אין כזה דבר "סמים קלים" ו"סמים קשים" | צילום:
אימג'בנק / Thinkstock
כ-300,000 בני אדם בישראל משתמשים בסמים באופן מזדמן או קבוע, בהם כ- 70,000 בני נוער בגילאי 18-12. כך, על פי נתונים של הרשות למלחמה בסמים.
הסמים נמצאים בכל מקום וסביר להניח שגם אתם תתקלו (או כבר נתקלתם) במכרים וחברים שמשתמשים בסמים במסיבות, בטיולים ואפילו בבית הספר. ייתכן שאותם מכרים יציעו לכם להשתמש בסמים וישכנעו אתכם שזה לא ממכר, שמדובר בסמים קלים ולא מזיקים שבסך הכל גורמים למצב רוח טוב.
באופן טבעי הסקרנות תשתלט עליכם, ויכול מאד להיות שלרגע אחד אפילו תשקלו את העניין, אבל חשוב מאד שלא תכנעו לתחושה רגעית אלא תקחו בחשבון את כל הנזקים לטווח הקצר והארוך ותדעו לסרב וגם לעזור לחברים לחברים שלכם להגיד לא לסמים.
"נייס גאי" הוא ממש לא בחור נחמד
"סמי פיצוציות יכולות להוביל למוות", יאיר גלר, מנכ"ל הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול
למרות החלוקה בין סמים קלים לסמים קשים, לכל סוגי הסמים השפעה מזיקה בטווח הקצר והארוך. גם לסמי הפיצוציות הנפוצים כמו הקפסולות ממשפחת החגיגת ("חגיגת קיץ", "תותי פרוטי", "חלום מתוק", "שרי", "רקפת" "דרגון-פליי", "שלגיה") ותערובות העלים השונות ("מבסוטון", "נייס גאי", "למון גראס" "סבבה") שטבולים בחומרים כימיים חזקים במיוחד. למרות הקלות שבקניה, הזמינות והמחיר הזול של חומרים אלו, חומרים אלו מסוכנים בדיוק כמו ולעיתים אף יותר מהסמים הלא חוקיים.
יאיר גלר, מנכ"ל הרשות הלאומית למלחמה בסמים באלכוהול, מדגיש את הסכנות בשימוש בסמי פיצוציות: "סמי הפיצוציות הנמכרים בימים אלו ברחבי הארץ הם תרכובות צמחיות המרוססות בכימיקלים וחומרים המיוצרים באופן מלאכותי ב'מעבדות' לא חוקיות, ללא כל פיקוח רפואי. חשוב לציין כי לסמי הפיצוציות השפעות נרחבות על הגוף ועל הנפש והם עלולים לגרום לעלייה מסוכנת בלחץ הדם, לשינויים בקצב הלב, לרעידות, לפרכוסים ולאובדן הכרה, הזיות , פרנויה, התקפי זעם ואלימות, חוסר מנוחה ועצבנות. שילוב של סמי פיצוציות ואלכוהול, מחמיר את התסמינים ועלול להוביל גם למוות".
לדברי גלר, המלחמה בסמי הפיצוציות היא יעד חשוב: "בשנים האחרונות פועלת הרשות במטרה להגביר את המודעות לסכנות הטמונות בסמי הפיצוציות, הן בקרב בני נוער והן בקרב הוריהם. במקביל למערך ההסברה פועלת הרשות גם לקדם חוקים שונים שמטרתם למגר את התופעה. מדינת ישראל הנה בין המדינות הראשונות בעולם שקידמה וחקקה חוק כנגד הסמים המעוצבים (סמי הפיצוציות) שלא רק יביא להוצאתם מהשוק של תרכובות קיימות אלא אף ימנע כניסתם לשוק של תרכובות חדשות. החוק שאושר לאחרונה, הנו אבן דרך במאבק נגד התופעה ההרסנית של סמי הפיצוציות. החוק נועד להוות כלי מרכזי בהתמודדותם של גופי האכיפה והחקיקה עם התופעה ועם השינויים החלים באופן מתמיד באופי ומרכיבי סמי הפיצוציות".
לשמור על עצמכם ועל החברים שלכם
למרות הדעה הרווחת ששימוש בסמים קלים אינו ממכר ורק מעניק תחושה של הנאה וכיף, לשימוש בחומרים אלו יש השפעות שליליות רבות לטווח הקצר כמו הרגשת יובש בפה ובגרון, דפיקות לב מואצות, מתח בשרירים, בחילה, ראיה מטושטשת, עילפון, הרגשת קור או הזעה מוגברת, והשפעות לטווח הארוך כמו הפרעות בקואורדינציה ובשיווי המשקל, זמן תגובה ארוך מהרגיל, בעיות בזיכרון, פגיעה בפעילות המוחית והגופנית שבאה לידי ביטוי בדיבור לא ברור ופגיעה בכושר המיני.
