בכל פעם אני מתפלא מחדש מאנשים משכילים, נאורים וליברליים, שברגע שאומרים להם "דתיים" הם נוחרים בבוז ויורים משפט קבוע בווריאציות שונות: "כל הדתיים האלה סתם שחקנים", "אתמול תפסו רב שביצע מעשים מגונים", "שלשום ראיתי עבריין ששם כיפה בבית המשפט" או "האינסטלטור הדתי שהזמנתי לפני שבועיים עבד עליי במחיר".
"הם אמורים להיות יותר טובים מכולם, בטח לא לרמות ולשקר, ולכן אם זו היהדות אני מעדיף להיות חילוני גמור" – זה הטיעון החזק ביותר שלהם. הרבה פעמים, בעיניהם, זו ההוכחה הניצחת לכך שהאמת לא נמצאת ביהדות. שאם כך, מדוע יש ביהדות שלל דתיים שמתנהגים נגד העקרונות היהודיים המפורסמים?
כדי להפריך את התפיסה העיוורת הזו ניקח לדוגמה את גואל רצון, אביר הרייטינג של השבוע שעבר. האדם מעיד על עצמו שהוא מאמין ורוחני - הוא מצטט פסוקים, מדקלם "בעזרת השם", ונשותיו בעלות הלבוש הצנוע אף טוענות בלהט שהוא המשיח. אז למה עדת מתלהמים לא קמה וטוענת, במקביל לטענות נגד הדתיים, שהוא מוכיח ש"כל האנשים הרוחניים הם סתם שחקנים"? כי ברור, מן הסתם, שרוחני-אך-בעייתי אחד לא יכול להכתים את כל לובשי הגלביות הלבנות למיניהם. יש ויש, אתם יודעים.
גואל רצון הוא לא אדם רוחני, בדיוק כמו שרב שמבצע מעשים מגונים הוא דתי מזויף, ובדיוק כמו שראש משפחת הפשע עם הכיפה הוא סתם מתחזה. תבינו: אין ועדת קבלה או איזושהי חותמת כשרות שאנשים בעלי חזות דתית (או רוחנית, במקרה של גואל) מקבלים. כל אחד יכול להפוך את חזותו לדתית, בין אם הוא אדם ראוי וטוב ובין אם הוא סתם בינוני שממהר להעטות על עצמו שלל אמצעים שמכשירים אותו בעיני עצמו.
כשסתם אזרח לובש מדים של חייל הוא עלול להיעצר בעוון התחזות, אבל ל"מדים" של חרדים אין עוון התחזות. כל אחד יכול ללבוש אותם - מרב גדול וצדיק ועד לסתם אדם ערל לב שמכה את אשתו, בניגוד לכל תפיסה יהודית, כמובן. הבעיה היא שאז קמים כל מיני גאונים שמצביעים בצהלה ובתרועות ניצחות: "אתם רואים? אלה הדתיים שיש לנו? אז אני מעדיף להיות אתאיסט גמור!".
כן, גם מייקל ג'קסון יכול לגדל מחר זקן, ללבוש שטריימל וללכת עם כיפה שחורה. זה אומר שהוא דתי? לא. הוא מתחזה. וכשאתם רואים את השחקן יורם חטב בתפקיד ה-101 שלו כחרדי, מישהו שואל איך הדתי הזה נוגע בנשים, לא מדבר נקי ולא פועל לפי ההלכה במסגרת התסריט? ברור שלא. כל ילד בן ארבע יודע שהוא שחקן, וזה חלק מהמשחק.
אז תתפלאו - יש גם דתיים שהם בעצם שחקנים. יורם חטב ושחקנים אחרים מתפרנסים מלשחק אותה חרדים – יש כאלה שעושים את אותו דבר משיקולי פרנסה, כבוד או כל אינטרס אחר. הרי אלוהים לא מצווה אותנו ללכת בלבוש דתי אלא רק כיצד לנהוג מבחינת המעשים. הפרדוקס הוא שהיום הכל נבחן לפי החיצוניות ולא לפי הפנימיות. אדם טוב שלא שומר תורה ומצוות, אבל מבחינת מידות מקפיד מאוד לא לגנוב (וזה כולל לצרוב מוזיקה, אגב), לכבד את הוריו, לעזור לזולת וכן הלאה, שווה בעיניי הרבה יותר מאיזה פסיכי בעל לבוש חרדי שמובא להארכת מעצר אחרי שנתפס עושה דברים לא כשרים בעליל.
אותם אנשים שמחפשים שלל תירוצים וסיבות למה היהדות לא מתאימה להם, נאחזים בכוח באותם מתחזים ורואים בהם מעין גושפנקא לחילוניות ה"נכונה" שלהם. שהרי אם יש דתיים שהולכים (כביכול) בדרך התורה ומתנהגים כך - מה יש לנו לחפש שם? אז זהו, שהם לא הולכים אחרי התורה אלא אחרי היצרים והתאוות השפלים ביותר שלהם. מדובר בטענה כל כך מופרכת, שרק מראה עד כמה אנשים משכילים מנסים להיאחז בבדלי תזות - והכל על מנת להרגיש טוב עם עצמם.
כדאי שתזכרו: דתי הוא לא מי שמתלבש כדתי, אלא מי שמתנהג כדתי. אחרת גם מוליכי שולל מקצועיים עוד ייחשבו בעינינו כרוחניים קדושים, שלא לומר צדיקים יסוד עולם. כמו גואל רצון, נגיד.
אפרופו יהדות - איילה פנייבסקי שוקלת לשמור נגיעה למרות שהיא חילונית לגמרי. אולי גם לכם כדאי?
ומה עמדת היהדות בנוגע לאהבת אמת? לרבי דסלר יש טיפ מיוחד עבורכם
פלוס, שי אביבי מאמין שבגלגול הקודם הוא היה פעם כלב. ברצינות לגמרי.