ויקי תפארת, 39, נשואה + ארבעה ילדים. גרה בכפר יובל, חובשת וראשת סניף החולה באיחוד הצלה

ויקי תפארת (צילום: צילום עצמי)
ויקי תפארת | צילום: צילום עצמי

מקצוע: מטפלת ברפואה משלימה (עיסויים, דיקור, רפלקסולוגיה, דולה ומורה לעיסוי).

מה הוביל אותך להצטרף לאיחוד הצלה?

"לפני 3 שנים החלטתי שאני הולכת לממש חלום והוא להציל חיים. תמיד רציתי לעסוק ברפואה ואני נוגעת בתחום מההיבט האלטרנטיבי. יחד עם זאת, הכמיהה לטיפול רפואי המשיכה לבעור בי. כשנפתח קורס החובשים הראשון של איחוד הצלה באזור שלנו לא יכולתי להצטרף כי הילדים היו קטנים וכשנפתח הקורס השני, הצטרפתי. בקורס הכרתי אנשים שהפכו להיות משפחה. אנחנו אחד בשביל השני בכל דבר. לפני חצי שנה התמניתי לראשת סניף ראשונה בארגון (אישה ראשונה), זהו תפקיד בהתנדבות".

איך נראית שגרת ההתנדבות שלך?

"כמו שאר חובשי איחוד הצלה, גם אני זמינה 24/7 להציל חיים. אני ישנה עם מכשיר קשר על השידה ליד האוזן, הנעליים שלי תמיד מוכנות לכיוון יציאה (קפוץ מהמיטה, נעל וטוס). אני לא רואה בעיניים - כשיש קריאה אני יוצאת גם עם פיג'מה.

כשאני מגיעה הביתה, כל דבר מונח במקום קבוע כדי שאם תהיה קריאה על מישהו שזקוק לטיפול רפואי אני לא אתעכב אפילו לשנייה ואהיה מוכנה לרוץ. את הרכב אני תמיד חונה בחניה "מבצעית" (עם הפנים קדימה) וכשיוצאת קריאה למישהו שזקוק לסיוע רפואי אני עוזבת הכול ורצה. באוטו תמיד יש תיק עם כל הציוד הרפואי שיש באמבולנס רגיל ודפיברילטור (מפעם). הצלת חיים זה ערך עליון וזה זורם לי כמו לשאר החובשים בדם. הזמן הוא קריטי וחשוב להגיע כמה שיותר מהר ולהעניק טיפול עוד לפני שהאמבולנס מגיע למקום.

אבל זה לא רק החייאה במקרה של חוסר הכרה. תחשבו על מישהו שנמצא במצב של קוצר נשימה - בשביל אותו אדם כל שניה היא נצח והחמצן שאני אתן לו זה הקלה משמעותית. החיוך, ההסברים בנחת, המילים המרגיעות, להגיד למטופל שהוא לא לבד ואני איתו זה לא פחות חשוב. אני חיה את ההתנדבות בכל רגע בחיי".

ספרי לנו על מקרה משמעותי שזכור לך מתקופת ההתנדבות שלך.

"קבלת לידה. לפני שנה וחצי יצאה קריאה על קבלת לידה ברכב על כביש 99. היה חורף, גשם וקר. אני הייתי בדרך לאוטו כדי לנסוע ללימודים ואז יצאה קריאה. דיווחתי יציאה ונסעתי. יחד איתי הגיעו עוד 2 חובשים מהסניף שלי. הגעתי למקום תוך 3 דקות. היולדת והמשפחה היו בלחץ בגלל הסיטואציה, אבל לקחנו פיקוד, הדרכתי אותה איך ללחוץ ובתוך דקות ספורות יחד עם החובשים שהיו איתי קיבלנו לידיים תינוק מתוק. הייתה לידה מדהימה שבסופה התברר שהיולדת היא אחות של חובש מסניף אחר באיחוד הצלה. בתוך דקות הפכנו מזרים למשפחה".

