הפעם זה קרה מהר, לא? פסח כמעט כבר כאן, ואיתו המצות וההקפדה היתרה על כשרות. כל נושאי ההגעלה, בדיקת החמץ והאיסור לכל יהודי להחזיק ברשותו חמץ במהלך החג וחול המועד נראים לחלקנו לא ממש רלוונטיים. אז בדיוק מאותו מקום החלטנו להביא לכם סיפור אמיתי לשבת, שמראה על מסירות נפש בנושא הכשרות (לאו דווקא לפסח), ועל ההשלכות שלה גם הרבה אחרי.
גרמניה, ממש לפני סיום מלחמת העולם השנייה. באחד ממחנות העבודה של הנאצים כבר הבינו שהטנקים הסובייטים נמצאים במרחק נגיעה מהם, והתכוננו לברוח ולנטוש את המחנה. אבל רגע לפני הבריחה הגדולה, למפקד המחנה היה חשוב לסיים "יפה", אז הוא הורה לחייליו לאסוף את כל היהודים ל"שיחת פרידה", אותה לא ישכחו במהרה.
אחרי שהיהודים התאספו במעגל החלה ההצגה האחרונה, ומפקד המחנה כבר ידע מי יהיה הכוכב שלה: רבי שרגא פייבל מושקוביץ - היהודי הזקן שהיה בעברו ראש ישיבה ומחנך דגול בהונגריה, ובתקופת השואה הדריך את היהודים בכל נושא הלכתי ושמר על הקלה כבחמורה. מפקד המחנה לא בזבז זמן. הוא צעד מול רבי שרגא כשבידו האחת מזלג עם בשר חזיר, ובידו השנייה אקדח טעון.
"תשמעו", אמר, "המלחמה כבר נגמרת, הסובייטים בדרך לכאן, ואני בטוח שתרצו לחזור למשפחות שלכם. אבל אתה", הפנה מבט ליהודי הזקן, "תוכל לצאת מכאן רק אם תטעם מבשר החזיר שיש לנו כאן. אם לא - אתה רואה לבד מה אני מחזיק ביד". רבי שרגא הביט בו בגיחוך. "במשך כל המלחמה הקפדתי על כשרות", אמר, "וגם עכשיו אני לא מתכוון בשום אופן לטעום מהאוכל הלא כשר". הגרמני ניסה לשדל אותו מעט, אבל כשהבין שהמאבק אבוד - הוא לא חשב פעמיים וירה בו מטווח אפס. רבי שרגא נפל, התבוסס בדמו - ומת.
שאר היהודים, שהיו מזועזעים מן המראה של רבם האהוב שהיה להם מן משענת רוחנית איתנה, פגשו את בנו אחרי המלחמה וסיפרו לו את שאירע. בכולם הדהד אותו כאב - דווקא בסוף המלחמה, אחרי ששרד את הכל, נרצח האדם האהוב בגלל קפריזה של מנהל המחנה, ורק בגלל שהתעקש בחירוף נפש שלא לאכול אוכל לא כשר.
עכשיו, ברשותכם, נקפוץ לתל אביב, לפני קצת פחות מ-25 שנה. יהודי סוחר נשק שהתגורר בתל אביב ועסקיו היו חובקי עולם ישב במשרדו המפואר. פתאום צלצל הטלפון, זאת הייתה אשתו. "לא הספקתי להכין ארוחת צהריים", אמרה לו, "אז תקפוץ הביתה בבקשה ותקנה אוכל לכולנו". כעבור זמן מה הוא ירד מהמשרד, הגיע למסעדה הלא-כשרה שתמיד נהג לסעוד בה ועמד בתור. הוא ראה את המוכר מכניס את נתחי בשר החזיר לפיתות של האנשים שעמדו לפניו בתור, ופתאום עברה בגופו צמרמורת.
הוא נזכר שכשהיה ילד סיפרו לו הוריו שסבו נהרג בסוף מלחמת העולם השנייה רק בגלל שהתעקש שלא לאכול בשר חזיר. "מה קורה כאן?", שאל את עצמו, בעודו מביט באנשים שיושבים סביבו ואוכלים את אותו בשר לא כשר. "או שאני לא נורמלי - או שסבא שלי לא היה נורמלי. אני עומד כאן כדי לקנות לכל המשפחה שלי אוכל שסבא שלי מסר את נפשו כדי לא להכניס לפיו?".
האיש יצא מהתור, חיכה בצד, חשב ושקל את העניינים. בסופו של דבר החליט לבדוק מקרוב את היהדות, לבחון האם יש בה היגיון ואמת, או שמא מדובר סתם בפולקלור ובאחיזת עיניים. הוא החל לחקור את היהדות, השתתף בסמינר של ארגון "ערכים", שהיה אז רק בתחילת דרכו - וחזר בתשובה שלמה.
מדובר במנכ"ל ארגון "ערכים", הרב יוסי וליס. ולחשוב שהכל התחיל בגלל אותו סב שמסר את נפשו כדי לא לאכול אוכל לא כשר.
חג שמח וכשר.
יו"ר הכנסת החדשה שלנו, רובי ריבלין, מספר שיש אנשים שחושבים שהוא טמבל
הנה עוד כמה סיפורים לשבת על העולם הבא, אהבה, גורל, גלגל שמסתובב לו ורבי שפועל בדרכים נסתרות
אגב, יותר ויותר אמנים מתחזקים אבל שומרים קשר עם החילוניות - איך זה עובד?