"נפגשנו כסטודנטיות לעיצוב תפאורה בשנקר והחיבור בינינו לא היה מיידי, בלשון המעטה", מודה יערה, "שתינו עצמאיות ואינדיבידואליסטיות, לשתינו יש דעה על כל דבר ושתינו תמיד צודקות. (מצד שני) שתינו מוקסמות מכל דבר נוסטלגי בין אם זה שיר, חפץ או בגד, שמזכיר לנו עולם שהיה פה לא מזמן. אז בסוף הפכנו לחברות ממש-ממש טובות".
יערה, במקור מכפר החורש, היא קיבוצניקית קלאסית: אופי ג'ינג'י, לוחמת צדק עם פטיש ומברגה שיכולה לעשות הכל לבד ולא מסוגלת לשבת רגע אחד בשקט. טל לעומתה, היא ירושלמית בהוויתה - חתרנית, ביקורתית ועם סבלנות של פיל, כזאת שכל משימה טיפשית הופכת אצלה לפרויקט מעמיק.
בתום הלימודים עבדו השתיים במשך כמה שנים ביחד ובנפרד כמעצבות תפאורה, תלבושות ואביזרים בטלוויזיה, בקולנוע ובתיאטרון. "ידענו שיבוא הרגע שבו ניקח את כל מה שאנחנו טובות בו ואוהבות לעשות ונתחיל משהו חדש, שיהיה רק שלנו".
מה הכוונה "רק שלנו"?
יערה: "רצינו להמציא משהו. עסק שלנו, שלא נעבוד ונגשים חלומות של אחרים אלא את החלום שלנו. היו כל מיני רעיונות שבדקנו, אבל הבנו שאנחנו צריכות להתחיל עם משהו שאנחנו טובות בו. רצינו להתחיל עסק שלא צריך להשקיע בו המון כסף שאין לנו, ושהרווח יהיה מיידי", מעידה יערה.
בעל עסק קטן, רוצה לפרסם את העסק שלך בערוץ 2?
הן המשיכו לעבוד ולהתפרנס, כל אחת בדרכה, אבל כדי לא לתת לחלום להתמוסס, היו נפגשות אחת לשבוע לסיעור מוחות. "יום אחד טל אמרה "בואי נעשה משהו שאנחנו יודעות שאנחנו טובות בו: ווינטג'". תמיד היינו קונות לעצמנו בגדי ווינטג' ומקבלות מחמאות ותגובות נלהבות. החלטנו להקים באתר Etsy חנות שיש בה קונספט וסגנון מאוד ברורים, עם סטייל ואווירה ואנשים שיתחברו ויעקבו אחרינו. כך נולדה Paint Your Wagon.
מלחיץ
"מכורות לפשפוש ואספנות"
השילוב בין עסק לבין חיבה אמיתית לדבר הוכיח את עצמו במהרה. "אנחנו מוכרות ווינטג' כי אנחנו מכורות לפשפוש ולאספנות, וכי יש לנו חולשה ממשית לכל מה שיש לו היסטוריה ואישיות. בגד מתקופה אחרת שמספר סיפור, מעניין אותנו פי מיליון משמלה ממותגת שיצאה מפס ייצור בסין וכנראה תישכח בעוד עונה או שתיים. אם הבגד שמצאנו שרד את מבחן הזמן - מבחינת איכות וסטייל - כנראה שהוא שווה משהו".
אחד הלהיטים הגדולים של החנות הן למרבה הפלא חולצות NBA. "אלה חולצות אספנות עם מספרים ושמות של שחקני עבר, בסטייל היפסטרי. קיבלנו אותן מחבר של חבר מקיבוץ גבע. חבילה של חולצות ששוכבות אצלו בארון. אחת מהן היתה המכירה ה-100 שלנו, ודווקא לבחור מאבו דאבי, שלא בטוח שהוא יודע שאנחנו מישראל, כי נאלצנו לשלוח לו את החבילה דרך חברה בלונדון".
למה בחרתן דווקא באופציה של חנות וירטואלית?
יערה: " כי יש שוק גדול בעולם שיודע להעריך ווינטג׳ ומחפש דברים מיוחדים וחד פעמיים. בארה״ב, אוסטרליה ואירופה הלקוחות מורגלים בקנייה אונליין וקונים בגדי ווינטג' בלי חשש. הקהל הישראלי עוד קצת חשדן אבל אנחנו מרגישות בשינוי. גם פה לומדים ליהנות מהיתרונות שבקנייה באינטרנט.
"אנחנו באמת מתרגשות כשבגד משגע שאף אחד לא לבש שנים עושה מסע חוצה יבשות ומקבל חיים חדשים בארץ אחרת. הפידבקים שמגיעים מלקוחות מרוצים ממש מחממים את הלב. אנחנו עושות הכל בעצמנו: מוצאות את הבגדים, מכבסות, מגהצות, מצלמות ומדגמנות, עורכות תמונות, מודדות, כותבות טקסטים ומנהלות לבד את הדפים שלנו בפייסבוק, באינסטגרם ובפינטרסט. Paint your wagon זה המקום שלנו להתבטא, להיות יצירתיות ולחלום".
מלחיץ
הסוד: להתחיל ממשהו שטובים בו
בניגוד לעסקים בתחילת דרכם, בשל המודל בו בחרו השתיים, העסק החל להניב תוצאות במהרה והחזיר את ההשקעה הצנועה של השתיים. "שמנו 2000-3000 שקל כל אחת. ממש כלום. כבר כיסינו את ההשקעה" מספרת יערה, "מהרגע שהתחלנו, מגיעים אלינו אנשים שרוצים לתת, בגדים שמוצאים בבתים שמפנים, למשל חברה שסבתא שלה נפטרה והזמינה אותי למיין, או מישהי שאחראית בקיבוץ על פינוי דירות וקוראת לי כשיש משהו מעניין.
"אנחנו נתקלות בכל מיני דברים מעניינים במכירות של ויצ"ו. יש בגדים אנחנו יודעות את העבר שלהם, עבורנו זה מעניין ופיקנטי אבל אנשים בדרך כלל מעדיפים לא לדעת, אז אנחנו לא חושפות את הדברים האלה".
איזו עצה הייתן נותנות ליזמיות מתחילות?
"התחילו ממשהו שאתן יודעות שאתן טובות בו. שזה יהיה הבסיס. כל מה שלמדנו בדרך על מכירה, שיווק, מיתוג ורשתות חברתיות, למדנו על בסיס עסק שקל לנו להיות בו. עכשיו כשאנחנו מבינות על סמך הניסיון שלנו, אנחנו מרגישות שאנחנו יכולות לעשות על כל דבר".
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
