בין כל ההחלטות שנצטרך לקבל בשלב מסוים בחיים, ניצבת הדילמה: האם להישאר לגור בבית או לעבור לפרויקט דיור מוגן? לכל אחת מהאפשרויות האלה ישנם יתרונות וחסרונות, אולם נדמה שהתשובה לכך היא אינדיבידואלית. אם אתם או יקיריכם עומדים בפני דילמה שכזאת, כדאי שתביאו בחשבון את כל השיקולים הרלוונטיים וגם תשוחחו עם אנשים שכבר קיבלו החלטה בנושא, שאולי יוכלו לתרום מניסיונם.
יתרונות מול חסרונות
כדי לסייע לכם לקבל החלטה בעניין, ניסינו להעמיק בסוגיה, תוך בחינת השיקולים הרלוונטיים ובאמצעות שיחות עם אנשים שכבר עמדו בפני הדילמה הזאת בעבר.
ורדית מיכאלי הירש, מנכ"לית אחוזת פולג, מונה מספר יתרונות חשובים במעבר לדיור מוגן: "השנה האחרונה שהייתה רצופה באתגרים ובסגרים, חיזקה אף יותר מתמיד את יתרונות המגורים בדיור מוגן. מעבר לאלמנט החברתי שחשוב מאד בגיל השלישי, האפשרות להיות במסגרת שבה אפשר להיחשף לתחומי עניין חדשים היא אחד הדברים המהנים ביותר עבור אוכלוסייה זו. דיירים רבים מגלים כישרונות חבויים ומפתחים תחביבים חדשים. הם נחשפים לחוגי ספורט, ריקודי עם, חוגים מעניינים כמו ציור, צילום ופיסול ומשתתפים בפעילויות רבות שאולי לא היו מגלים אם היו נשארים לגור בסביבה הביתית המוכרת".
גם הביטחון הרפואי הוא נושא חשוב לדבריה, מכיוון שהוא מעסיק רבים מבני הגיל השלישי וגם את בני משפחתם: "אם דייר חלילה מרגיש לא בטוב הוא יודע שהוא נמצא תחת השגחה של איש צוות רפואי זמין. מעבר לכך, אצלנו למשל יש מחלקה שדואגת לדיירים לתרופות ואפילו מתאמת עבורם תורים אצל מומחים בהתאם לצורך. וזה הרבה מעבר לכך: לצד ההתעניינות בהיבט הפיזי יש התייחסות רבה גם להיבט הנפשי. בנוסף למומחים מתחום הרפואה, יש זמינות גבוהה של עובדת סוציאלית הדואגת לדרוש בשלומם של החולים. נוסיף לכך את עניין שירותי התחזוקה שתמיד עומדים לרשות הדיירים ואת צוות הביטחון שדואג לשמור שאף אורח לא רצוי יכנס למקום – ובשורה תחתונה, נראה שמכלול הגורמים הללו בהחלט מאפשר לדיירים רוגע ושלווה נפשית".
אולם לצד היתרונות שצוינו, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהמעבר לדיור מוגן כרוך גם בהיבט כלכלי. יש כאלה שידם אינה משגת, יש כאלה שלא רוצים לפגוע בירושה של הילדים, יש כאלה שלא מעוניינים להיכנס להוצאות כלכליות רציניות בשלב זה של חייהם.
עם זאת, כיום ישנם מסלולי דיור מוגן שמעניקים פתרונות למרבית האתגרים הללו. כך למשל, אחוזת פולג, ושאר אחוזות רובינשטיין, מציעות מסלולים אטרקטיביים במיוחד - ובהם מסלול פיקדון מופחת ומסלול בתשלום חודשי בלבד - כך שתוכלו לעבור לדיור מוגן בלי למכור את הדירה.
"בשלב כלשהו אתה מגלה שכבר אין לך כל כך כוח למדרגות, והילדים כבר לא גרים בבית שהפך לגדול וריק"
לעתים רבות כשמחליטים להישאר בבית לאורך זמן, יש צורך להיעזר בטיפול רפואי, שעם הזמן יכול להפוך לטיפול סיעודי וגם לו יש מחיר.
אברהם בר דוד, יו''ר עמותת דיירי הדיור המוגן בישראל מודה שההחלטה לעבור לדיור מוגן לא הייתה קלה עבורו. "אני ורעייתי גרנו במושב, בבית קומות גדול. בשלב כלשהו אתה מגלה שכבר אין לך כל כך כוח למדרגות, הילדים כבר לא גרים בבית, שהפך לגדול וריק, ודברים כמו נסיעה לקופת חולים או סתם קניות בסופר הופכות לעול של ממש. כשבחנו את השיקולים אם לעזוב או לא, אחד הפרמטרים היה הידיעה המצערת שאנחנו הולכים, באיזשהו מקום, 'לפגוע' בירושה שנשאיר לילדינו. למרות זאת, הגענו למסקנה שלא בטוח שלהפוך למעמסה עליהם זו אופציה טובה יותר. וסביר להניח שזה יקרה כשנהיה פחות עצמאיים ונצטרך עזרה וטיפולים בתדירות גבוהה".
לעומת זאת, אילנה אייל, 77, דיירת ב"אחוזת פולג", מספרת שבמקרה שלה ההחלטה לגור בדיור מוגן לא הייתה מלווה בלבטים רבים. היא עברה לאחוזה ביחד עם בעלה דן, לאחר שבית הדיור הקודם שבו התגוררו תוכנן להתרחב ועבודות בנייה עמדו על הפרק. "כיוון שלא רצינו למצוא את עצמנו גרים במקום שהופך למעין אתר בנייה, שבו יש רעש ובלגן, החלטנו לעבור לדיור מוגן אחר. אמנם לא פשוט לעשות תהפוכות גדולות בחיים בגילנו, אך בדיעבד אני שמחה שקיבלנו את ההחלטה הזאת".
אילנה מספרת שמה שהקל עליהם למעשה, היה הידיעה שדיור מוגן הוא המקום הטוב ביותר עבורם. "מהבחינה הזאת לפחות, לא הייתה לנו דילמה. תמיד ידענו שבבוא היום נרצה לעבור למסגרת כזאת. לשמחתי, מצאנו מקום נהדר – גם הצוות וגם הדיירים פה מאוד נחמדים, הגינון מסביב מרהיב ביופיו וגם הפעילויות ממש מהנות".
גם הדוגמה שקיבלו דן ואילנה מהוריהם עזרה להם להיות שלמים עם ההחלטה. "אבא שלי בחר לגור בבית לבדו עד גיל מבוגר ולעומת זאת – אימא של דן גרה בדיור מוגן. הייתה לנו הזדמנות מצוינת לראות בעצמינו את ההבדלים מהצד. אני לא אשכח שאימא של דן אמרה לי פעם שהזקנה היא התקופה היפה ביותר בחיים שלה - היא הייתה כל כך עסוקה בפעילויות חברתיות ותרבותיות. גם לנו זה מאוד חשוב, בייחוד כשאנחנו חושבים על הילדים שלנו. לא היינו רוצים שהם ירגישו בצורך לדאוג לנו באופן כל כך צמוד ולכן החלטנו להתחשב בהם – גם זה היה חלק מהשיקול הכללי".