הדלקת חנוכייה
על שום מה מדליקים נרות? | צילום: istockphoto

מדי שנה בכ"ה בכסלו ולמשך שמונה ימים אנו חוגגים את חג החנוכה, לזכר ניצחון החשמונאים על היוונים, חנוכת בית המקדש ונס פך השמן.

יש מספר דעות על פשר שמו של החג. יש הסוברים כי חנוכה פירושו חנו ב-כ"ה, היינו, שבני ישראל חנו מאויביהם בכ"ה בחודש; ויש שדורשים חנוכה כראשי תיבות של "ח' נרות והלכה כבית הלל", משמע – הוספת נר מדי יום.

מתעלים מעל הטבע

חכמת הקבלה מלמדת אותנו שכל חג הוא שער במימד הזמן, שנפתח בזמן מסוים בשנה ומשפיע עלינו. בזמן הזה אנו פוגשים בכוחות רוחניים שאינם זמינים בימות החול.

בחג החנוכה נפתח עבורנו שער בזמן שמחבר אותנו לכוח הנס, שהוא הכוח להתעלות מעל הטבע ולהפוך את מה שנראה כבלתי אפשרי לאפשרי. מתתיהו החשמונאי גילה את הכוח הרוחני של כ"ה בכסלו, ותיקן את הדרך עבורנו על מנת שבכל שנה בחג החנוכה נוכל למשוך לחיינו את כוח הניסים. מקובלים רבים מביאים הוכחות ממקורות שונים לכך שהתאריך הזה היה מיועד לחג החנוכה עוד מימי בראשית, ולכן מתתיהו רק גילה את מה שהיה חבוי קודם לכן והפך אותו לזמין לכל אחד.

מבחינה היסטורית, נס חנוכה התרחש מכיוון שבארץ ישראל של המאה ה-2 לפני הספירה היו אנשים שהיו מוכנים לעשות הכל, ללכת נגד מגבלות הטבע וההיגיון שלהם ולהילחם על זכותם לדבוק באמונתם.

על פי הקבלה, לא כל אירוע שאיננו כדרך הטבע וכל התרחשות שהיא על טבעית יכולים להיחשב כנס. חכמי קבלה מלמדים שיש לראות את שורש המילה נס במילה נָס (מלשון ברח), כלומר שהנס הוא תוצאה של ניסיון אותו עובר אדם, אשר מביא אותו לנוס מן הטבע שלו ולהתעלות מעליו.

על פי חוכמת הקבלה, נסים אינם מאורעות אקראיים ובכוחנו למשוך אותם למציאות שלנו בכל תחומי החיים. מידת הנס תלויה במידת המאמץ שלנו לשנות את מי שאנחנו ולהתעלות מעל הטבע המולד, השלילי והמוגבל שלנו. חוכמת הקבלה מלמדת אותנו שמכיוון שאנו חיים בעולם גשמי, על מנת לעורר את כוח הנסים ולהכניס את האור הרוחני לחיינו, אנחנו צריכים לעשות פעולות גשמיות ולא להסתפק אך ורק בכוונות טובות.

בחנוכה אנו מקבלים את הכוח ליצור נסים למשך כל השנה, וכן להתחבר מחדש עם מקור זרימת השפע של אנרגיית החיים, עם בריאות, הצלחה, ביטחון והמשכיות. בכך דומה חג החנוכה לחגי תשרי, המאפשרים לנו גישה דומה לכוחות הללו. כמובן שבחגי תשרי יש יותר עוצמה, ובכל זאת יש מקובלים המכנים את חנוכה "ראש השנה הקטן".

>> הכנסו לסדר הדלקת נרות חנוכה

ניצחון במזל קשת

קשת בענן
לכל צבע יש משמעות | צילום: istockphoto

הזוהר מלמדנו שכל דבר שקורה בעולם הגשמי הוא תוצאה של מה שקורה בעולם הרוחני, הסמוי מן העין. האירוע שחוללו החשמונאים בניצחונם על היוונים חל בחודש כסלו שמזלו הוא קשת, מה שהשפיע על המאורעות ומקושר לסיבתם. כך גם כוכב צדק השולט במזל קשת, והצירוף של שניהם בחודש זה מאפשר את החיבור ליתר מזל, הצלחה ושפע.

בניגוד למתואר באיורים שונים של גלגל המזלות, אין לתאר את מזל קשת ככלי נשק, כי אם כקשת בענן, המאפשרת לנו להתחבר לכוח המתגלה ביקום בחודש כסלו. הקשת כוללת במגוון צבעיה את שלושת הקווים, שהם שלושת הכוחות הבסיסיים שבונים את האישיות שלנו: ימין – הוא כוח הנתינה, שמאל – הוא הרצון לקבל, ואמצע – הוא המעגליות, היכולת לקבל על מנת לתת.

