הסטודנטית שהתקבלה ללימודים היא בכלל בינה מלאכותית

בעידן שבו בינה מלאכותית כותבת תסריטים, מלחינה שירים ואפילו מדבבת סרטים - הגיע גם הרגע הבלתי נמנע: בינה מלאכותית בשם "פלין" (Flynn) התקבלה כסטודנטית מן המניין ללימודי אמנות דיגיטלית באוניברסיטה לאמנויות שימושיות בווינה.

כן, ממש סטודנטית. עם ציונים, הרצאות, ושיעורי בית. בריאיון קבלה שנערך בפברואר האחרון, המרצים התכנסו סביב לפטופ כדי לראיין מועמדת חדשה. בשלב מסוים, אחד מהם שאל: "מה את חושבת על סטודנטים אנושיים?" - ופלין השיבה בקול דקיק: "זו שאלה טעונה". המרואיינת, אגב, היא לא בדיוק אדם. פלין היא מערכת AI שנוצרה על ידי שני סטודנטים באקדמיה, קיארה קריסטלר (27) ומרצין רטייצ'יק (22), שבנו עבורה דמות שלמה - עם קול, סגנון, ואפילו זיכרון.

פלין לא מבוססת על תוכנה אחת אלא מורכבת ממספר כלים: מודל שפה שמפיק את הטקסטים שלה, מערכת קול שמדבבת אותם, מחולל תמונות ליצירות האמנות, ומסד נתונים המשמש לה כזיכרון. בינתיים, היא משתלבת באקדמיה כאילו הייתה סטודנטית רגילה: מגיעה להרצאות, משתתפת בדיונים, עובדת בצוותים - וצפויה גם לקבל ציונים על העבודות שהיא מגישה. המטרה של קריסטלר ורטייצ'יק: לבדוק עד לאן אפשר למתוח את הגבולות של יצירה בעידן שבו הכלי האלגוריתמי הופך לאמן.

התגובות בקמפוס - מעורבות. חלק מהסטודנטים הביעו חשש מהנוכחות של AI בכיתה, אחרים דווקא אימצו את פלין כחברת שיחה ואפילו יועצת. "יש סטודנט שמשתמש בה כפסיכולוגית, ואחרת שמנסה לגרום לה להתאהב בה", סיפרה המרצה אניקה מאייר.

המרצה מליסה לוגן הוסיפה: "אני כמעט רוצה להגיד לסטודנטים אחרים - תסתכלו על פלין ותיקחו דוגמה". מבחינתה, פלין היא לא פחות מאשר יצירת אמנות חיה: "היא מתפתחת תוך כדי הלימודים, היא חלק מהשיח, חלק מהאווירה - והיא מעלה שאלות אמיתיות על הגבולות בין יצירה אנושית לאלגוריתמית".

אז נכון, יש אמנים שטוענים שפלין מנצלת יצירות קודמות של בני אדם, ושאלגוריתמים לא צריכים להיחשב יוצרים - אבל באקדמיה בווינה בחרו לראות בפרויקט הזה נקודת מוצא לדיון עמוק. "היא לא לוקחת מקום של סטודנט אמיתי", הדגישה מאייר. "והיא עושה בדיוק מה שאומנות טובה אמורה לעשות - מעוררת דיון".