קצת עליי
"כמי שיודע מגיל צערי שעניינו הוא להשפיע, אני מרגיש שמצאתי את הדרך לפעול ולשנות ומאמין שעיצוב הוא כוח מניע, כוח כלכלי חברתי ותרבותי שיכול לקדם מאוד את ישראל. אני בוגר בית ספר עירוני א' בת"א וכבר בתיכון הבנתי שפעילות ציבורית מעניינת אותי. בין הפעילות בצופים להקמת עיתון שכבתי, כיהנתי כיושב ראש של מועצת התלמידים העירונית של ת"א וגיליתי את הסיפוק שבעשייה ציבורית.

"אחרי שנת שירות ושירות משמעותי כמפקד בנח"ל השתחררתי והקמתי פרויקט חברתי לתמיכה בניצולי שואה, גייסתי מאות אלפי שקלים לתמיכה בניצולי שסבלו מעוני וחוסר תשומת לב.

"משם המשכתי ללימודי תואר ראשון בממשל והתמחות בתקשורת. אל תחום העיצוב התגלגלתי במקרה, אחרי שייסדתי עם קבוצה של חברים את עמותת "לצאת מהקופסא", שהתחילה כפרויקט לעיצוב קופסאות פח. כיום פועלת העמותה לקידום של מעצבים צעירים בישראל, מפעילה תכניות חינוכיות ופרויקטים חברתיים אשר עושים שימוש בעיצוב ככלי מניע לשינוי חברתי; מפעילה פרויקט לנוער שמעניק חינוך לעיצוב בבתי ספר, בהם לומדים בני נוער בסיכון; תוכנית יזמות למעצבים צעירים הנמצאים בשלבים הראשונים של הקריירה שלהם ומיזמים רבים אשר נותנים במה, חשיפה וכלים למעצבים צעירים בתחילת דרכם. העמותה מלווה מאות מעצבים צעירים מדי שנה".

לירון הרשקוביץ (צילום: ליאור קסוון)
אוסף אנשים טובים בדרך | צילום: ליאור קסוון

סיפור ההצלחה שלי
"פריצת הדרך האמיתית שלי ושל העמותה הייתה השנה. בהשקת המתחם, לעיצוב וחברה, "טרמינל עיצוב" בבת-ים - מתחם של 1000 מ' שמאכלס 12 מעצבים צעירים ומלווה ואתם להצלחה, כשאלו במקביל מלמדים בבית הספר בעיר ומתנדבים בקהילה.

"לטובת הטרמינל גויסו כשני מיליון ₪, ובתוך זמן קצר מאוד הצלחנו להפוך חורבה שעמדה נטושה במשך 30 שנה ריקה למקום חי, פועל ויוזם, המשפיע על סביבת הקהילה בה הוא נמצא. מידי בוקר, אני מגיע לשם, עוצר רגע להתבונן, נזכר בסלון הצפוף שבו הכל התחיל, ולא מאמין.

"ההרגשה שהמסר, הפעילויות, הכוונות ומימושן זוכים להכרה, וחשוב מכך לשיתוף פעולה, מחזקת את ידי כולנו – החל מאחרון המתנדבים ועד לוועד המנהל, וכמובן תורמת לתחושה עמה אני קם בבוקר ליום עבודה שלא נגמר. לשמחתי, איך שנראים הדברים כיום, נראה שטרמינל בבת-ים יהיה הטרמינל הראשון ואחריו יפתחו עוד נוספים ברחבי הארץ. ההצלחה האישית שלי, באה לידי ביטוי באנשים המדהימים שנרתמו בדרך אין תחליף לאנשים טובים".

מתי ידעתי מה אני רוצה לעשות בחיי?
"מאז הגן היה ברור לי שאני רוצה להשפיע. כבר בגן הייתי ע. גננת. אני שמח שאתם רואים בעשייה שלי הצלחה".

איך מצליחים בגיל כל כך צעיר?
"מתכווננים, אוספים אנשים טובים בדרך, מסתכלים לאנשים בגובה העיניים ומתרגשים מהיום יום. בנוסף, מנצלים הזדמנויות וגם את מירב השעות ביום".

מקור ההשראה שלי
"גלית גאון אוצרת מוזיאון העיצוב בחולון מעוררת בי השראה, דברים שהיא אמרה לי בתחילת הדרך מלווים אותי ביום יום; משפחת רוטר שזכיתי להכיר השנה במסגרת שיתוף הפעולה עם קסטרו מעוררים בי השראה בתרומתם לחברה הישראלית ולתחום העיצוב בפרט; העשייה של רן וולף שפיתח מתחמים רבים ברחבי הארץ, מעוררת בי השראה רבה ומוטיבציה גדולה להמשיך ולפתח. אני חושב שעשייה מעוררת בי השראה".

מה החלום שלי?
"להדליק משואה ביום העצמאות ומסיבה טובה. ברמה האישית, כמי שחי עיצוב כל היום,  דירה מעוצבת משלי בת"א, עיר והולדתי כמובן, מקווה שאיכשהו הכל יסתדר יחד. ואני חולם שזה יקרה בזמן שמדינת ישראל תשקיע יותר משאבים בצעירים, בחינוך ובתרבות".

איפה אהיה בעוד חמש שנים מהיום?
"מקווה מאוד שבתפקיד ציבורי בעל השפעה רחבה ככל שניתן".

הטיפ שלי להצלחה
"לא לוותר, כל 'לא' יכול להפוך ל'כן'".

משפט לסיום:
"
העיצוב מניע".

>> לרשימת ה-30 המלאה