בלי ריקודים על שולחנות: המקום החדש שמנסה להחזיר את הקלאס לשדרות לרוטשילד

בין לא מעט מקומות שמנסים לשלב בין אוכל, עיצוב וחיי לילה בשדרות רוטשילד, נכנסת ZO – המסעדה החדשה של של יקי כביר וד"ר אמיר זרח, שמבטיחה להציע משהו קצת אחר. עם עיצוב שמזכיר את לונדון (או דובאי), תפריט שמפגיש בין יוקרה לקולינריה יפנית, ושיתופי פעולה עם מותגים כמו וויסקי גלנפידיך - כביר מנסה להגדיר (שוב) מחדש את חוויית הבילוי בתל אביב.

"התחלתי את דרכי בחיי הלילה בשנות ה-90. הייתי יחצ"ן מאוד חזק במועדונים נחשבים כמו אלנבי 58, פאצ"ה וכו'", כביר מספר על הימים הראשונים בתל אביב. "כשהייתי בן 24-25 כבר הייתה סצנה מאוד חזקה אצל קהל סטודנטיאלי של בתי קפה. מקומות כמו 'קפה זו' המיתולוגי וקפה טרמינל. צריך להבין שאז זה היה ממש חו"ל - היית יוצא לבתי קפה שהיו מוכרים גם אלכוהול ואז למועדונים - ככה נולדה הסצנה. המועדונים הגדולים היו מתחילים מאוחר ואנשים באמת הבינו את הפטנט של לצאת לפני לשתות ולהמשיך משם לקלאב.

מתי נכנסת לעולם המסעדנות?
"בזמנו, היה בית קפה מאוד חזק של דודי וסימונה שרם בשם 'קפה זו'. נוצרה שם הזדמנות עסקית ותוך חודשיים-שלושה הייתי פתאום אחד הבעלים של אחד המקומות הכי חזקים בתל אביב. משם בעצם הייתה לי השפעה להכתיב את הטון הסצנה כי כל המי ומי היו אצלנו, מה שנתן לי כוח במועדונים כיחצ"ן. עם התפתחות הסצנה התחלתי לקנות ביזמות מועדונים".

כביר לא מפחד להודות שבהתחלה הוא היה, כפי שהוא מתאר "יחצ"ן מעולה אבל איש עסקים גרוע". "היו לי הפסדים אדירים בהתחלה. ככה הבנתי שצריך ללמוד ניהול", הוא מסביר. "הייתי בורח ממועדון לפנות בוקר כדי לקום בבוקר ולנהל מקום. ככה התחלתי להבין את העולמות האלה".

כשהוא נשאל על נקודות משמעותיות בקריירה שלו בתחום המסעדנות, מציין כביר שתיים: "נקודה משמעותית אחת היא מסעדת TYO, בה הייתי אחד המקימים והשותפים. כשהקמנו את המסעדה הייתה הבנה שלנו שהקהל צריך בדיוק מוצר כזה".

מה הכוונה?
"זו בעצם הייתה סושיית הפרימיום הראשונה שבה הכנסנו את עולם הלילה והעיצוב שלנו לשותפים שהביאו קולינריה. בעצם הבאנו לכאן משהו שרואים בלונדון או ניו יורק - בילוי, פנאי, אווירה וקולינריה ברמה גבוהה. זה מוצר שאנשים היו מוכנים לשלם עליו הרבה".

"נקודה נוספת היא מסעדת 'סרפינה' שפתחתי לפני חמש שנים, ואני מקווה שהיא תחזור בכל הכוח. במקום הזה הבאתי פעם ראשונה את העולם הזה של בילוי ופנאי למסעדה איטלקית. הצלחתי להכניס את תרבות האינסטגרם מעט למקום, ראית בנות מצלמות פסטה - דבר שעד אז לא קרה במסעדות איטלקיות. פתאום נשים וגברים התלבשו יפה למסעדה איטלקית בערב. אני כל הזמן מנסה למצוא את נקודות התפנית של הבילוי והפנאי".

