בחוכמת הקבלה העתיקה הוקדשו פרקים שלמים לסגולות ימי החודש העברי. חכמי העבר לימדו כי כל יום נושא בתוכו עוצמה רוחנית אדירה, המייחדת ומבדילה אותו משאר הימים. לכן, הם קבעו, יש משמעות גבוהה לבחירת היום בו אנו מתעתדים לבצע פעולה כלשהי. בזוהר הקדוש נאמר כי חכמי ישראל השתיתו את הנהגותיהם, בין השאר, בהסתמך על בחירת המועדים הטובים והמועילים ביותר בחודש. הם הכירו במדויק את לוחות הזמנים הראויים ביותר באופן המסוגל להשפיע שפע חיובי על מעשיהם. במאמר זה אציג רשימת תאריכים שתסייע לכם בקביעת מועד לחתונתכם או לכל שמחה אחרת.
ימים טובים מאוד
ימים אלה, המועדפים במסורת ישראל, מכונים גם "ימים מסוגלים".
יום שלישי: היום השלישי לבריאת העולם היה היחיד עליו נאמר פעמיים "כי טוב". חכמי הסוד לימדו כי פירושו של יום זה "טוב לשמים וטוב לבריות". שימו לב: המבקשים להינשא ולזכות בסגולת היום, צריכים לערוך חופה ביום שני בערב אחרי שקיעת החמה ולא ביום שלישי, הואיל ויום שני בערב נקרא יום שלישי, בבחינת "ויהי ערב ויהי בוקר".
ראש חודש: תחילת החודש העברי מציין מועד נפלא לכל התחלה חדשה.
יום ט"ו לחודש: עם ישראל נמשל ללבנה. משכך, יום ט"ו בחודש העברי, כאשר הלבנה במילואה, זהו יום טוב לנישואים.
י"א בתשרי: במסורת הקבלה, יום י"א בתשרי מכונה "בשם השם", בבחינת נעשה ונצליח.
י"א-י"ג בתשרי: לפי הקבלה, הימים שבין יום כיפור וחג הסוכות הם ימים מיוחדים ועצומים, המקבילים לארבעת האותיות של שם הבורא (הוי"ה).הימנעו לערוך חתונה ביום י"ד בתשרי.
חודש כסלו: על פי הקבלת האר"י, ימי חג החנוכה מציינים "אורות שפע" היורדים לעולם, ולכן חודש זה כולו מומלץ לעריכת שמחת חתונה. אם אתם מתכננים חתונה בימי החנוכה, זכרו להדליק חנוכייה יחד עם האורחים ולהציגה במקום של כבוד.
ט"ו בשבט: ראש השנה לאילנות מציין זמן מיוחד, שבו הטבע משיל מעליו את קדרות ימי החורף ומתעורר לפריחה. לפיכך, טוב להינשא ביום זה ולפסוע לחיים חדשים המקבילים להתחדשות הטבע בכללותו.
חודש אדר: "משנכנס אדר מרבין בשמחה" בשל חג הפורים החל בו. חכמי הסוד מדגישים כי חודש זה הוא "ממוזל" עבור עם ישראל.
פורים קטן: בשנה מעוברת, הימים י"ד וט"ו באדר ראשון מכונים "פורים קטן" ו"שושן פורים קטן", וראוי להרבות בהם שמחה.
שושן פורים: היום שלאחר חג הפורים נחשב אף הוא יום של שמחה מרובה.
ט"ו באב: במסורת הקבלה יום ט"ו באב (חג האהבה) מציין קשר עצום עם מציאת זיווג, וכניסה בברית הנישואים.
חודש אלול: לפי הקבלה, בחודש אלול הבורא מתקרב מאוד לעם ישראל והוא "יוצא אל השדה" ומעניק לכל אחד את מבוקשו. אלול הוא ראשי תיבות של "אני לדודי ודודי לי", ומציין מחד את אהבת הבורא לעמו ומאידך אהבת איש לאישה. ללא ספק מדובר בחודש נפלא ומבורך לחתונה.
לא מומלץ
תאריכים "לא מומלצים" – ימים בהם לא כדאי לערוך חתונה, מסיבות ושמחות.
