הווידאופדיה: הרב יוסף אלישיב (צילום: מאיר אלפסי, כיכר השבת)
ישאיר אחריו נעליים גדולות. הרב אלישיב | צילום: מאיר אלפסי, כיכר השבת
מנהיג הזרם החרדי-ליטאי, הרב אלישיב, מורדם ומונשם בטיפול נמרץ בבית החולים שערי צדק בירושלים. בעולם החרדי לא ממהרים להספיד את הפוסק ההלכתי המכובד, ועדיין מסרבים לדבר על היום שאחרי, אך בפועל, מסתמן כי הקרב על הירושה מתנהל כבר שנים מתחת לפני השטח.

מי שיכנס לנעליו הגדולות של הרב אלישיב (102), יפסוק בין השאר בנושא שירותם הצבאי והאזרחי של חרדים בישראל ויפסוק לגבי השתלבותם באקדמיה ובשוק העבודה. הרב הליטאי המוביל הוא גם זה שעל-פיו יישק דבר במפלגת "דגל התורה", המתמודדת בעשור האחרון לכנסת ברשימה אחת עם "יהדות התורה" ובסופו של יום ישפיע במישרין או בעקיפין, על העתיד של כולנו.

שני מועמדים עיקריים מסתמנים כממשיכי דרכו של אלישיב. הרב שמואל אוירבך, מועמד צעיר באופן יחסי. הוא נתפס כאדם שאינו בשל עדיין לתפקיד אך מהווה את האפשרות המועדפת על אנשי אלישיב ועל עיתון "יתד נאמן" המשקף את דרכו. הרב אהרן שטיינמן, לעומתו, המועמד הותיק, מבוגר יותר ובעל מעמד רם בזרם הליטאי.

שטיינמן נחשב לבחירה המתבקשת להמשיך את דרכו של אלישיב, אך השקפתו המתונה יותר, השונה מזו של אנשי אלישיב, עלולה להוות מכשול עבורו.  

הרב אהרן לייב שטיינמן – "מספר 2"

הרב שטיינמן (צילום: יואב גרוס, ויקיפדיה העברית)
בן 98 אבל עוד צלול. הרב שטיינמן | צילום: יואב גרוס, ויקיפדיה העברית
עם מותו של מי שכונה "גדול הדור" הרב שך, לפני יותר מעשור, הסתמנו שני מועמדים בולטים לתפקיד מנהיג הליטאים. הרב אלישיב, המשתייך לזרם הממסדי הירושלמי, נמנע לרוב מלעסוק בחיים הציבורים והתמקד בלימוד התורה, אך סומן על-ידי הרב שך כיורשו. הרב אהרן שטיינמן לעומתו, מהזרם הליטאי בבני-ברק, היה פעיל במיוחד בתחום החינוך וגיוס הכספים. הוא הצטייר כבחירה המתבקשת לתפקיד, אך לא התאים לתפיסותיה הקיצוניות יותר של המפלגה.

"התחושה הייתה שהממסד עושה שימוש בעיתון השייך לו 'יתד נאמן' כדי להשליט במידה מסוימת את הרב אלישיב על הציבור", אומר א', גורם יודע דבר מתוך הקהילה החרדית. "הרב שטיינמן לא רצה לפגוע באלישיב ולכן הוריד פרופיל".

שטיינמן, הנחשב למתון יותר בעמדותיו, קיבל על עצמו את תפקיד המשנה ל"פוסק הדור" ונמנע מלעסוק בנושאים פוליטיים. כיום, כשמדברים על יורשו של אלישיב, שמו של שטיינמן, בן ה-98 עולה ראשון.

משה גפני (צילום: כנסת)
חבר הכנסת ויו"ר ועדת הכספים מטעם מפלגת "דגל התורה", משה גפני | צילום: כנסת
כראש כולל פוניבז' וראש ישיבת אורחות תורה בבני ברק, הרב שטיינמן מגייס סכומים גדולים לעשרות כוללים וישיבות ועוסק בייעוץ חינוכי ובשידוכים. הוא צלול בדעתו וממשיך לטוס למסעות התרמה בעולם, אך גילו המבוגר לעיתים נותן את אותותיו. בחודש אוקטובר האחרון למשל, נסע להעביר שיעור בישיבה בחברון, אולם באמצע הדרך חש ברע ונאלץ לאכזב את האברכים ולשוב לביתו.

