סודקות את תקרת הזכוכית: התלמידות שלא מפחדות ממדעים

גם בנות אוהבות מדעים. בפעולה במעבדה | צילום: אבשלום דוד, מקווה ישראל

חולמים להיות ביל גייטס או טים קוק הבאים? מה אתם עושים בשביל זה? תלמידות בית הספר החלקאי מקווה ישראל כבר צועדות בבטחה אל עבר הגשמת החלום. הן מבקרות במייקרוסופט, WIX וארנסט אנד יאנג, מגיעות למשרדי החברות, לומדות את סודות המקצוע ומקבלות תגבור ממיטב המוחות הריאליים בתחום.

שיעורים אלו נערכים במסגרת פרויקט ייחודי בשם "סודקות את תקרת הזכוכית", שנועד לעודד תלמידות לפנות ללימודים ריאליים.

הפרויקט זוכה להצלחה רבה ובמשך ארבע השנים בהן הוא פועל, עלו אחוזי הלימוד בלימודי המתמטיקה ברמת 4-5 יח"ל של הבנות מהפרויקט מ-69% ל- 91%. בתי ספר רבים התפעלו מהצלחת הפרויקט בביה"ס מקווה ישראל, ובעקבותיו הצטרפו 15 בתי ספר נוספים שרוצים שגם הבנות שלהם יחשפו לעולם הזה, אולי אחד מהם הוא בית הספר שלכן.

מהנדסות, חוקרות ומנהלות עוזרות לסדוק את תקרת הזכוכית

רוב הסיכויים שגם בבית הספר שלכם הרוב המוחלט בכיתות הריאליות-מדעיות הוא בנים. מדובר במגמה ארצית המראה שבנות לומדות פחות מקצועות ריאליים, פחות פונות ללימודי מדעים-מתמטיקה וגם פחות מצליחות בהם, מאשר בנים.

בעקבות מגמה זו הוקם הפרויקט, כפי שמסבירות מנהלת ביה"ס מקווה ישראל- המדור הכללי, ד"ר טלי פלוטקין, ומלוות הפרויקט, המורה לביולוגיה ד"ר שרי וייס: "פרויקט 'סודקות את תקרת הזכוכית' יצא לדרך לפני חמש שנים ביוזמת חברת 'כל ישראל חברים', במטרה לעודד תלמידות לפנות ללימודים ריאלים מצד אחד (מתמטיקה ברמת 4-5 יח"ל ולימודי מדעים למיניהם) ומצד שני- גם להעצים אותן אישית לפתח את האישיות שלהן". מקווה להמשיך בתחום המדעים גם באוניברסיטה. עומרי בן אבו | צילום: אבשלום דוד, מקווה ישראל

בי"ס מקווה ישראל-המדור הכללי היה הראשון להיכנס לתוכנית, שהחלה לפעול לפני חמש שנים. לאורך חמש השנים ועד היום, השתתפו בתכנית כמעט 130 תלמידות. מעל 110 תלמידות שותפות לו היום.

איך בוחרים איזה בנות ישתתפו?
"לתוכנית נבחרות בנות בעלות אוריינטציה מדעית וריאלית שביה"ס רוצה לעזור להן להתמיד בלמידה בתחומים אלו. בפרויקט אנחנו פועלים למניעת נשירתן, ומראים להן שיש אופק ללימודי אקדמיה ולתעסוקה מחקרית ומקצועית בתחומי המדעים ומעודדים אותן לשאוף לרמה הגבוהה ביותר".

מהן מטרות הפרויקט?
"מטרת התוכנית היא ללמד את התלמידות לא להתייאש, להיאבק בקשיים ובעיקר להאמין ביכולותיהן. חלק חשוב בתוכנית הוא סדנאות של העצמה אישית ומגדרית וזו המשמעות של 'לסדוק את תקרת הזכוכית'. להבין, להאמין ולפעול להישגים הכי גבוהים של הבנות".

כדי לחזק את התלמידות ולהציג להן דמויות לחיקוי, נערכים מפגשים עם מהנדסות, חוקרות, מנהלות, מתכנתות ונשים מצליחות במגוון תחומים: הייטק, מדע, תעשיה ועוד.

בנוסף, מגיעה קבוצת רואי חשבון וחונכת את הבנות באופן קבוע לפני מבחנים, כאשר המטרה הסופית היא להנגיש לבנות את המקצועות האלה ולהראות להן שאם רק ירצו, יוכלו להגיע לכל דבר.