יכולים להרוג. חגיגת ו"נייס גאי" | צילום:
משטרת ישראל
גם אם אתם חושבים שיש חומר שיעשה לכם רק טוב בלי שום נזק, אתם אף פעם לא יכולים לדעת איזה חומר ימכרו לכם ומה תהיה ההשפעה שלו עליכם. אין לכם שום אפשרות לנחש באיזה חומר כימי טבלו את העלים שאתם הולכים לעשן, אתם לא יודעים איזה חומרים ערבבו באבקת החגיגת שקניתם בפיצוציה ואין לכם מושג איזה חומרים טפטפו לכם לתוך המשקה האלכוהולי שהתנדבו להביא לכם.
כיצד יכולים בני נוער לדעת האם חבריהם משתמשים בסמים?
מלבד הסימנים הפיזיים - אשר לא מופיעים אצל כולם - כמו עודף ישנוניות או לחלופין ערנות יתר (תלוי בסוג הסם בו משתמשים), עיניים אדומות או מצועפות ומשיכה באף, ישנן דרכים נוספות לדעת האם חבריכם משתמשים בסמים.
אל תכנעו ללחץ החברתי | צילום:
אימג'בנק / Thinkstock
גלר מונה את הדרכים שיעזרו לכם לבדוק האם חבריכם משתמשים בסמים: "יש להקשיב לשינויים באוצר המילים של חבריכם ולבחון האם נכנסו ללקסיקון של חבריכם מילים המאפיינות שימוש בסמים – כגון התארגנתי, חומר, סחי, ישיבה/ ישיבה של הביוקר, סטלה, יש כיוון? וכו'. יש לראות אם החברים מתחילים להתרחק או לחילופין מסתובבים בחברה שונה או האם הם שינו את הרגלי הבילוי שלהם. יש לבחון האם החברים מתחילים לצרוך כדורים, לגלגל חומרים שונים או לעשן חומרים שאינם מוכרים לכם– שימו לב כי סמי פיצוציות יכולים להופיע בין היתר כסוכריות, מגבונים לחים, כדורים ועוד. יש לשים לב האם החברים מתחילים להלוות ממכם כספים בתדירות גבוהה יותר. האם הם מפתחים תסמיני חרדה ומחשבות רדיפה".
כשאתה אומר לא, למה אתה מתכוון?
למי אומרים לא? לכל מי שמציע לכם כל סוג של סם. גם זר וגם מכר. גם לחבר שמציע לכם להתנסות, אפילו בסמים קלים, אפילו רק פעם אחת ואפילו רק כדי להרים את המצברוח או להתגבר על הדיכאון.
גם לקרוב משפחה שמרגיע ומבקש שתסמכו עליו. בעניין הזה אנחנו ממליצים לכם לסמוך רק על עצמכם ופשוט להגיד לא.
וגם לקול הפנימי שלכם, שאומר "לי זה לא יקרה". כי את המשפט הזה הקול הפנימי אומר לכולם. אבל זה בדיוק העניין עם התמכרות - אף אחד לא מתכנן אותה וכולם בטוחים שלהם זה לא יקרה, ובסופו של דבר היא מגיעה, משתלטת וקובעת בשבילנו.
מתי אומרים לא? בכל זמן. גם כשטוב וגם כשרע
גם כשאתם בלחץ מתקופת המבחנים והבגרויות ומישהו מציע לכם דרך להוריד את הלחץ.
וגם אם אתם בשיא ההתרגשות מהמסיבה הענקית שתכננתם ומישהו מציע לכם להגביר את הכיף וההנאה. השימוש בסמים לצורכי הנאה מסכן את היכולת הטבעית שלכם לחוש רגשות ותחושות נעימים באופן טבעי וספונטני.
כל כך הרבה לא, אז מה כן?
כן ליהנות מהחיים – אבל בצורה טבעית, לעשות דברים שאוהבים עם חברים שאוהבים.
כן להתנחם ברגעים הקשים – בארוחה טובה, אמבטיה חמה או קופסת גלידה.
כן לדבר על התחושות הקשות – באמצעות שיחות עם חברים, הורים ואפילו מישהו מקצועי מאחד מהארגונים הפועלים בתחום:
עמותת אל-סם - 1-700-50-50-55
הקו החם של הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול – 1-700-500-508
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