מה תספרי לאדם בעל הכשרה רפואית שמתלבט האם להצטרף אליכם?

"אדם בעל הכשרה רפואית: חובש, פרמדיק, אח או רופא, שכבר יש לו רקע בתחום ועוסק בזה ביומיום מציל חיים בדרך זו או אחרת. אבל זו שגרה שהוא כבר מכיר. לעומת זאת, להתנדב כדי להציל חיים - יש לזה ערך אחר. הסיפוק הוא אדיר, תחושות האושר והאדרנלין אלו תחושות שאי אפשר לתאר במילים. נתינה ללא תמורה זו תחושה מיוחדת וכדי להבין על מה אני מדברת אנשים צריכים לעשות צעד ולהצטרף אלינו. חשוב לי להדגיש משהו ממש חשוב: כל מי שמצטרף לאיחוד הצלה - מצטרף למשפחה!".

מסר לסיום שחשוב לך להעביר?

"לפני 5 שנים אובחנתי עם מחלה אוטואימונית שפוגעת בעמוד שדרה ומפרקים. אני חיה עם כאבים כל יום וכל היום. בזכות ההתנדבות חזרתי לחיות. אין לי זמן לחשוב על הכאב שלי כי תמיד יש מישהו שזקוק לעזרה. הסיפוק והאדרנלין שבו אתה מתמלא אחרי שעזרת למישהו אחר הם התרופה להכול. לכו לעשות קורס חובשים ותצילו חיים. ידע זה כוח וככל שיהיו יותר אנשים שידעו מה לעשות ברגע האמת, ככה ניתן יהיה למזער נזקים לטווח ארוך ולהציל חיי אדם".

יהונתן עוזיהו, 35, נשוי לענבל, אבא למאיה, דניאל ועילאי. גרים ברחובות, חובש באיחוד הצלה

יוני עוזיהו (צילום: משה מזרחי)
יוני עוזיהו | צילום: משה מזרחי

מקצוע: הנדימן.

מה הוביל אותך להצטרף לאיחוד הצלה?

"הרצון להציל חיים במהירות, להיות 'במקום הנכון בזמן הנכון'".

איך נראית שגרת ההתנדבות שלך?

"אני נמצא יום יום בעסק שלי ('הנדיוני') וכאשר מתקבלת קריאת מצוקה של אדם שזקוק לטיפול רפואי אני עוזב הכול ויוצא לסייע. זה יכול להיות תוך כדי עבודה אצל לקוח או באמצע הקידוש בערב שבת עם כל המשפחה".

ספר לנו על מקרה משמעותי שזכור לך מתקופת ההתנדבות שלך.

"לפני כמה שנים ישבתי בלימודי הנדסאי חשמל, ואז התקבלה קריאה ברחוב לידי על אדם שהתמוטט מדום לב. יצאתי מהלימודים ונסעתי עם ה'אופנולנס' של איחוד הצלה לטפל בו. הגעתי אליו בתוך דקה. ביצעתי באדון פעולות החייאה שכללו מתן שוק חשמלי מהדפיברילטור שלי. הוא פונה לבית החולים בהכרה מעורפלת. כשחזרתי ללימודים ושאלו מה קרה כל הכיתה מחאה לי כפיים, אבל מה שחשוב באמת: אחרי שבוע נפגשנו בבית החולים כשהוא בהכרה מלאה והולך כאחד האדם".

מה תספר לאדם בעל הכשרה רפואית שמתלבט האם להצטרף אליכם?

"איחוד הצלה היא משפחה. משפחה תומכת ומחבקת. היא תעניק לאותו מתנדב את כל הציוד המיטבי להציל חיים אבל גם את התמיכה הנפשית להתמודד עם האירועים והתמיכה החברתית-פנימית של הארגון. פשוט משפחה".

מסר לסיום שחשוב לך להעביר?

