חריג בנוף באזור הכי שמור בתל אביב: הבניין שכולם ידברו עליו

על מגרש בן 641 מטר ברחוב קרל נטר בתל אביב אוחדו שתי חלקות כדי לבנות בהן בניין מגורים בן 12 דירות. לכאורה, עניין של מה בכך, אולם דווקא כאן, באזור ההכרזה של אונסק"ו, נבחרה שפה אדריכלית שונה בנוף הסובב, שמציבה את הבניין כדיאלוג עכשווי מול המרקם ההיסטורי, ומבליטה את ייחודו כבר במבט ראשון. הבניין, שתוכנן על ידי בר אוריין אדריכלים, הוא הראשון באזור ההכרזה שנבנה מבטון חשוף ואלומיניום לבן, עובדה שמבליטה את ייחודו על רקע מבני השימור סביבו.

הדירות, בגודל משתנה של 40 מ"ר עד יותר מ-200 מ"ר, מתפרשות על בניין בן כמעט 2,000 מ"ר שבו חמש קומות מעל הקרקע, קומת גג חלקית וגג עליון טכני ופרטי וכן ארבע קומות מרתף, מתקן חנייה אוטומטי בן שלוש קומות, מחסני דיירים, חדר כושר וחדרים טכניים.

מבנהו הגאומטרי כשל קופסה פשוטה המרחפת מעל הקרקע, והעמודים המינימליסטים עשויים מפלדה וממוקמים בנסיגה שיוצרת את תחושת הריחוף. כולו בטון חשוף, והמעקות מניצבי הפלדה ומאחז היד צבועים בלבן, בשונה מהנהוג בבניינים עם בטון חשוף שנצבעים בגוון כהה. למוטות ולרשת הנירוסטה גמר טבעי.

<< לכל הכתבות בערוץ living

מרפסות הבניין, שבנייתו הסתיימה ב-2025, נדיבות ובנויות בצורת "דאבל סקין", מסביר אדריכל גידי בן אוריין. "הן מתוכננות כך שמצד אחד הן בולטות כ-1.60 מטר מהחזית, ומצד שני מתקיימת חפירה נוספת של כמטר פנימה, כך שנוצר עומק משמעותי שמאפשר להשתמש בהן ממש כסלון קטן או כפינת אוכל. זו פרשנות עכשווית ל'דאבל סקין', עיקרון שעבדנו איתו לא מעט בהשראת אדריכלות הבאוהאוס, שבה הקיר לא היה רק קו חזית, אלא אלמנט דינמי שנע פנימה והחוצה ומייצר מרפסות כאלה. התנועה הזו בין בליטה לשקיעה יוצרת עומק, ואנחנו בעצם ממשיכים ומפתחים שפה שנולדה כבר בשנות ה-30".

האלומיניום תחום במסגרת היקפית לבנה הבולטת כלפי חוץ, וכוללת גם את מסתור הכביסה. בחזיתות הצדדיות נפרשים החלונות בקצב כמעט אקראי, וכולם בולטים מעבר לקו המבנה. כך נוצרת תחושה תלת ממדית, דווקא בבניין שמעצם טבעו הוא מישורי למדי. המרפסות והפתחים הצדדיים הם שמעניקים לו את העומק והתנועה.

קומת הקרקע מתוכננת כאלמנט מנותק כמעט לחלוטין מהמבנה, עם מעטפת זכוכית מלאה מהרצפה ועד התקרה. "את קווי הזכוכית המשכנו עד לקיר הגג המסתיר את קולטי השמש, כך שנוצרת תחושה של קופסת זכוכית גבוהה ורציפה. מעל קומת הקרקע מתרוממות חמש קומות מגורים, ובקצה העליון קומת גג נוספת, גם היא מנותקת ובעלת אופי שקוף".

פיתוח השטח תוכנן בקו אלגנטי ונקי, עם ריצוף טראצו לבן ובריכת שיקוף רדודה בגובה אפס עם המשטח, כך שהיא נטמעת בו כמעט לחלוטין. אל המינימליזם הזה מצטרפת צמחייה תל אביבית אופיינית, שפה נופית שפותחה במשרד לאורך השנים וחוזרת מבניין לבניין. בין העצים שנשתלו אגס קלריאני מורכב "אריסטוקרט" ואדר טרונקטום, בשיחים בירנית מפושקת, מוריה מכבדית, ננדינה תרבותית "אובססד" וכן עשבוניים כמו ליריופה כדנית ואגפנתוס אפריקני, משתרעים כמו סיגלית אוסטרלית, ובאדניות הציבוריות בכל קומה בחזית ניצנית מנגיני, צורית מקינוי ועוד.