הקווים הללו של ימין, שמאל ואמצע מאופיינים בצבעים לבן, אדום וירוק, בהתאמה. על פי הקבלה, מרמזת לנו הקשת שמה שמתרחש בזמן זה בעולמות הרוחניים מספק ליקום כולו כוחות של איזון והרמוניה, וכל מי שיודע כיצד להתחבר לכוח זה יכול להשתמש בו במשך חודש כסלו.

>> 

כוחם של הנרות

בשער הכוונות, חלק ב', דף שכ"ח, מסביר האר"י שבזמן הדלקת נרות חנוכה אנו מושכים אורות רוחניים אל העולם הגשמי, אורות שבכוחם לעזור לנו להיטיב את חיינו ולהזין אותנו בכוח להתגבר על המכשולים של השגרה.

מכאן, שהחנוכייה שאנו מדליקים אינה לזכר האירועים והנסים ההיסטוריים או הלאומיים, אלא נועדה לעזור לנו להתחבר לאור הרוחני שמתגלה באותם הימים. באמצעות הכוונות שבמהלך ההדלקה ובאמצעות הנרות הגשמיים, אנו מתחברים ישירות לשפע הרוחני שזמין למשיכה.

מסירות הנפש שגילו המכבים בניצחון של מעטים מול רבים לא אבדה. הכוח שהתגלה להם זמין גם עבורנו בזמן הדלקת הנרות, והוא נועד לאפשר לנו לנצח במלחמות האישיות שלנו, שדורשות הרבה מסירות נפש, התמדה ואמונה ללא גבול. כוחות אלה יש בהם כדי ליצור עבורנו נסים ונפלאות בתחום הפרנסה, הרפואה, מערכות היחסים וההתפתחות האישית, והשימוש בהם הוא שעושה את ההבדל בין חיים מלאי סיפוק והנאה לבין חיים שבהם אנו צופים מהצד כשהשנים חולפות לידנו ועוברות אותנו.

מצוות החג היא הדלקת הנרות במשך שמונת ימי החג, והמנהג הנוהג לגבי אופן הדלקתם הוא כבית הלל, כפי שתיארנו קודם. שלוש הברכות על הדלקת הנרות מסמלות את שלושת הקווים. לפי האר"י יש להדליק את הנרות בפתח הבית בצד ההפוך למזוזה. החנוכייה אמורה להיות מוצבת על שולחן נמוך יחסית (אך לא פחות מעשרה טפחים, שהם מטר אחד, כנגד עשר הספירות), כדי שבזמן ההדלקה יוריד המדליק את הנר לחנוכייה במעשה ההדלקה, כסמל לכך שאנחנו מורידים את האור של חג החנוכה מלמעלה למטה, לעולמנו הגשמי.

לאחר הדלקת הנרות נהוג לשיר את מזמורי החג "הנרות הללו" ו"מעוז צור", וכן נהוג להמשיך ולשבת ליד הנרות לפחות חצי שעה לאחר הדלקתם, כדי להמשיך ולהתחבר לאור הרוחני שלהם. השירים ואכילת המאכלים המיוחדים לחנוכה נועדו למלא את חצי השעה הזאת בתוכן.

על פי חכמת הקבלה, הנר משמש כגשר בין העולמות הרוחני והגשמי. כאשר אנחנו רוצים להתחבר לכוח רוחני מופשט שאין לנו דרך לקלוט אותו בחמשת החושים שלנו, הדרך הקלה ביותר היא הדלקת נר: נר שבת וחג מחבר אותנו לאור הרוחני של הזמן שאינו ניתן לתפישת החושים; נר נשמה מחבר אותנו לנשמתו של הנפטר שאין לה ביטוי גשמי; נר של מדיטציה נועד לחבר אותנו לתדרים רוחניים שאין לנו דרך גשמית להתחבר אליהם. הדלקת נרות בחדר מחברת אותו לתדר אחר - מסתורי, מיסטי, רומנטי, שונה.

ועל שום מה סופגנייה?

אין תמונה
רק בגלל השמן

בימי החג נהוג להוסיף, הן בתפילת העמידה והן בברכת המזון, את תפילת "על הנסים", ובתפילת שחרית נהוג גם לגמור את ההלל, וכן לקרוא בתורה בקורבנות הנשיאים שבפרשת "נשא" בכל אחד מימות החג. מנהג נוסף הוא המשחק בסביבון, אשר על פאותיו מודפסות האותיות נ, ג, ה, פ (ראשי תיבות "נס גדול היה פה"), וכן נהוג לתת לילדים מעות חנוכה (דמי חנוכה) ולאכול מאכלים מטוגנים בשמן כמו לביבות וסופגניות, זכר לנס פך השמן.

מנהג נוסף בחג הוא להזכיר את גבורת הנשים. בתוך כך יודעים לספר על יהודית ויעל חבר הקיני (שהרגה את סיסרא). סיפור נוסף העוסק בקידוש השם הוא על חנה ושבעת בניה.

>> רוצים לעבור לחנוכיית שמן? מדריך

>> רוצים לקרוא עוד על קבלה? כנסו לאתר של חיים קבלה