"'נקריב מעצמנו כדי שאחרים יוכלו לחיות' - המשפט של אפי גדסי - חובש איחוד הצלה שנהרג בדרכו להצלת חיים והיה חבר יקר וקרוב".

דנה אטיאס, 36, אמא ליהלי, אורי ומיה. גרה בתל אביב, חובשת באיחוד הצלה

דנה אטיאס (צילום: גדי ימפל)
דנה אטיאס | צילום: גדי ימפל

מקצוע: מתווכת נדל"ן. עובדת במשרד התיווך "אופק נדל"ן" בצפון תל אביב.

מה הוביל אותך להצטרף לאיחוד הצלה?

"זה היה אחד החלומות שלי. תמיד רציתי להיות חובשת, זה נותן משמעות לחיים".

איך נראית שגרת ההתנדבות שלך?

"אתה מתאים לעצמך מתי נוח לך להיות בכוננות, ויש אפליקציה שנותנת לך מידע על חולים ופצועים  בסביבה הגיאוגרפית שלי, נניח 300 מטר לידי, שזה מספיק קרוב כדי שאהיה משמעותית ואגיע ראשונה לעזור. כלומר אגיע לפני האמבולנס ובכך אולי אציל חיים או אשמור מפני התדרדרות מצבו של המטופל. זה סיפוק אדיר להיות שם בשביל מישהו שאתה לא מכיר. פשוט חסד. לתת ללא תמורה. אולי הסיפוק, זו התמורה".

ספרי לנו על מקרה משמעותי שזכור לך מתקופת ההתנדבות שלך.

"המקרה הכי משמעותי היה קבלת לידה. זה היה כל כך טבעי ומדהים, הייתה יולדת על הספה ובאותו החדר ממש ישנים 2 הילדים שלה. הם אפילו לא התעוררו! זה היה מרגש מאוד, אני החזקתי את התינוק שיצא ושרגי, החובש השותף שלי לאירוע חתך את חבל הטבור. אימאל'ה כמה שזה מיוחד! להיות נוכחת שם בדיוק אחרי שיצאנו מאירוע תקיפה של אישה על ידי בן הזוג שלה שהספיק לברוח. כשעזבנו אותה היא נשארה מאוימת, הוא עלול לחזור ולתקוף אותה, היא אמרה שהוא הבטיח לחזור ו"לגמור את העבודה", המשטרה היו והלכו. היא לא הסכימה לקבל טיפול רפואי, אבל למיטב זכרוני חיבקתי אותה. שתי הנשים הן פליטות או עובדות זרות שחיות בדרום תל אביב, אלו הם חייהן. וכל זה ביום האישה הבינלאומי. כמעט סוריאליסטי".

מה תספרי לאדם בעל הכשרה רפואית שמתלבט האם להצטרף אליכם?

"תזכו להרגיש את כל תחומי הטיפול. מקבלת לידה ועד טיפול נפשי והחייאות. פוגשים את הכול וברמה הראשונית. הטיפול הראשוני יכול להציל חיים. זה המפגש הכי אמיתי ברפואה, ככה שכל איש רפואה יכול לגעת בתחומים שלאו דווקא יצא לו לעסוק בהם".

מסר לסיום שחשוב לך להעביר?

"אני בוחרת מכאן להודות לאיחוד הצלה על כך שהם הכי משפחה שיכולתי לבקש. כבר 4 שנים ואני רק נדהמת יותר ויותר מהארגון הזה".

מרים בדיר, 36, נשואה ואמא לשלושה ילדים. גרה בכפר קאסם, חובשת באיחוד הצלה

מרים בדיר (צילום: צילום עצמי)
מרים בדיר | צילום: צילום עצמי

מקצוע: מורה וסגנית מנהלת בית ספר.

מה הוביל אותך להצטרף לאיחוד הצלה?