מאז שנות ה-90 מתפתחת בתל אביב גישה תכנונית חדשה, שמשרד בר אוריין היה בין מוביליה. "אם בעבר קומות הקרקע הוקדשו בעיקר לחנייה ומשטחים קשיחים, הרי שכיום חזית הבניין, גם כשהיא נסוגה מקו המדרכה, הופכת למרחב ירוק ומזמין", הוא מסביר. "ריצופים שונים מגדירים את הדרך אל הלובי ואת אזורי השירות, גדרות נמוכות וצמחייה רכה מייצרות הפרדה עדינה, והולך הרגל חווה את הבניין דרך שכבת תווך ירוקה. מהלך זה, שכיום נחשב כמעט מובן מאליו, לא היה קיים כלל בעבר. השפה האדריכלית הזו, שצמחה מתוך תל אביב, הולכת ומתפשטת גם מחוצה לה".

בחומרי הגמר שולט הבטון, המופיע כאן במאסה רציפה לכל אורך הבניין. "מדובר בבטון קרשי, שמקורו בלוחות עץ ולא בתבניות דיקט או פלדה, כמחווה לעידן הברוטליזם הישראלי. תכנון התבניות נעשה בפריסת הקרשים, הטיפול בפינות ושילוב פסי ניתוק בין הקומות במקום יציקה אחת רציפה. גם הדיבידגים - אותם חורים קטנים הנוצרים מחיבורי התבניות משני צדדיהן - תוכננו במדויק ואינם תוצר מקרי, אלא חלק מהשפה האדריכלית הגלויה של הבניין".

שפה זו מתקיימת בתוך הקשר עירוני מורכב ורב-שכבתי, שבו מבנים שבר אוריין מגדיר כאקלקטיים קיטשיים משנות ה-20, בנייני באוהאוס משנות ה-30, מבנים ברוטליסטיים ומבנים גנריים משנות ה-70, מתקיימים זה לצד זה. "במרחב כזה, כמו במשולש הרחובות נחמני, בצלאל יפה ומונטיפיורי, אין אחידות סגנונית אחת, אלא רצף של תקופות. דווקא מתוך הריבוי הזה נוצרת אבולוציה אדריכלית, שממשיכה להתפתח גם בבנייה העכשווית".

בנייני בטון תוכננו בתל אביב בעיקר בשנות ה-60, ובר אוריין רואה בשפת הבטון כשפה ישראלית מאוד וכתקופה הטובה ביותר של האדריכלים הישראלים עם בנייני ההסתדרות והסוכנות. "זה היה בטון חשוף, ברוטליזם אמיתי בלי מניירה. אנחנו במשרד לקחנו דווקא את הבטון ועבדנו איתו בעדינות שיוצרת חיבור לבנייה באזור של קופסאות באוהאוס. מאחר שערכנו גם את התב"ע עבור הבניין, לקחנו חופש להשתמש בבטון חשוף יחד עם שמירה על הנחיות מרחביות, מה שלא היה מתאפשר לפי הכרזת אונסק"ו בהיתר רגיל. זהו בניין שזורם נהדר ברחוב וניצב ליד ברוטליזם, באוהאוס ואקלקטיות. הבניינים המעניינים הם אלה שמסתמכים על העבר וממציאים משהו חדש".

אדריכלות בר אוריין אדריכלים
ראש צוות: עדי כל
אדריכל אחראי: אבי שרעבי
יזם: drga

הסיור ברוטליזם שיק בקרל נטר 6־8 עם אדריכל גידי בר אוריין יתקיים בחמישי 7.5 בשעות 11:10-10:30 ובין 11:55-11:15 ללא צורך ברישום מוקדם במסגרת "בתים מבפנים", אירוע האדריכלות העירוני הגדול בישראל ההמציין השנה 20 שנות פעילות בשיתוף עיריית תל אביב-יפו