על פי הקבלה, בט"ו באב חל חיבור רוחני בין זכר לנקבה ומתעוררים בעולם, וגם בתוכנו, כיסופים לחיים מלאים באהבה. לדברי המקובלים ביום זה יש סגולה למציאת הזיווג הנכון לחיים, שיביא עימו ימים יפים של שמחה ואושר.

זוג מתנשק
יודעים למה אתם מתנשקים היום? | צילום: TriggerPhoto, Istock

כל הנשים שוות

ט"ו באב מוכר לרבים בישראל כיום חגה של האהבה. דומה כי מבין כל חגי ישראל בהם אנו מציינים את הישרדותנו מול הקמים לכלותינו, אין חג הבא לציין משמעות רגשית עמוקה כמו ט"ו באב, והוא מצוין כיום הפיוס והאהבה בישראל. יום זה אינו מקרי וקיים במסורת ישראל רבבות בשנים. עדות לחג זה ניתן למצוא כבר במקרא בספר שופטים. בתקופות עבר נאסר על בת שירשה את אדמות אביה להינשא לבן שבט אחר, זאת כדי למנוע את זליגת אדמות בין שבטים. אמנם במקרא לא מצויין התאריך המפורש, אך על פי חז"ל בט"ו באב בוטל איסור זה. מאז, הפך יום זה לחג האיחוד בין כל שבטי ישראל וחג האהבה שבו באו זוגות רבים בברית הנישואין.

בימי קדם נהגו בנות ירושלים לצאת בט"ו באב לשדות ולכרמים, כשהן לבושות בגדים לבנים שאולים, על מנת שלא יהיה הבדל בין עשירה לענייה. הגברים שביקשו לשאת אישה, היו יוצאים לשדות ולכרמים, ומולם היה מתגלה מראה העלמות הצעירות הרוקדות ומחכות לבחיר ליבן. כשהיו מגיעים הבחורים, היו הנערות אומרות להם: "שא עיניך וראה מה אתה בורר לך. אל תיתן עינך בחיצוניות". כפי המובא במסכת תענית: "לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וכיום הכיפורים... שֶׁבָּהֶן בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת בִּכְלֵי לָבָן שְׁאוּלִין, שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ [...] וּבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת וְחוֹלוֹת בַּכְּרָמִים. וּמֶה הָיוּ אוֹמְרוֹת, בָּחוּר, שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה, מָה אַתָּה בוֹרֵר לָךְ. אַל תִּתֵּן עֵינֶיךָ בַּנּוֹי..".

השמש והירח בריקוד סוער

ט"ו באב אינו תאריך מקרי, על פי לוח הירח, תאריך ט"ו בחודש אב הוא תאריך של ירח מלא שבימי עבר נקשר עם פריון. רבי חיים ויטאל מלמד על הכוחות המיוחדים הפועלים ביום זה. לדבריו, כוחות זכריים ונקביים ביום זה נמצאים במלוא הדרם ועוצמתם ומדגישים את הזיווג הרוחני והגשמי שבין עולמות עליונים לעולם הזה.

מן ההיבט האסטרולוגי ניתן ללמוד כי השמש, המסומלת בקבלה ככוח זכרי, משפיעה ומגיעה לשיא כוחה בחודש אב (מזל אריה), לב ליבו של הקיץ ושל המזל עצמו, משכך זהו היום בשנה העברית שבו הכוח הזכרי מתגלה במלוא כוחו והשפעתו. לעומתו, הלבנה, המסמלת את הכוח הנקבי בבריאה, היא זאת המכילה ומקבלת לתוכה. כשם שהירח אינו מאיר מעצמו אלא מחזיר את אור החמה, כך גם בני האדם כולם מקבלים מהבורא את האור המחייה. כמו שהשפע הרוחני מתגשם בעולם דרך מערכת הספירות, כך בעולם הגשמי שפע החיים מגיע מהשמש.