"חלום ילדות שלא התממש, תמיד חלמתי להיות רופאה. התחתנתי אחרי כיתה י"ב ולא יכולתי לממש את החלום שלי (לנסוע לחו"ל וללמוד רפואה). השנים עברו וכל הזמן הרגשתי שחסר לי משהו, עד ששמעתי על פתיחת קורס חובשים של איחוד הצלה בכפר קאסם, נרשמתי והתחלתי את דרכי לפני 3 שנים".

איך נראית שגרת ההתנדבות שלך?

"תשאל על שגרת היום שלי, כי ההתנדבות היא חלק מהחיים. לא חשוב איפה אני נמצאת: בבית, ברחוב, אצל ההורים, באירוע ואפילו בבילוי, תמיד אני מוכנה לקריאה וברגע אחד אני עוזבת הכול ויוצאת, למעט בשעות הבוקר כאשר אני בביה"ס, ואז אני עוקבת אחרי שאר הכוננים ומתעדכנת מי יצא ומה קרה באירוע".

ספרי לנו על מקרה משמעותי שזכור לך מתקופת ההתנדבות שלך.

"קיבלתי קריאה מהמוקד הרפואי של איחוד הצלה על אישה מבוגרת, חשש לחיי אדם, ללא מיקום מדויק. התקשרתי לברר ואמרו לי את השם, המוקד שאל אם השם אומר לי משהו, ואכן זיהיתי במי מדובר (השם אמר לי הרבה!).

ניגשתי למקום וראיתי אישה בשנות השישים לחייה עם רקע פסיכיאטרי. אני מכירה אותה מילדותי, היא שכנה של ההורים שלי, ובילדות פחדנו ממנה הרבה, עד כדי כך שלא התקרבנו לדלת ביתה.

ניגשתי לבית, מפחדת להיכנס. בסוף נכנסתי כי הייתי חייבת לעזור לה. היא שכבה על הספה, בוכה וצועקת מכאבים וחולשה. התקרבתי אליה ופתאום היא התחילה לקלל ולצעוק, חזרתי לאחור וממש פחדתי.

נשמתי עמוק והתקרבתי שוב. לקחתי מדדים, חיברתי חמצן והתקשרתי לברר מה עם הנט"ן, שהגיעו לפנות אותה. כשפינו אותה היא החזיקה בידי ואמרה "מרים, אל תעזבי אותי". עניתי לה שאני לא יכולה להמשיך איתה ושהיא בידיים טובות. היא נסעה לבית החולים ולצערי לא חזרה משם. התמודדתי עם הפחדים שלי מהעבר והצלחתי להתגבר, אך היא נפטרה".

מה תספרי לאדם בעל הכשרה רפואית שמתלבט האם להצטרף אליכם?

"לא לחשוב פעמיים ולהצטרף, איחוד הצלה הוא ארגון מדהים בתוכנו ומורכבותו, ארגון שנותן את ההזדמנות לכולם ודוגל בשוויון. המטרה שלנו להגיע ראשונים בדקות הראשונות לכל מטופל כי הן הכי חשובות להמשך הטיפול או להצלת החיים. להיות ראשון בזירת האירוע זו אחריות גדולה מאוד וגם סיפוק מדהים כשאתה מרגיש שהיית הכלי שאלוהים השתמש בו כדי להציל את נשמתו של מישהו אחר".

מסר לסיום שחשוב לך להעביר?

"אני גאה להיות חלק מאיחוד הצלה ומרגישה כמלכה עם כתר כשאני לובשת את האפוד של הארגון. גאווה שעוברת ממני לבני משפחתי ולכולם, וזה מדבק, אני רואה איך כולם רוצים להצטרף ולהיות חלק ממשפחת איחוד הצלה".

שמעון סבח, 31, נשוי ואב לשלושה. גר בנתניה, חובש באיחוד הצלה

שמעון סבח (צילום: צילום עצמי)
שמעון סבח | צילום: צילום עצמי

מקצוע: מורה בכיתת חינוך מיוחד ומדריך לקידום נוער בסיכון.

מה הוביל אותך להצטרף לאיחוד הצלה?

