ההפרדה בין גברים ונשים, שהייתה בעבר סוגיה פנים-חרדית, הולכת וזולגת לתוך המרחב הכללי. אחד ממוקדי המאבק המרכזיים היה כמובן קווי המהדרין של אגד. ענת הופמן מנהלת מאבק נגד קווי המהדרין, ואף הובילה את הבג"ץ נגד הנושא: "אנחנו חושבות שההפרדה באוטובוסים זה לא הלכה, זה דיכוי של נשים".

אוטובוס אחר אוטובוס היא עולה כדי למחות על ההפרדה שמונהגת בחסות הדת ובשם הצניעות – גברים מלפנים ונשים מאחור. היא נכנסת לוויכוחים עם הנוסעים החרדים וגם עם הנוסעות. "אנחנו לא מכריחים אף אחד לעלות לאוטובוס הזה", אומרת אחת הנשים. אבל לדברי הופמן, "נשים צלצלו אלינו ואמרו שקיבלו מכות באוטובוסים", טענה שהנשים מכחישות: "זו הסתה נגד הדת. כל דבר חרדי אתם רוצים לעקור. החוק לא מעניין אותנו בישראל, יש חוק של התורה. זה הכבוד שלנו, כבוד בת מלך פנימה".

אבל הופמן לא קונה את זה, ושלא בפני הנשים היא אומרת: "אלה שאמרו לך למצלמה 'טוב לנו פה', מצלצלות אלינו. הן לוקחות את הפלאייר, זורקות אותו ואז מרימות אותו. הן אומרות לנו 'הצילו! הרבנים השתגעו! תיאבקו בשבילנו'".

והטלפונים מתוך האוכלוסייה החרדית גברו דווקא אחרי פסיקת בג"ץ, שמצד אחד אסר כפייה של ההפרדה, אבל מצד שני הותיר את העניין לרצון הנוסעים. מה הפלא שבמוקד המשפטי שהקימו ב"מרכז לפלורליזם יהודי" הצטברו מעט מאוד תביעות נגד ההסדר החדש? לנשים החרדיות קשה מאוד לצאת נגד המחנה, בטח להופיע בבית משפט. אפילו נוסעת דתית שהלכה עד הסוף ותבעה נהג שלא עמד על זכותה לשבת מלפנים, מוכנה להתראיין רק בטלפון. למה? "אני קיבלתי איומים כשנסעתי על קו 319. הם אמרו שצריכים למסור את השם שלי למישהו שיטפל בי. בציבור החרדי לטפל במישהו זה לשבור לו את כל העצמות ולהשאיר אותו שבר כלי. יש להם דת שאני פשוט לא מכירה".

לדברי החרדים הנוסעים בקו זה, "הנשים בוחרות לשבת בסוף. זו בעיה שלנו, אל תתערבו. אנחנו נחליט מה שנחליט, מה שהרבנים יחליטו. מה זה משנה לחילונים מה אנחנו רוצים?".

"זה לא מצניעות, זה מדאגה לכבוד"

אבל לא רק לחילונים יש בעיה עם זה. "אני נמנית על הציבור הדתי שמאוד מאוד מוטרד מתהליכי ההקצנה האלה", אומרת עו"ד ריקי שפירא, היועצת המשפטית של ארגון "קולך" והמרכז לפלורליזם יהודי. "ההפרדה הזו מתגלגלת. היום בחינוך הממלכתי-דתי דנים אם להתחיל את ההפרדה מכיתה א', מחטיבת הביניים. האם בנות יוכלו לשיר במגמות מוזיקה בבתי ספר דתיים. בעבר זו לא הייתה שאלה בחינוך הממלכתי-דתי. אני רואה את הסכנה הזו שמובילה אותנו למקום שבו המרחב הציבורי הוא כבר לא של בנים ובנות, הוא כבר רק של הבנים. ולא לזה ייחלנו".

אחרי האוטובוסים המופרדים הגיע כבר תורם של המרכולים והחנויות. אבל לא רק בעסקים פרטיים – גם בסניף קופת חולים מאוחדת בבית שמש יש אזורי המתנה נפרדים לנשים ולגברים. הסניף המופרד הראשון הוקם על ידי קופת חולים כללים בירושלים, כשהבינו שללא הפרדה לא יוכלו להעניק שירותי בריאות לאוכלוסייה האולטרה-חרדית. מבחינת הקופה, מדובר בהצלת חיים, וחובתם לשפר את מצב הבריאות של האוכלוסייה ותו לא.

השיא הגיע בחול המועד סוכות, כשחרדים קיצונים הפרידו בין המדרכות בשמחת בית השואבה. בג"ץ התערב, החילונים יצאו להפגין, ומלחמת הדת ניצתה מחדש. אבל המאבק הזה הוא כבר מזמן לא בין החרדים לחילונים, אלא בין החרדים לבין עצמם – בעיקר בין החרדיות החדשות. "אני נגד זה", אומרת יעל נבון, חרדית מבית"ר עילית. היא עומדת באמצע מאה שערים ויוצאת בגלוי נגד הרבנים. "כל המשחקים האלה של ההפרדות, זה משחק. זה לא מגיע מדאגה כנה לצניעות, זה מגיע מדאגה כנה לשם, לכבוד, לפוליטיקה, לכסף. זה הכל. אנשים שרוצים לשמור על הצניעות שלהם, ימצאו את הדרך שלהם".

>> למה יש הפרדה בין מזרחיים לאשכנזים?
>> למה מפרידים בין בנים ובנות כבר ביסודי?