mako
פרסומת

מרפואה ועד עצות לחיים: השאלות שהישראלים שואלים בעיקר את הבינה המלאכותית

מחקר חדש שיוצג בכנס היום בכנס בשנקר חושף את השינוי בהרגלי צריכת המידע בישראל: 85% השתמשו בבינה מלאכותית כדי לספק סקרנות, 78% כדי לקבל מענה לשאלות בנושא בריאות ו-73% מתארים את השפעתה על הרגלי החיפוש והלמידה כחיובית. מנגד, רק 53% מודעים לכך שהיא עלולה להציג מידע שגוי, וכ-38% מאמתים את תשובותיה מול מקורות נוספים. ומה רמת האמון בוויקיפדיה לעומת ה-AI?

דנה גוטרזון
פורסם:
ChatGPT
ChatGPT | צילום: vfhnb12, shutterstock
הקישור הועתק

78% מהנשאלים במחקר חדש דיווחו שהשתמשו בבינה מלאכותית בחודש האחרון כדי לקבל מענה לשאלות בנושאי בריאות ורפואה, אך רק כ-38% מהמשתמשים מאמתים את תשובותיה מול מקורות נוספים. לפי המחקר, שנערך בידי מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית בטכניון, שנקר, ויקימדיה ישראל ואיגוד האינטרנט הישראלי, רק 53% מודעים לכך שהכלים עלולים לייצר מידע שגוי.

בריאות היא לא הסיבה היחידה לפנות לצ'אט: 85% מהנשאלים השתמשו בבינה מלאכותית בחודש האחרון כדי לספק סקרנות ולחפש מידע שמעניין אותם, 71% לפענוח מושגים ו-70% לחיפוש טיפים ועצות. 55% השתמשו בה לצורכי חדשות ואקטואליה ו-25% לכתיבת קוד.

המחקר, העוסק בהרגלי צריכת מידע ואמון בישראל לשנת 2026, בחן שימוש בשמונה מקורות מידע, את רמות האמון בהם, את הרגלי אימות המידע ואת הפערים בין קבוצות אוכלוסייה. הסקר נערך באמצעות חברת iPanel על בסיס פאנל אינטרנטי ודגימת מכסות בקרב 1,226 משיבים: מתוכם 1,071 מרכיבים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בעברית ובערבית (850 יהודים ו-221 ערבים בני 18 ומעלה), ולצדם נדגמו 155 בני נוער בגילי 15-17 לצורכי השוואה בלבד, שאינם נכללים במבחנים הסטטיסטיים.

לפי הממצאים, 63% משתמשים במקורות מידע אלגוריתמיים, ובהם רשתות חברתיות וצ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית, ארבעה ימים בשבוע ומעלה. זאת לעומת 29% המשתמשים בתדירות הזאת במקורות שהמחקר מסווג כמסורתיים, ובהם טלוויזיה, רדיו, עיתונות מודפסת וויקיפדיה. הפער בולט במיוחד בקרב בני 25-34 ומצטמצם בהדרגה עם העלייה בגיל, אף שגם המקורות המסורתיים ממשיכים למלא תפקיד מרכזי בצריכת המידע.

גם בשימוש היום-יומי בצ'אטבוטים ניכר פער בין הדורות: 41% מבני 18-34 משתמשים בהם מדי יום, לעומת 32% מבני 35-54 ו-16% מבני 55 ומעלה. עם זאת, גם בקרב בני 55 ומעלה, כמעט שלושה מכל ארבעה משתמשים בבינה מלאכותית לפחות מדי פעם.

פרסומת

התדירות הגבוהה יותר של השימוש בצ'אטבוטים לעומת ויקיפדיה לא מתורגמת ליתרון באמינות המיוחסת להם. בהשוואה בין המידע בשני המקורות, 28% נטו להעדיף את ויקיפדיה ו-29% את הבינה המלאכותית. מול אתרי אינטרנט אחרים היה לוויקיפדיה יתרון ברור יותר: 31% העדיפו אותה, לעומת 20% שהעדיפו את האתרים האחרים.