"כבר מילדות רציתי את זה. המתנדבים של איחוד הצלה הם אנשים איכותיים מגובשים ומלאי שליחות והם היו סמל ודוגמה בעיניי. אמי היקרה היא אחות כללית בבית החולים יחד עם עוד שני אחים שלי. המשפחה שלי חיה ונושמת את תחום הבריאות וגדלתי כל הזמן על ערכי ההתנדבות, עזרה לזולת, חינוך וערכי הערבות ההדדית. מיד לאחר שסיימתי את התארים שלי, היה לי זמן פנוי ונכנסתי לקורס חובשים בנתניה".

איך נראית שגרת ההתנדבות שלך?

"שגרת ההתנדבות שלי מורכבת מאוד. בבקרים אני מלמד בכיתה, ברוך השם יש מספיק מתנדבים יספקו את המענה בשעות הבוקר. בזמן הזה יוצא לי לטפל בעיקר בתלמידים בתוך בית הספר. את שעות אחר הצהריים אני מקדיש לעבודה עם הנוער ובמקביל זמין לתת מענה לחולים ופצועים שזקוקים לעזרה מהירה, לא פעם מצילת חיים. מדובר בשעות על גבי שעות של התנדבות. גם בשבתות אני משתדל להשתבץ כתורן שבת ולצאת למקרים".

ספר לנו על מקרה משמעותי שזכור לך מתקופת ההתנדבות שלך.

"לפני חצי שנה הגעתי לאדם שקיבל דום לב בשכונה שלי. ההחייאה הייתה ארוכה מאוד. הצטרפו אלי עוד חובשים ויחד ביצענו באיש החייאה כמעט 40 דקות. בסוף חזר הדופק והאיש פונה לבית החולים. כמה ימים לאחר מכן, שמעתי שהוא התעורר. שוחחנו בטלפון וזה היה מרגש מאוד מכיוון שהאיש כבר מת דקות ארוכות והמאמצים שלנו החזירו אותו לחיים. מאז אני רואה אותו בשכונה וזה סיפוק ענק להיות חלק מהצוות שהציל את האיש הזה והחזיר אותו לחיים ולחיק משפחתו".

מה תספר לאדם בעל הכשרה רפואית שמתלבט האם להצטרף אליכם?

"אין משימה חשובה מזו. יש הרבה שמפחדים להתמודד עם מצבים קשים ואני תמיד אומר להם שהפחד והחשש נכונים מכיוון שאנחנו לא מסוגלים להתמודד עם מצבים שאין לנו את הכלים והידע להתמודד איתם. באיחוד הצלה, לומדים הכול. הקורסים ברמה גבוהה, אין מצב שנפגוש אירוע חירום רפואי ולא נדע מה לעשות. הארגון מצייד אותנו במיטב הציוד הרפואי המתקדם, בקורסים ובמדריכים הטובים ביותר. מעל הכול, יש לך חברה וקהילה איכותית המורכבת מכל גווני האוכלוסייה הישראלית. רק מי שבפנים יכול להבין את התחושה של להיות חלק מהדבר האדיר הזה. הסיפוק אחרי שאתה מציל מישהו, כשאתה רואה את הצבע חוזר לפנים של המטופל ואת הרוגע שמשתלט על האירוע מהרגע שאתה נכנס אליו- זה שווה הכול!".

מסר לסיום שחשוב לך להעביר?

"המסר שלי הוא לכל חברי באיחוד הצלה. תמשיכו בכל הכוח! אתם עושים את הדבר הנכון ביותר".

אבי עמר, 33, רווק. גר באשדוד, חובש באיחוד הצלה

אבי עמר (צילום: לדוברות איחוד הצלה)
אבי עמר | צילום: לדוברות איחוד הצלה

מקצוע: שוטר באגף התנועה של משטרת ישראל.

מה הוביל אותך להצטרף לאיחוד הצלה?

