אז איך התחיל כל המשבר סביב האופניים החשמליים? בואו נודה: בעיני רבים, כלי רכב דו גלגלי שלא דורש ביטוח, לימוד נהיגה, בחינה מעשית וסימן זיהוי נתפס כשעשוע, תחביב או חפץ לא מזיק. עצם העובדה שרוכבי האופניים החשמליים יידרשו לעבור קורס רכיבה ייעודי שלאחריו יחויבו בבחינה מעשית לצורך הערכת יכולת הרכיבה שלהם, ובפרט בחינת מדד האחריות שלהם יעמידו את כלי הרכב הזה בסקאלה אחרת. למה אופנוע וקטנוע – כן ואופניים חשמליים – לא?
רוכבי האופניים הללו - בהיותם נערים צעירים ברובם - מלאי הורמונים ואדרנלין, וזקוקים לפרוק את כל המטען הזה בפעילות כלשהי, והנה בדיוק בשביל זה נולדו האופניים החשמליים. רוכבי האופניים רוכבים גם בכבישים בין עירוניים, אף על פי שעל פי החוק, המהירות המקסימלית המותרת היא בסך הכול 25 קמ"ש בלבד. אז תארו לעצמכם רוכב אופניים צעיר, חסר ידע בחוקי תנועה ותלוש לחלוטין מהבנה בסיסית בהשתלבויות, במתן זכות קדימה ובמקרי קיצון שעלולים להתרחש על הכביש בכל רגע נתון –משתלב בתנועה בכביש מהיר עם משאיות שדוהרות במהירות של 90 קמ"ש. מיותר לציין, כי אם רוכב האופניים מעוניין להגביר את המהירות המותרת כדי להיות מסוגל לרכוב בהתאם למהירות הממוצעת הבין עירונית, הרי שעליו לשדרג את סוללת האופניים ולהתקין עליה אביזרים ותוספים שיאפשרו למנוע לנסוע מהר יותר. גם התקנה זו או כל פעולה של התערבות בשינוי מבנה האופניים שיוביל להורדת המגבלה של המהירות- אסורה בהחלט על פי החוק.
רוכבי אופניים חשמליים רוכבים במקרים רבים נגד כיוון התנועה מפאת חוסר הניסיון והידע שלכם וכמובן לא פעם עולים תוך כדי הרכיבה על המדרכה ורוכבים תוך סכנה ממשית להולכי הרגל התמימים. הם נכנסים לגני שעשועים ומהווים אימה בפני האימהות על ילדיהם שעלולים להירמס. מובן, שבאין חוק ובאין מפריע- "איש הישר בעיניו יעשה", וכך רוכבי האופניים החשמליים לרוב אינם חובשים כלל קסדה, מרכיבים בניגוד לחוק את חבריהם, מותרים על שמירת החוק גם בנושא ציות לתמרורים ולרמזורים ויותר מכל- רוכבים בפרעות, בבריונות, ללא כל הבנה לגבי סכנות חמורות והשלכות קשות ומאיימות.
נקודת פתיחה בעייתית
כך נוצר מצב שכולם יודעים על כל הסכנות המוכרות הללו ואת התחושה של אי הנוחות סביב כלי תחבורה זה - במיוחד בעקבות גל הביקורת והסקירה השלילית התקשורתית מאז נהרג ארי נשר, בנו הצעיר של במאי הסרטים המפורסם, אבי נשר. סיקור תאונת פגע וברח שבה נפצע הילד ולבסוף נפטר מפצעיו גרמה לכל מי שיש בלבו רגש לחוש כאב עז וצער עצום על מוות שלא היה אמור להתרחש. אולם, רובנו שכחנו, שנקודת הפתיחה של האופניים החשמליים הייתה בעייתית ולא הולמת מלכתחילה. הרי בשנת 2014 שהוחלט על פי הרגולטור על ייבוא מאסיבי של כלי זה לארץ כבר היו נחקקים חוקים ותקנות, הרי שהכלי היה משומש רק על ידי רוכבים אחראים וזהירים שמכירים את חוקי התנועה, את הסכנות ואת ההשלכות שעלולות להתקיים בעקבות נהיגה.
דמיינו, שכלי הרכב הארבעה גלגליים, המכוניות הפרטיות היו נכנסות לשוק הישראלי ללא חיוב במבחן תאוריה וללא חיוב במבחן מעשי- טסט. מה אז היה קורה? הרי כולנו מבינים, שאלפי בני אדם היו נהרגים מדי שנה. שרוב הנהגים לא היו כלל מודעים לאופן נהיגתם והיו מבצעים אין ספור טעויות ועברות בכל נהיגה. ודמיינו, שלו זה היה קורה- הביקורת התקשורתית השלילית הייתה עלולה להוציא את הרכב הפרטי מחוץ לשגרת החיים של מיליוני נהגים בישראל.
אז מה אפשר לעשות לגבי האופניים החשמליים?
השלב הראשון הוא להפוך אותם לכלי רכב בעל חיוב חוקי. האופניים החשמליים כבר לא יהיו עוד "שעשוע" או "מתנה לילד", אלא כלי תחבורה לכל דבר ועניין. הם יחויבו בנשיאת לוחית זיהוי, בחיוב חבישת קסדה, ברכיבה רק עם כיוון התנועה, באיסור שינוי מבנה האופניים לשם צמצום הגבלת המהירות ובהתרעות של עונשים חמורים על כל חריגה מרכיבה שלא על פי החוק. עכשיו רק מי שבאמת רוצה לרכב על פי החוק- יתכבד בכלי רכב אורבני מושלם!
המאמר נכתב ע"י חברת שירותי קידום אתרים seo גוגל