קצת עליי
"נולדתי וגדלתי בכפר סבא, וכיום אני גר בנתניה, מקליט את המוזיקה שלי בבית באולפן הביתי שלי. אני עובד בשלט רחוק עם מפיק בשם יוסי כהן (ג'וזף) שגר כרגע בלוס אנג'לס. אני שולח לו הקלטות, הוא עורך ומחזיר לי שירים".
סיפור ההצלחה שלי
"אין אדם שלא אוהב מוזיקה. בגיל 12 האהבה הזאת הפכה לאקטיבית כשהתעורר בי הרצון לכתוב שירים משלי, לעמוד איתם על במה ולהגיע לקהל רב. מאוד אהבתי היפ הופ והייתי מדקלם שירים של ראפרים מחו"ל. השירים הראשונים שלי שמורים היטב במחברת שירים בבית של ההורים שלי. אותה מחברת שתמיד מזכירה לי ששום דבר לא בא בקלות, אין קסמים ואין קיצורי דרך.
"בגילאי 16-18 השתתפתי בתחרויות היפ הופ רבות, בהן זכיתי לראות את אמינם בלונדון בגיל 17, להפיק סינגל ראשון, ללמוד בקורס יצירה באולפן ביתי ובחלק מהמקרים גם בקצת כסף. כשהשתחררתי מהצבא הופעתי עם הרכב שנקרא 'התיירים', שכלל אותי ואת די.ג׳יי פי.אם.
"נקודת המפנה הכי גדולה שאני זוכר הייתה לפני 3 שנים, לאחר שהעליתי ליוטיוב שיר שנקרא 'כלבויניקית'. השיר הגיע תוך חודש וחצי למיליון צפיות ביוטיוב וכיום יש לו מעל 3.5 מיליון צפיות. משם הגיע קהל גדול, שהתחיל לעקוב אחרי והעמוד בפייסבוק הלך וגדל. הבנתי שאפשר להצליח לא רק בדרכים המקובלות כמו סינגל בגלגלצ, כוכב נולד וכו'.
"לאחר השיר הזה יצאו עוד שירים ליוטיוב וגם את אלבום הבכורה שלי שיצא בתחילת השנה העליתי קודם להאזנה ביוטיוב, כהכרת תודה לקהל שפרגן והפיץ את המוזיקה שלי. כיום יש לי מעל 21 מיליון צפיות בערוץ הרשמי ביוטיוב, השתתפתי בפסטיגל האחרון ואני מופיע במועדונים, אירועים בעיריות, תיכונים ואירועים פרטיים".
מתי ידעתי מה אני רוצה לעשות בחיי
"בגיל 12 כשעמדתי מול המראה בחדר עם שלט של טלוויזיה ושרתי שירים של ראפרים מחו״ל ודמיינתי שהשירים האלה הם שלי ושהקהל הוא שלי. משם לדעתי הגיע הרעב הזה. למזלי אני עדיין לא שבעתי".
איך מצליחים בגיל כל כך צעיר?
"תמיד היה לי את הפחד לאכזב את ההורים, את הפחד שלא אתפרנס בכבוד ובאופן כללי את הפחד מכישלון. אז אני חושב שמאז ועד היום זה תמיד היה מה שהניע אותי. בראייה לאחור אני גם חייב להודות להורים שלי שאפשרו לי לעסוק במה שאני אוהב ותמיד תמכו בי, אבל אני לא מרגיש שהצלחתי בגיל כל כך צעיר. זה לא מובן מאליו. כיום כל החברים שלי עמוק בתקופת מבחנים באוניברסיטה ואני עדיין מרגיש כמו חייל משוחרר שעושה מוזיקה מופיע ומשתדל ליהנות מהחיים כמה שיותר".
אני חושב שהתחלתי לצבור ניסיון במה שאני עושה ואוהב בגיל מאוד צעיר ומאז ועד היום אני מתמיד באותה דרך ומתפתח לאט לאט בתחום. אני אגיד על עצמי שהצלחתי רק בראייה לאחור, ברגע שהכול ייגמר. כרגע אני עדיין עולה במדרגות. אני כן יכול להגיד שאני שמח שאני עקבי, שאפתן ורעב ואוהב לאתגר את עצמי כל פעם מחדש. אבל רחוק מלתלות את הנעליים".
מקור ההשראה שלי
"אני תמיד מרגיש שהתשובה לשאלה הזאת תישמע קיטשית, אבל אני שואב השראה מהכול. ממה שאני רואה בטלוויזיה, מחופשות, מחוויות שגרתיות של היום יום וגם מהאירועים הפחות שגרתיים שאני נחשף אליהם במהלך החיים. כמובן שאני גם שואב המון השראה ממוזיקה וממה שקורה בעולם ולאן המוזיקה מתפתחת. הכול נאגר לקופסא, עובר עיבוד, ויוצא החוצה במוזיקה".
מה החלום שלי?
"להמשיך להופיע בארץ, להופיע בחו״ל, להמשיך ליהנות ממה שאני עושה, לשתף פעולה עם אומנים מחו״ל, ולנחות בשלום מהטיסה הזאת".
איפה אהיה בעוד חמש שנים מהיום?
"זה יהיה סוג של הימור בטוח לאחל לעצמי שבעוד 5 שנים אמשיך לעשות את מה שאני עושה עכשיו, עונה על שאלון (ספק מביך ספק מחמיא) שמדבר על הצלחה, במטוס בדרך להופעה באילת. יחד עם זאת, אני מקווה לאתגר את עצמי בדברים חדשים ובעוד 5 שנים לכתוב על עוד הרבה הצלחות שהיו לי שהיום אני עדיין לא יכול לכתוב".
הטיפ שלי להצלחה
"לחלום בגדול ולטפס לאט לאט לעבר היעדים. לא לחכות לאחרים שיעשו דברים בשבילך. להציב יעדים קרובים וברי השגה ולא להתייאש ממכשולים, לשמור על רעב, לסמוך על האינטואיציות והכי חשוב, לא לשכוח לבקר את סבתא לפחות פעם בשבוע".
"הצלחה" בשבילך...
"לשאוף לגעת בשמיים ולשמור את הרגליים על הקרקע".