יום ט"ו באב מייצג הן את עצמתה המרבית של החמה בתקופת השנה, והן את הלבנה במילואה. מה שממחיש את גילוי הכוחות הפועלים בבריאה, זכר ונקבה, המגיעים לפסגת השפעתם והתמזגותם. פעם בשנה בט"ו באב מתמזגים שני הכוחות, זכר ונקבה, ומגיעים לחיבור מושלם בין שניהם, על אף שונותם, ומבטאים את הבורא והנברא. זיווג מושלם זה שמתרחש בעולמות העליונים, מביא לעולם כוח מיוחד - כוח האהבה.

אהבת חינם

זוג מתנשק
תאהבו פחות את עצמכם ואת בן הזוג יותר | צילום: אימג'בנק / Thinkstock
בט"ו באב חשוב גם להתייחס למצווה החשובה מכולן –"ואהבת לרעך" אשר מקבלת ביטוי ומשנה תוקף דווקא ביום זה. על מנת להבין לעומק את מהות המצווה והחג עלינו להיכנס לרובד הסוד. חכמת הקבלה מלמדת כי הבורא אינו ישות ממשית והוא אינו חלק ממשחק החיים. הוא היוצר אותם מתחילתם ועד סופם ואם נרצה להתחבר אליו ואל השפע היוצא ממנו, נצטרך להתאמץ ולהידמות לתכונותיו שהן אהבה, חמלה ורחמים. מכאן, עלינו להשתית את יחסינו עם הזולת על בסיס תכונות אלו, ורק, אז כאשר נלמד לאהוב אהבת חינם, נוכל לאהוב ולהוקיר את הבורא ולקיים את מצוות "ואהבת את ה' אלוקיך". כאשר נצא מהטבע האנוכי שלנו, נוכל להתחבר לטבעו האינסופי של הבורא, וכאשר נצא מאהבה עצמית לאהבת הזולת נוכל לקבל את כל משאלות הלב - אהבה, הצלחה, אושר וחיי שלווה.

הרב קוק זצ"ל מלמד כי אהבה יכולה לתקן ולברר את מידותיו של האדם. אהבה היא יסוד נשגב בקדושה, ולא לחינם: אהבה בגימטריה זה 13, כמידותיו של הקב"ה. גם המילים "אהבה" ו-"אחד" בגימטריה זהים, שהרי ה' אחד ושמו אחד.

כאמור, אהבה היא ערך עליון, אך היא לעולם לא תתקיים באופן פאסיבי כי אם לעולם באופן אקטיבי. אדם אוהב רוצה להיטיב, להשפיע ולהעניק, כך שאהבה אמיתית מקבלת ביטוי כאשר האדם יוצא מגבולות "האני" הפרטי והמצומצם אל הכלל.

האר"י הקדוש מציין שאהבת גבר ואישה היא השיעור היעיל והראוי מכולם להשגת מדרגת "ואהבת לרעך כמוך". הוא מנמק ומסביר שאין לו לאדם מערכת יחסים יותר תובענית מזוגיות. שם נדרשות הקשבה, התפשרות, סבלנות, רגישות, כבוד ואמון בלתי נדלים ולאורך שנות חיים. כאשר זוג מבסס את היחסים על בסיס ומטרה אגואיסטיים של לקחת וכמה שיותר, לתת מעט ולא להתחשב ברצונות וברגשות בן הזוג, חיש מהרה מתקבלת תוצאה עגומה עכורה והרסנית שאין לקרוא לה בשום מקרה אהבה. אך כאשר המחשבה על בן הזוג נעשית באפיק האלטרואיסטי ומתוך התמסרות ורצון לגרום לו נחת רוח, מתקבלת תוצאה של אהבת אמת. משכך יצא שמו של יום ט"ו באב כחג האהבה, וכיום שבו התיישבו מחלוקות בדרכי נועם ושלום, התבטלו הדינים ונוצרה אחדות על פני הפירוד.   

יצחק אהרון הוא מייעץ, חוקר ומרצה של תורת הקבלה במרכז "חכמה"

>> נומרולוגיה יהודית: האם אתם מתאימים זה לזה?