"מועדון ההערכה לקורדרוי שואף ליצור קהילה ותחושת שייכות, שמקורה בהיסטוריה והתרבות המאפיינת את הבד הקרוי קורדרוי" - כך מגדיר עצמו המועדון הניו-יורקי, שמאגד את חובבי הבד המפורסם בעל המרקם המפוספס. "בתור מועדון חברים, מה"ק מספק כרטיסי חבר והוא מקפיד על שמירת התקנות, הטקסים והמסורות. אפילו יש לנו לחיצת יד סודית".
המפגשים הרשמיים של חברי המועדון מתקיימים רק בתאריכים הדומים בצורתם לבד, והאירוע המרכזי יתקיים בתאריך האולטימטיבי - 11.11.11. לפגישות החברים חייבים להגיע לבושים בשני פריטי קורדרוי לפחות. אך לפני שאפשר יהיה לפתוח את השמפניות בתאריך המיועד, איפשהו בניו-יורק יש ילד שיחגוג את יום הולדתו ה-11 בתאריך המקודש הזה, וחבורת קורדרויאיסטים נלהבים נמצאים במרדף נגד השעון למציאתו.
"הילד הזה הוא המשיח של הקורדרוי", אומר מיילס רוהן, מייסד המועדון המונה כ-4,000 חברים והחל כחצי בדיחה בשנת 2005. "אנחנו מתייחסים לזה כפי שבודהיסטים מתייחסים לאיתור הדלאי לאמה". עד כה המאמצים של חברי המועדון העלו חרס. בוויסקונסין נמצאו שני תאומים העונים על הקריטריון המחמיר, אבל הם רחוקים מדי ממנהטן כדי לכהן כמשיחי המועדון, וככל הנראה אימא שלהם לא מרשה להם להגיע לכנס המרכזי ברובע היוקרתי של ניו-יורק.
אה נכון, האבא של הילד הוא הפסיכי בסיפור הזה
לדברי רוהן, "היה לנו עוד ילד אבל ויתרנו עליו כי אבא שלו היה פסיכי לגמרי". אחרי שהם ימצאו את הילד וישיגו את הסכמתו ואת הסכמת הוריו, הוא יזכה לשבת במרכז האולם על כיסא מלכות ולקבל יחס של מלך. "ההורים צריכים להיות פתוחים לעניין כזה", מסביר רוהן בן ה-34 בהומור. "והם גם צריכים להסביר לילד את חוסר-האחריות שמתלווה לתואר הזה".
רוהן, העובד בניקולודיאון, הקים את המועדון כפרודיה על האגודות החשאיות, סטייל "הבונים החופשיים". 75 חברים נכחו במפגש הראשון שנערך בפאב מחתרתי בלואר איסט סייד במנהטן. "בהתחלה זה היה יותר פרויקט; התרחשות מסוג כלשהו", רוהן משחזר, "אבל כיום זה כבר ארגון רשמי לכל דבר". בכנסים מתקיימות הרצאות על קורדרוי, מקריאים שירים בשבחי הבד ועורכים מצעדים עם מוטיב מרכזי חוזר, שלא קשה לנחש מה הוא. אחיו הפרופסור של רוהן, למשל, ירצה בכנס על הקשר בין קורדרוי להיסטוריה של האמנות. "זה בד של אינטלקטואלים ומשוררים", מסכם רוהן.
אם זה מוזר, זה כנראה פורסם בהיקס