"בגיל 15 התחלתי להתנדב במסגרת 'מחויבות אישית' בבית הספר ומאז ה"חיידק" הזה של הצלת חיים לא עזב אותי. כשאיחוד הצלה קם ראיתי לנכון להצטרף לארגון כי רציתי שיהיה לי את כל המידע זמין בכל עת, ולא רק כאשר אני במשמרת באמבולנס. לפני ארגון "איחוד הצלה" יכולתי לשמוע סירנה של אמבולנס עוברת ברחוב ולא לדעת מה המקרה ואת מי צריך להציל, ויכול להיות שזה בכלל השכן שלידי שזקוק לסיוע ראשוני דחוף. הארגון נותן את הכלים להיות מעודכן ולהגיב ראשון לקריאה שבטווח הקרוב אלי".

איך נראית שגרת ההתנדבות שלך?

"מתנדבי איחוד הצלה מתעסקים בשגרת יומם כרגיל, וכאשר יש קריאה לידם והם זמינים, הם מיד יוצאים לקריאה, מטפלים בבעיה הרפואית וחוזרים לשגרת חייהם. בעבר הייתי שוטר סיור ביחידת האופנועים במשטרה אז הייתי בשטח תמיד ויכולתי לענות על כל קריאה שהיא, בעיקר בכבישים, גם בכובע של איחוד הצלה וגם בכובע של משטרה. היום בתפקידי הנוכחי במרכז השליטה הארצי של אגף התנועה אני פחות זמין במהלך העבודה, ומשתדל להיות זמין לאחר מכן. אני גם סייר אוויר במשטרה. פעם אחת בעת סיור אווירי במסוק משטרתי ראיתי, תאונת דרכים שמתרחשת בזמן אמת. הזנקתי כוחות דרך מוקד איחוד הצלה ובמקביל ביקשנו אישור לנחות. הפצועים לא הבינו מאיפה נחת פתאום מסוק עם שוטר, שהוא גם חובש איחוד הצלה, שהגיש להם טיפול מידי".

ספר לנו על מקרה משמעותי שזכור לך מתקופת ההתנדבות שלך.

"לפני 4 שנים הייתי במשמרת באמבולנס של איחוד הצלה וקיבלנו קריאה על אישה שיש לה צירים וכורעת ללדת. תוך כדי בדיקות ראשונות באמבולנס הבנו שאין לנו זמן להגיע לבית החולים וקיבלנו החלטה לקבל את הלידה בתוך האמבולנס. היא ילדה תאומים בריאים. לפני כמה חודשים היא יצרה איתנו קשר והחלטנו ביחד שנעשה לתאומים יום הולדת בתוך האמבולנס שהם נולדו בו. הבאנו להם מתנות ותעודות מיוחדות, זה היה מרגש מאוד".

מה תספר לאדם בעל הכשרה רפואית שמתלבט האם להצטרף אליכם?

"אפס התלבטות, מאה אחוז לבוא ולהצטרף. הסיפוק שיש הוא אדיר. אדם שיש לו הכשרה רפואית, חבל שיבזבז את היכולות שלו. ב"איחוד הצלה" הוא יקבל את הכלים המתאימים, ההכשרות הראויות והסביבה הנכונה להציל חיים".

מסר לסיום שחשוב לך להעביר?

"ממליץ לכל אדם במדינה ליצור קשר עם איחוד הצלה ולהירשם לקורס 'משפחה בטוחה', קורס חינם שהארגון מעביר בשיתוף נורופן לילדים שנותן הכשרה בת 4 שעות עם שיעורים בסיסיים להצלת חיים כמו החייאה מצילת חיים או טיפול בפרכוסי חום, כדי שכל אחד יוכל לתת את העזרה הראשונית הראויה ויוכל להציל חיים בסביבה שלו ובתוך הבית שלו".

איחוד הצלה לא גובה תשלום מחולים ומפצועים, בעזרת התרומות שלכם נוכל להמשיך להציל חיים. לתרומה>>