mako
פרסומת

המחווה המרגשת לאחד מגדולי הקולנוע הישראלי

מחווה לרנן שור בסינמטק, תערוכה מסקרנת בבית ליבלינג וגם: העיבוד הגאה והמודרני לקלאסיקה של שניצלר: אלה המלצות התרבות שלנו לשבוע הקרוב

זוהר צלח
זוהר צלח
mako
פורסם: | עודכן:
רנן שור
רנן שור | צילום: משה שי , פלאש 90
הקישור הועתק

פאקינג מן

מתי? 4.9, יום חמישי בשעה 20:00
איפה? המרכז הגאה בגן מאיר, רבנו תם 7, תל אביב-יפו

מה בתכנית?
בעולם של טינדר, גריינדר, סקס ופורנו – בחיפוש האינסופי אחר אינטימיות, עשרה גברים נפגשים אחד עם השני כדי לשכב. אבל כל מפגש כזה הוא גם קצת מעבר. לפעמים הוא מפגש משנה חיים. זהו אוסף תמונות חשופות ומרגשות על קשרים בין גברים מרקעים שונים, על הפער בין בדידות לשייכות, בין חופש לאהבה.

"פאקינג מן" הוא עיבוד עכשווי לקלאסיקה המעגל מאת שניצלר. הוא נכתב על ידי המחזאי האמריקאי זוכה פרס הטוני, ג'ו דיפייטרו, ועולה כעת בבכורה ישראלית בתיאטרון המשולש. דווקא עכשיו בתקופה פוליטית סוערת שבה מתגברות המגמות השמרניות בארץ ובעולם וההקצנה הדתית-פוליטית - המחזה מציג התבוננות מקורית, נועזת ועמוקה בחיי המין של גברים הומואים בעיר הגדולה שהם רק שכבה שטחית לחיפושם אחר שייכות ועומק רגשי.

>> עוד פרטים

פאקינג מן
פאקינג מן | צילום: אורון קפלן

מגדירים

מתי?
התערוכה פתוחה עד 18.10.25
איפה? בית ליבלינג, אידלסון 29, תל־אביב–יפו

מה בתכנית?
התערוכה "מגדירים: עשור של עיצוב ספרים עכשווי" מגיעה לבית ליבלינג ומזמינה אתכם.ן להיכנס לעולמות מעוצבים, מסודרים ומדומיינים, דרך למעלה מ־50 מגדירים שעיצבו סטודנטיות וסטודנטים בבית הספר לתקשורת חזותית בשנקר במהלך העשור האחרון. ההיסטוריה של ספרי מגדירים החלה במאה ה־16. לוקה גיני, פרופסור איטלקי לבוטניקה, פיתח טכניקה של לחיצה, ייבוש ושימור צמחים על גבי נייר, שאפשרה לתעד את הצמחים וללמוד עליהם. פיתוח זה סלל את הדרך ליצירתם של ספרי מגדיר ככלים לימודיים עבור חוקרים וכן כתופעה תרבותית-חזותית מרהיבה עבור הקהל הרחב.


כתפיים גדולות – לזכרו של רנן שור

מתי?
28.8, 19:30
איפה? אידלסון 29, תל-אביב

פרסומת

מה בתוכנית?
רנן שור, הבולדוזר של הקולנוע הישראלי, הלך השנה והשאיר אחריו אינספור סיפורים – רובם עליו. הוא לא רק עיצב את הקולנוע המקומי אלא גם את השפה שבה מדברים עליו. שור בנה מוסדות ותכניות לימוד, הפך סצנות פשוטות למיתולוגיה, והקדיש את חייו ליצירת תעשייה שלמה.

הוא היה תערובת נדירה של מגלומניה חינוכית ונשמה הומניסטית – לא תמיד ראה את מי שעמד לידו, אבל הדליק באנשים שסביבו בעירה שלא כבתה. המחווה לזכרו לא עוסקת בהצלחות או ברשימות, אלא מציעה דרך אחרת להביט בו: להבין, להודות ולשחרר.