התפריט של ZO מציע מנות כמו רול פילה פואגרה עם איולי כמהין (118 שקלים), רולים של סושי עם ילוטייל, שרימפס וטורו סלמון (88-92 שקלים) ומבחר סשימי וניגרי כמו: סשימי המאצ'י (74 שקלים) וטונה אדומה עם כבד אווז ואיולי כמהין (88 שקלים). יש בתפריט גם מנות כמו חציל צ'אנג צ'ה מאודה ברוטב סויה לימון (58 שקלים), טטאקי בקר ברוטב פונזו (72 קלים) ומבחר עיקריות כולל בלק קוד (188 שקלים) ופילה עגל מובחר ברוטב סויה מתוק חריף (198 שקלים).

כביר תמיד גילה תשוקה לעיצוב פנים, וב-ZO הוא לוקח את האהבה הזו צעד קדימה. "זו המסעדה הראשונה שעיצבתי מא' ועד ת' - את הכל. כל מה שקשור לבחירת הצבעים, הקומפוזיציה - אני עשיתי הכל, עד רמת איפה העציץ אמור לעמוד".

מה עומד מאחוריי הסגנון הזה?
"ביפנית, ZO זה סלנג ל'וואו'. אני רציתי שבשדרות רוטשילד תהיה מסעדה שאנשים יכנסו אליה ויגידו 'וואו' ובאמת אלה התגובות שאנחנו מקבלים בהרצה שלנו. אנשים אומרים 'זה חו"ל, זה דובאי, זה לונדון, זה מיאמי'. זו הגשמת חלום שלי ברמת העיצוב - אלה צבעים שאני מאוד מתחבר אליהם כי יש כאן תעוזה. לא פחדתי לשים שיש ירוק עמוק, לא פחדתי לשים טפטים, לא פחדתי להשתמש בצבעים כמו אדום, ירוק זהב כי אלה צבעים שאנשים יגידו 'מה זה המישמש הזה?' אבל בסוף הכל מתחבר כי אלה צבעים שעושים שמח לבן אדם וזה מה שחשוב לי".

במקום ישנו גם אזור מופרד ויוקרתי - שהוקם בשיתוף פעולה עם מותג הוויסקי היוקרתי גלנפידיך. "קודם כל ולפני הכל - זה וויסקי מדהים. אבל מעבר לזה היה כאן חיבורים לערכים שחשובים לנו ולהם - החדשנות והיוקרתיות של גלנפידיך. הקמנו יחד גלריה ממותגת באווירת גלנפידיך שתהיה להושבה בסופי שבוע או לאירועים פרטים של עד 40 איש. יש לגלריה את כל מה שצריך - אפשר להביא דיג'יי נפרד, עם הוילונות שמאפשרים לנתק אותו מהמסעדה".

מה בעצם אתה מנסה להביא לעיר עם ZO?
"באזור רוטשילד שמלא באווירה אני חוזר למקום שאומר - זה רק ישיבה בשולחן. אנחנו לא עולים לרמה של ריקודים על השולחן או משהו כזה כי אני חושב שהאזור פה, ה-SOHO הזה של תל אביב שהוא נחלת בנימין, רוטשילד והרצל - נותן מגוון גדול של בילויים ואני חייב לבדל את עצמי. אני אשמח שאנשים יגיעו לערב פה - וימשיכו למועדונים באזור".

זו קצת מגמה הפוכה מהמקומות שנפתחים באזור שמנסים להציע חווית בילוי כוללת של מסעדה, בר ומועדון.
"תראה, אני 32 שנה עושה דברים בתל אביב ואני יכול להגיד שאין מקום אחד שיודע לעשות הכל במקום אחד, אלא אם הוא מדורג בכמה קומות - אין דבר כזה. אני חושב שזו טעות פטאלית לעשות כאן All In One כי לקהל הישראלי, במיוחד הצעיר, יש קוצים בתחת. הוא מסיים לאכול אחלה רול עם מישהי ואז הם לא נכנסים לאוטו - אלא עושים סיבוב במקום אחר ונותנים עוד איזה דרינק או ממשיכים לקלאב".

אזהרה: צריכה מופרזת של אלכוהול מסכנת חיים ומזיקה לבריאות!