האמון בבינה מלאכותית מתחזק ככל שמשתמשים בה יותר. ויקיפדיה נהנית מאמון גבוה יחסית גם בקרב מי שכמעט אינם משתמשים בה, ואילו האמון בבינה המלאכותית מתפתח בעיקר מתוך התנסות. בקרב המשתמשים היום-יומיים בכל אחד מהמקורות, שיעור המדווחים על אמון גבוה קרוב: 53% בוויקיפדיה לעומת 49% בבינה המלאכותית.

פרסומת

לצד האמון, המחקר מצא כי 50% מהישראלים סבורים שתשובות הבינה המלאכותית מבוססות על מידע עדכני, ו-41% מאמינים שהיא מספקת בדרך כלל מידע עובדתי מדויק. המודעות לאפשרות שהיא תציג מידע שגוי עומדת על 61% בקרב בני 18-34, לעומת 41% בקרב בני 55 ומעלה. בקרב יהודים שיעור המודעים למגבלה הזאת הוא 59%, לעומת 29% בקרב ערבים.

לפי המחקר, הקבוצות שמשתמשות פחות בבינה מלאכותית גם מודעות פחות למגבלותיה. החוקרים מדגישים כי לא די בהנגשת הכלים, ונדרש גם לפתח אוריינות בינה מלאכותית ויכולת להעריך בביקורתיות את המידע שהם מספקים.

הרגלי הבדיקה משתנים גם לפי אופן צריכת המידע: 55% מהישראלים נוהגים לקרוא תקצירי בינה מלאכותית במנועי חיפוש ולהמשיך מהם למקורות נוספים, ואילו 28% מסתפקים בתקצירים עצמם. לצד כ-38% מהמשתמשים שמאמתים את תשובות הבינה המלאכותית מול מקורות נוספים, שיעור דומה מבקשים מהכלים להציג את המקורות שעליהם התבססו.

פרסומת

בקרב מי שקוראים ויקיפדיה מדי יום, 55% מאמתים את תשובות הבינה המלאכותית מול מקורות נוספים, לעומת 33% בקרב מי שאינם קוראים בה כלל. גם משתמשים קבועים במנועי חיפוש נוטים יותר לאמת תשובות, אך הקשר שנמצא בין קריאה בוויקיפדיה לאימות מידע חזק יותר.

ויקיפדיה
ויקיפדיה | צילום: pixinoo, shutterstock

במסגרת המחקר נותחו גם 1,226 תשובות לשאלה פתוחה על השינוי שחוללה הבינה המלאכותית בהרגלי החיפוש והלמידה. 73% מהמשיבים תיארו שינוי חיובי ורק 2% תיארו שינוי שלילי. 28% הזכירו את מהירות מציאת המידע, 26% את הקלות והנוחות ו-20% את האפשרויות החדשות ללמידה; 14% אמרו במפורש שהבינה המלאכותית החליפה עבורם את מנועי החיפוש.

פרסומת

ברקע הממצאים, קרן ויקימדיה דיווחה באוקטובר 2025 על ירידה של כ-8% בצפיות האנושיות בוויקיפדיה לאורך כמה חודשים, לעומת התקופה המקבילה ב-2024. לפי פוסט בבלוג של מרשל מילר מקרן ויקימדיה, הנתון התקבל לאחר תיקון הזיהוי של תעבורת בוטים, שהתנפחה מאז מאי 2025; מנגנון הזיהוי המעודכן הוטמע בסוף אוגוסט. חלק מהירידה בתנועה האנושית מיוחס לשימוש בבינה מלאכותית יוצרת.

המחקר יוצג היום, 19 בנובמבר, בכנס בשנקר שכותרתו "מי צריך ויקיפדיה שיש AI?". בכנס ישתתפו פרופ' שיזף רפאלי, נשיא שנקר; מיכל ונדר שוורץ, מנכ"לית ויקימדיה ישראל; וד"ר ערן לק, עמית מחקר בכיר במוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית בטכניון.