שטיינמן נחשב לפשרן בעמדותיו ביחס לאלישיב. בעוד הרב אלישיב מתנגד לכל השתלבות של חרדים באקדמיה ובשורות צה"ל וקרא ל"התבדלות מוחלטת מכל חיי ומושגי העולם החילוני של פורקי עול תורה", שטיינמן דווקא תמך בהקמתו של הנח"ל החרדי ואף הביע תמיכה מסוייגת בלימודים אקדמאים עבור חרדים שאינם מעוניינים או אינם מסוגלים ללמוד בישיבה.

עם זאת, גם מהרב הנתפש כמתון יותר נשמעו התבטאויות נחרצות. עם עלייתה של הדרת הנשים לכותרות והתרחשותם של כמה מקרים בהם חרדים הותקפו בידי חילונים, התבטא שטיינמן בחריפות נגד הציבור החילוני. "צריך להתרחק מהם, הם ערב רב ששונאים יהודים", ציטט אותו אתר החדשות החרדי "כיכר השבת".

הרב שמואל אוירבך – היורש מטעם עיתון המפלגה

הרב אוירבך (צילום: ויקיפדיה העברית)
קיצוני במיוחד בנושא שירות בצבא ויציאה לעבודה. הרב שמואל אוירבך | צילום: ויקיפדיה העברית
במשך קרוב לעשור, חשים גורמים בציבור החרדי-ליטאי כי אלישיב ומקורביו כבר סימנו את היורש. הרב שמואל אוירבך, ראש ישיבת מעלות התורה בירושלים בן ה-81, שאולי נתפש בעינינו כמבוגר, אך בחיים הציבורים של הקהילה הליטאית, שמונים הוא לרוב רק הגיל בו ניתן להתחיל; למעשה, בקרב הציבור הליטאי, הרב אוירבך נתפש כצעיר וחסר ניסיון. "מה שהופך גדול בתורה לענק זה הוותק, ולכן אני לא מאמין שאוירבך יוכל לעמוד בראש הליטאים", מסביר שחר אילן, סמנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושיוויון ופרשן לענייני חרדים בעברו. עם זאת, מעמדו כראש ישיבה גדולה בירושלים וכממשיך הזרם הליטאי הירושלמי, מייצב אותו כבעל סיכויים גבוהים במיוחד לרשת את "פוסק הדור".

"כיום הרב שטיינמן נחשב למספר שתיים של אלישיב, אך בפועל, כשהרב אינו פנוי לייעץ לאנשים המגיעים אליו לירושלים, הוא שולח אותם לאוירבך", מסביר ישראל כהן, עיתונאי באתר החרדי "כיכר השבת", את הקרבה בין השניים, ומוסיף כי "גם בכינוסים אוירבך הוא שמופיע לצידו".

אוירבך, אלמן החי בגפו, נחשב לקיצוני במיוחד ביחסו לשירות צבאי ויציאה של חרדים לעבודה. הוא התנגד להקמתו של הנח"ל החרדי ולחקיקתו של חוק טל וגם כיום הוא מביע התנגדות חריפה לכל סוג של שירות צבאי או אזרחי וליציאתם של חרדים לשוק העבודה. במכתב שכתב הרב אוירבך עם שני רבנים ליטאים נוספים, ופורסם בעיתון "יתד נאמן" בחודש יוני האחרון, נכתב: "הננו להודיע בזה שכל אחד שנכנס ל'שירות לאומי אזרחי' ועבודת הצבא, הוא מחריב בזה את עצמו ואת צביון ביתו ועתיד חינוך ילדיו".

