השבוע בתכנית "בכיוון אחר" בערוץ הידברות (97 בהוט ויס): לפני כשנה וחצי התארחו בערוץ הידברות, בתוכנית "אמן באמונה" זוג אחים חסידיים, צנועים, ומוזיקליים להפליא. לא הרבה שמעו עליהם אז, הם לא הוציאו אף אלבום, ובימת ההופעות שלהם היתה בעיקר המדרחוב בירושלים, שם ניגנו ערב ערב, מול עדת מאזינים נאמנה שגדלה מיום ליום.
מפיקת טלוויזיה שחלפה באותו מדרחוב שכנעה את האחים להצטרף לתכנית מוזיקה חדשה, ולאחר התייעצות עם הרב שלהם - הם נענו לבקשתה. שלוש דקות בודדות על המסך הספיקו להם כדי לכבוש את לבבות הצופים, שמצאו עצמו משתוממים אל מול העדינות, הכישרון והאותנטיות של האחים המוזיקליים, שנשארו נאמנים להלכה גם בפריים-טיים של ערוץ 2. היום, אין מישהו שלא מכיר אותם, ואין ספק שהאהדה כלפיהם חוצה מגזרים. אני שמח לארח את האחים אריה וגיל גת.
בואו נחזור קצת אחורה, 30 שנה. גדלתם באילת. ספרו לי קצת על הילדות שלכם.
גיל: "אני האח הקטן, כידוע. היתה הרבה מוזיקה בבית, מגיל צעיר. אריק היה אחראי על התקליטים שהיו אז".
איזו מוזיקה?
"פינק פלויד, ביטלס, אריק איינשטיין, דייר סטרייט".
אריה, מה אתה זוכר מהילדות, מהנעורים?
"אני זוכר שאם מישהו היה אומר לי שעוזבים את אילת – הייתי רואה בזה אסון טבע. כל כך אהבתי את המקום. בתור אדם צעיר, אתה לא מכיר דברים אחרים ואין לך בחירה, אבל היה סדר יום עמוס, מהבוקר עד הלילה. המוזיקה היתה הציר המרכזי בסיפור. התפרסמתי עכשיו כאחד ששר ומנגן בגיטרה, אבל המקצוע שלי בעצם הוא מתופף. כל העניין הזה הוא די חדש לי. הייתי משוגע על תופים, ניגנו שם בפאבים".
צעירים חילונים, אילת, דייר סטרייט, דברים כאלה – מיותר לשאול איך ראיתם את היהדות?
גיל: "הבית היה מסורתי. תמיד היו חגים, קידוש, אבל זה היה מעורבב. בתור מסורת, לא בתור קדושה. עושים קידוש – והולכים לנגן באיזה פאב. האמא באה מבית מסורתי. ידענו מה זה חלב-בשר, מה זה כיפור, אבל לא מעבר".
אריה, אתה הראשון ביניכם שעשה את הצעד. איך זה התחיל בכלל?
"אצלי באמת היה את העניין המסורתי, אבל בתוך הלב, בנשמה, כל הזמן הייתי בקשר איתו. מגיל מאוד צעיר. אני זוכר שהיתה לי אמונה, ושדיברתי איתו. התפרסם על ידי רבינו נחמן זצ"ל העניין של ההתבודדות. אז עוד לא ידעתי שקוראים לזה התבודדות, כמובן, אבל הייתי מדבר איתו, מבקש ממנו, מודה לו".
שיתפת מישהו בזה?
"לא. זה היה סיפור שלי ושלו ביחד".
אז איך התחיל החיבור היותר ממשי?
"יש לנו עוד אח בינינו, בנימין. כולנו ברוך השם ככה... התהליך התחיל ממני. הגיע אלינו חבר ממשפחה ירושלמית, שכל המשפחה שלו חזרה בתשובה, והיו ככה חרדים. הוא עצמו עדיין לא. הוא גר בניו-יורק. מוזיקאי מופלא, גיטריסט על. יום אחד הוא פרץ את הדיסק בגב, והיה מרותק למיטה כמה חודשים, בבית חודשים. לא היתה לו ברירה. האחים דיברו איתו, תקרא כאן ותקרא פה. הוא נתפס מאוד חזק, והבין את העניינים בצורה מאוד חזקה".
ואיך אתה ראית את זה באותו זמן? חשבת שהוא השתגע?
"אני באותו זמן עברתי תקופות של בירורים. היינו בקשר טלפוני, והוא אמר לי 'תשמע, מצאתי את מה שחיפשנו כל החיים'. היינו חברים מאוד קרובים. הוא הכיר את הנפש שלי, ואני הכרתי את שלו. הוא אמר 'תבוא אליי לירושלים'. קפצתי על ההצעה. חיפשתי משהו שלא ידעתי איך קוראים לו, והוא בעצם אמר 'תבוא, מצאתי את הדבר הזה שאתה לא יודע איך קוראים לו'. הוא לקח אותי לבית כנסת עתיק של עיראקים, והוקסמתי מאוד מירושלים, מהאווירה, מהאנשים האמיתיים, ובעיקר מהתמימות שיש שם".
המשך הצפייה בתכנית המלאה – בחלון הווידיאו כאן למעלה.
התכנית "בכיוון אחר" משודרת מדי יום שלישי ב-23:10 בערוץ הידברות (ערוץ 97 בהוט ויס) ובמקביל גם כאן ב-mako מדי סוף שבוע