ימי שישי ומוצאי שבת: בשל קדושת השבת הנכנסת עם שקיעת החמה, לא מומלץ לערוך חתונות ביום שישי. בימי שעון הקיץ, יש העורכים חתונה, הואיל ושבת נכנסת מאוחר. אך כאשר החופה והמסיבה קרבים למועד כניסת השבת, כמעט ובלתי אפשרי לאחוז את המקל משני קצותיו, היינו להינשא בקדושה ועדיין לשמור על קדושת השבת. בשל סיבות אלו יש להימנע גם מעריכת חתונה במוצאי שבת.
עשרת ימי תשובה (הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים): יש הנוהגים לא להינשא בימים אלו בשל היותם מוקדשים לחשבון נפש, לדין ולתשובה.
ערב וחג פורים: יום של צום, קריאת המגילה, משלוח מנות והתכנסות משפחתית. ימים שבהם יקשה על הזוג להינשא.
ימים אסורים
תאריכים "אסורים" – ימים שאין לערוך בהם חתונות ושמחות בשל היותם ימי אבל לאומיים.
ערבי חג: אסור לערוך חתונה בערבי חג, החלים בתאריכים הבאים: ט' תשרי (ערב יום כיפור), י"ד תשרי (ערב סוכות), י"ד ניסן (ערב פסח), ה' סיוון (ערב שבועות) וכ"ט אלול (ערב ראש השנה).
חגים: בחגי המקרא אסור לערוך חתונות: ראש השנה (א'-ב' תשרי); יום כיפור (י' תשרי); חג סוכות (ט"ו תשרי בישראל, ט"ו-ט"ז תשרי בחו"ל); שמיני עצרת ושמחת תורה (כ"ב תשרי בישראל, כ"ב-כ"ג תשרי בחו"ל); יום טוב ראשון של פסח (ט"ו ניסן בישראל, ט"ו-ט"ז ניסן בחו"ל); שביעי ואחרון של פסח (כ"א ניסן בישראל, כ"א-כ"ב ניסן בחו"ל) וחג השבועות (ו' סיוון בישראל, ו-ז סיוון בחו"ל).
חול המועד: ידוע "שאין מערבין שמחה בשמחה" ואסור לחבר בין שמחת החג לשמחת הנישואין הפרטית. לכן חל איסור לערוך מסיבות נישואין בימי חול המועד: חול המועד סוכות (ט"ז-כ"א תשרי בישראל, י"ז-כ"א תשרי בחו"ל) וחול המועד פסח (ט"ז-כ ניסן בישראל, י"ז-כ ניסן בחו"ל).
ימי צום: בימי הצום הבאים מותר לערוך חתונה רק לאחר צאת היום (כוכבים): צום גדליה (ג' בתשרי) וצום עשרה בטבת (י' טבת). בימי הצום הבאים מותר לערוך חתונה לאחר צאת הכוכבים, אך לא מומלץ מסיבות פרקטיות הקשורות בארגון: תענית אסתר (י"ג אדר) ויום כיפור (י' תשרי). בימי הצום י"ז בתמוז ו-ט' באב אסור לחלוטין לערוך חתונות ומסיבות.
שלושת השבועות ותשעת הימים: שלושת השבועות הם עשרים ואחד הימים בין י"ז בתמוז לבין ט' באב (חורבן בית המקדש); תשעת הימים הם מראש חודש (א') באב עד ט' באב. בימים אלה מציינים אבל לאומי על חורבן ירושלים ובית המקדש, ואין זוג מעוניין להקים בית בימים של דין וחורבן. אציין כי מנהג הספרדים מתיר לערוך נישואין בין י"ז בתמוז ועד א' באב.
ספירת העומר: מציין את המוות ההמוני של תלמידי רבי עקיבא שנפטרו בתקופה זו. בימים אלו נוהגים מנהגי אבלות וממעטים בשמחה ככל האפשר. יום ל"ג בעומר הוא זמן נפלא לנישואין בברכה. הואיל וימים אלו כרוכים במנהגי עדות, יש להיוועץ ברב ממוצא עדתכם ולברר עימו.
יצחק אהרון הוא מייעץ, חוקר ומרצה של תורת הקבלה