בתקופת רווקותי הייתי ידועה לשמצה בתור זאת שזורקת כבר בטלפון הראשון. אחרי עשרות דייטים מהגיהינום למדתי לזהות את הקטסטרופה בשלב מוקדם ולבשר בזריזות לבן שיחי "זה לא אני, זה לגמרי אתה, שלום". לא את כל הגברים ניפיתי, רק את אלה שנשמעו מעניינים כמו "פסוקו של יום". האחד והיחיד שלי, ידעתי, יהיה מרתק, מצחיק, אינטליגנטי ומאתגר כבר בשיחת הטלפון הראשונה. זה הגורל ואיתו אי אפשר להתווכח.
אלא שאז התקשר הפיזיקאי. חנון חיפאי לבנבן, שזה עתה הגיש את עבודת התיזה שלו בנושא "חלקיקים אלקטרומגנטיים שמעניינים את סבתא שלך". הוא הרהר עמוקות לפני שפצה את פיו, התנסח כמו אבשלום קור ודיבר לאט-לאט-לאט, כמו חילזון נכה. עד מהרה התייאשתי, ניגשתי למטבח וטיגנתי שניצלים, התקלחתי וחפפתי שיער, עברתי על המיילים וצפיתי בעוד פרק מוצלח של "האוס". כשחזרתי לטלפון הוא עדיין לא סיים את המשפט.
בשם אלוהי הסלואו-מושן, עד היום אין לי מושג על מה הוא דיבר, אך ההרגשה הייתה מייאשת כמו לנסוע בקולנועית על הכביש המהיר. בשלב מסוים הוא ציין את תאריך יום הולדתו. נחרדתי. איך יתכן שגלולת השינה הקטלנית ואני חולקים מזל משותף? ועוד מזל הידוע כנלהב, נמרץ ומקורי? "כן", הוא לא הבין מה הביג דיל, ומיד שב ללהג על נושאים משמימים אחרים.
הגילוי הטריד אותי מאד. הבחור היה מתיש, ללא ספק, אבל בן המזל שלי לא יכול להיות מצ'עמם לגמרי, נכון? אז לא הייתה לי ברירה אלא לתת לו צ'אנס. ככה זה, בני המזל שלי לא מפקירים אחרים בשטח, לפחות עד שיוכח שהוא מזויף. הייתה זו הפעם היחידה בהיסטוריית הדייטים שלי שנפגשתי עם בחור שהסתמן בטלפון כמכת צונאמי, רק בזכות העובדה שנולד בסמיכות אלי. ביזיון? אין ספק. אבל עם אינטואיציה, כך למדתי, לא מתווכחים.
בפגישה התגלה הבחור כמתוק אמיתי, בעל חוש הומור משובח ואיש שיחה מרתק (עד שהגענו לפיזיקה, ואז נרדמתי תוך שנייה). הוא גם היה גבוה וחתיך, אבל אל תנסו לרמוז לרגע שזה מה שבאמת כבש אותי. אז מה לא זרם נכון בשיחת הטלפון שלנו? עד היום אני לא יודעת. אולי מתח ראשוני, דעות קדומות או סתם חוסר סבלנות טיפוסי. אבל בשורה התחתונה, מזל אסטרולוגי משותף הוא מזל אסטרולוגי משותף, ויצא שההורוסקופ הכיר לי בחור מעניין ושובה לב. הידיעה הזאת, מוזרה ככל שתהיה, הביאה אהבה לחיי.
שנתיים וחצי לאחר מכן ענד לי אהובי טבעת, ואז גם נזכרתי לספר לו שרק בזכות מזלו האסטרולוגי התקיימה החתונה. הוא הביט בי, מזועזע עד עמקי נשמתו, ואחרי דקה ארוכה פלט: "אם הייתי יודע, הייתי זורק אותך עוד בטלפון".