כיפתו של הבעל שם טוב וחפצי הרב עובדיה: האוצרות שנחשפו בירושלים

כיפתו של הבעל שם טוב, חפציו האישיים של הרב עובדיה יוסף, כתבי יד בני מאות שנים ואפילו אפר המיוחס לבית המקדש השני: מאות פריטים נדירים מהמורשת היהודית, שבדרך כלל נשמרים בכספות, באוספים פרטיים ובמוסדות שונים בארץ ובעולם, הוצגו לראשונה תחת קורת גג אחת במסגרת תערוכת "היכלות" בבנייני האומה בירושלים.

התערוכה התקיימה במשך שלושה ימים ומשכה, לדברי מארגניה, אלפי מבקרים מכל רחבי הארץ. מאחר שחלק מהמוצגים הם בעלי ערך היסטורי וכספי יוצא דופן, הוקם במתחם מערך אבטחה מיוחד והאוסף בוטח באמצעות חברת ביטוח בין-לאומית. המארגנים מעריכים את שוויים הכולל של הפריטים בכ-100 מיליון דולר.

התערוכה חולקה לשבעה חללים, שכל אחד מהם הוקדש לפרק אחר בהיסטוריה ובמורשת היהודית: היכל החסידות, היכל ליטא, היכל עדות המזרח, היכל ירושלים, היכל הנגינה, היכל קדושי השואה והיכל הסגולות. בכל אחד מהם הוצגו חפצי קודש, מסמכים, כתבי יד ופריטים אישיים שנאספו במשך שנים.

אחד המתחמים הבולטים כלל שחזור של בית מדרשו ושל ציונו של הבעל שם טוב במעז'יבוז', לצד כיפה המיוחסת לו. בין המוצגים הנוספים ניתן היה למצוא את כיסאו של המהרי"ל דיסקין, מחפציו האישיים של הרב עובדיה יוסף ופריטים הקשורים לחזון איש. לצדם הוצגו ספרים נדירים, חפצי קודש היסטוריים וכתבי יד בני מאות שנים.

בהיכלות האחרים הובאו פריטים מעולמם של גדולי ליטא, חכמי עדות המזרח ודמויות מרכזיות בתולדות ירושלים. היכל הנגינה הוקדש לניגונים חסידיים, לפיוטים ולהקלטות נדירות, ואילו בהיכל קדושי השואה הוצגו מסמכים, חפצים ועדויות שתיעדו את חיי היהודים ואת הניסיון לשמור על התורה והאמונה בתקופת השואה. בהיכל הסגולות הוצגו חפצי מסורת שעברו בין משפחות ומקהילות שונות לאורך דורות.

מאחורי התערוכה עומד חוקר המורשת יהודה ברייער, בליווי ועדת היגוי בראשות טוביה פריינד. לדברי המארגנים, גיבוש האוסף נמשך שנים וכלל עבודה מול אספנים פרטיים, ספריות ומוסדות המחזיקים בפריטים נדירים בישראל ומחוצה לה. "השקענו שנים באיתור הפריטים ובבניית התערוכה", סיפר ברייער. "לראות אלפי אנשים מגיעים ומתרגשים מהמוצגים היה הרגע שהוכיח לנו שכל המאמץ היה שווה".

לדברי המארגנים, מאז סיומה התקבלו פניות מקהילות יהודיות ומארגונים ברחבי העולם, שביקשו לבחון את האפשרות להציג את האוסף גם מחוץ לישראל. כעת נבדקת האפשרות להוציא את "היכלות" למסע בין-לאומי ולאפשר לקהילות יהודיות נוספות לצפות בפריטים, שרבים מהם כמעט ואינם נחשפים לציבור.