השמיים הם לא הגבול. ירוס גטו | צילום: אבשלום דוד, מקווה ישראל

כיצד לדעתך תורם הפרויקט לתלמידות?
"התוכנית תורמת בהעלאת הדימוי עצמי ואמונה ביכולותיהן האינטלקטואליות והאישיות. ניתנת תמיכה לימודית מעשית בתגבורים, ובליווי אישי (בעיקר מתמטיקה). התלמידות נפגשות ומכירות דמויות נשיות המהוות עבורן מודל להצלחה".

סיורים במכון ויצמן ומפגשים עם מהנדסות

ירוס גטו (15), מכיתה י' ועומרי בן אבו (14.5) מכיתה ט', הן שתיים מתלמידות ביה"ס מקווה ישראל המשתתפות בפרויקט.

כיצד הגעתן להשתתף בפרויקט?
ירוס: כשהייתי בכיתה ח' הסבירו לנו על התוכנית. זה מאד מצא חן בעיני ואני חשבתי שמתאים ללמוד ולהתחבר לנושאים המדעיים. גם התחום של ההעצמה הנשית מאוד מעניין אותי, וכך ביקשתי להצטרף לפרויקט.

עומרי: אני מאוד אוהבת את לימודי המדעים, וזה אחד המקצועות החזקים אצלי. אני מתכוונת להמשיך גם בלימודים באוניברסיטה בתחום המדעים, ולכן הפרויקט מתאים לי ומדבר אליי.

מה החלק שאתן הכי אוהבות בלימודי הפרויקט?
ירוס: אני אוהבת שעוזרים לי בלימודים, שקשובים לצרכים שלי ולתהיות שלי בנושאים מסוימים. בפרויקט הזה אני מקבלת תמיכה, עידוד, מוטיבציה ועזרה מעשית ללימודים במתמטיקה ובמדעים, וזה מחזק אותי. כשאני מסתכלת על המורות המלוות את הפרויקט, את המנהלת ד"ר טלי ואת המורה ד"ר שרי, אני מבינה שעם קצת השקעה והרבה מאד רצון, השמיים הם לא הגבול ואפשר לעשות מה שרק רוצים. השיחות והליווי שלהן עוזר לנו מאד- ולא רק לבנות הפרויקט אלא בכלל לכל הבנות שבבית הספר. יצאו לדרך לפני חמש שנים. ד"ר שרי וייס | צילום: אבשלום דוד, מקווה ישראל

עומרי: אני הכי אוהבת את הסיורים שעורכים לנו ב"מכון ויצמן" כי אני נמשכת לכימיה וביולוגיה ושם אני יכולה לראות מעבדות מחקר. אנחנו נפגשות עם מדעניות שמובילות ברמה הגבוהה ביותר של  החקר. הגענו גם למפגש עם מהנדסות מה"תעשייה האוירית" העוסקות בפיתוח מוצרים חדשניים. הפגישה איתן ממלאת אותי במוטיבציה כל פעם מחדש, ואני חולמת על העיסוק שלי בתחום הזה כשאגדל.

כיצד אתן מרגישות שהפרויקט עוזר לכן?
ירוס: התוכנית הזאת נותנת לי מוטיבציה להגיע להישגים. בזכותה אני זוכה להצלחה בלימודים מדעיים וריאליים ויכולה לעמוד בכל משימה לימודית שיבקשו ממני. אני מרגישה שבית הספר שלי, מקווה ישראל, נותן לי את הכלים שאני צריכה בשביל להצליח.

עומרי: השתתפות בתוכנית בעיקר עוזרת לי להבין לאן אני רוצה להמשיך ללכת- מה אני רוצה ללמוד ובמה לעבוד כשאהיה גדולה יותר. העזרה שאני מקבלת בלימודים נותנת לי להתמודד בהצלחה החומר הנלמד.

מעודדות תלמידות ללמוד מדעים. ד"ר טלי פלוטקין | צילום: אבשלום דוד, מקווה ישראל

מה התכניות לעתיד? 
ירוס: כשאגדל, החלום שלי הוא להיות וטרינרית. זה חלום מגיל קטן ואני מקווה לממש אותו.

עומרי: אני רוצה להיות רופאה, או לעשות תואר דוקטורט בנושא של רפואה. אני מאוד מתחברת ללימודי רפואה, הפסיכולוגיה- בעיקר. ב"סודקות את תקרת הזכוכית" אנחנו שמים דגש על המקצועות המדעיים וזה מאוד מעניין אותי, בעיקר בגלל המחשבות שלי לעתיד.