הרב חיים קנייבסקי

הרב חיים קנייבסקי (צילום: ויקיפדיה העברית)
אין לו שאיפות פוליטיות. הרב חיים קנייבסקי | צילום: ויקיפדיה העברית
הרב קנייבסקי (84) נחשב לאחד מגדולי פוסקי ההלכה מהזרם הליטאי בבני-ברק, וחרדים רבים מגיעים אליו כדי לקבל את ברכתו. הוא עצמו אינו מעיד על שאיפות פוליטיות, ולרוב נמנע מלהתייחס לנושאים כמו שירות צבאי. עם זאת, קנייבסקי היה אחד משלושת הרבנים שחתמו על המכתב הקיצוני שהתפרסם ב"יתד נאמן", בו נקראו תלמידי הישיבה לסרב בתוקף לכל סוג של שירות לאומי. הוא משתייך ל"מחנה שטיינמן", וככל הנראה ילווה אותו בדרכו אם ייבחר לעמוד בראש הליטאים, לצד הרב נסים קרליץ.

"כשמדברים על המשך דרכה של ההנהגה הליטאית, לא ניתן להוציא את הרב קנייבסקי מהמשוואה", אומר אילן, ומזכיר כי אביו, הרב יעקב קנייבסקי, לקח חלק משמעותי בכהונתו של הרב שך ואף יזם בעצמו את הקמתו של עיתון "יתד נאמן".  

למי יקראו "המרן"?

הממסד החרדי-ליטאי יעדיף כנראה את הרב אוירבך כמתווה המשך דרכה של ההנהגה הליטאית, אך הוא לא יוכל להתעלם מהמעמד שקנה לו הרב שטיינמן, המצטייר כבחירה המתבקשת לתפקיד. 

"הרב אלישיב ישאיר אחריו נעליים גדולות וכנראה שלרב אוירבך יהיה קשה להיכנס לתוכן", אומר כהן ומדגיש כי נושא הירושה יהווה דילמה קשה עבור הזרם החרדי-ליטאי.

שחר אילן אף מרחיק מעבר לכך ומזהיר: "מי שחושב שאפשר להכתיר את אוירבך לתפקיד, שוגה באשליות. ניסיון כזה יחשב למלאכותי לגמרי ומשמעותו בעיניי היא פילוג העולם הליטאי: קיצונים מול מרכז ומתונים", הוא אומר. לטענת אילן, הציבור החרדי הסיק מסקנות מהפרשות האחרונות שהציגו את העולם החרדי באור קיצוני ושלילי במיוחד. "בסופו של דבר יש ציבור מאוד גדול שקיבל חיזוק עצום בפרשת בת שמש שבה בלטו הפלגים הקיצוניים ביותר", הוא אומר. 

אפשרות אחרת הקיימת להמשכה של ההנהגה הליטאית היא מצב חלופי לפיו הרב שטיינמן והרב קנייבסקי יחלקו את השליטה בזרם הליטאי. "אפשרות סבירה מאוד היא ששטיינמן יקבל על עצמו את התפקיד הפוליטי וקנייבסיקי יעמוד בראש התחום הרוחני", משער אילן.

לא ברור אם אנשיו של אלישיב יצליחו לקדם את אוירבך לתפקיד המכובד, והאם שטיינמן והסובבים אותו יאזרו את הכוח הדרוש כדי להילחם על מעמדו, ללא תמיכה מהמערכת הפוליטית ומעיתון הבית. אולם, נראה שהתשובה לשאלה תינתן דווקא בניסוחים בהם יבחר "יתד נאמן" להשתמש מחר בבוקר.

"עד היום התעקשו בעיתון להשתמש בכינוי הכבוד 'המרן', מנהיג הקהילה, כדי לתאר את הרב אלישיב בלבד", אומר כהן, "ביום שייקרא הרב שטיינמן המרן, נוכל לדעת שהוא היורש". 

ההשערה הרווחת היא שלאנשי אלישיב לא תהיה ברירה אלא לתת לרב שטיינמן המבוגר את הכבוד הראוי. "ככל הנראה הממסד הליטאי יבלע את הגלולה המרה, יכבד את הרב שטיינמן ויאפשר לו לכהן בתפקיד במשך שארית חייו", מעריך כהן, "מצב אחר יגרום למהומה שכולם יעדיפו שתמנע".