזכיר את המילה "כשרות", זאת למרות שהם מקפידים ומשגיחים, לדבריהם, על הלכות הכשרות.

האם תעודת כשרות מעידה רק על כשרות?

בעבר היו ניסיונות של הרבנות הראשית לכפות על בתי עסק, באמצעות הבלעדיות על הענקת תעודות כשרות, לקיים הלכות נוספות. למשל נמנעה הרבנות הראשית מהענקת תעודת כשרות לאולם בו התקיימו אירועים של ריקודי בטן או ריקודים מעורבים, וכן היו ניסיונות לא להעניק תעודת כשרות לעסקים כשרים שנמצאים בבעלותם של יהודים משיחיים. לאחר פניות חוזרות ונשנות לבג"ץ, הוחלט כי אין בסמכותה של הרבנות הראשית להשתמש בבלעדיות השגחת הכשרות על מנת לאכוף את ההלכה אלא את החוק. ולמרות זאת, ישנה נקודה אחת בה אפשרו בבג"ץ לרבנות הראשית להרחיב את ההקפדה שלה – בישול בשבת. ישנם בתי עסק רבים שמבשלים כשר (רק בשרי, רק חלבי, טבעוני) ועם מוצרים כשרים, אולם פתוחים בשבת. לעסקים אלו לרוב הרבנות הראשית לא מעניקה תעודת כשרות. זאת בהסתמך על העובדה שעל פי המגן אברהם - בישול בשבת פוסל גם את הכלים בהם בושל המזון בשבת ודורש הגעלה על מנת להכשירם.