mako
פרסומת

בחצי מיליון שקלים: הרכש של מוזיאון תל אביב

בזמן שעולם התרבות בישראל מתייבש, מוזיאון תל אביב ממשיך לעשות מהלכים: 35 יצירות של אמניות ואמנים עכשוויים נרכשו השנה במסגרת קבוצת הרכישה "בוחרים אמנות" - מאניסה אשקר ועד מיכל שמיר

זוהר צלח
זוהר צלח
mako
פורסם:
לילה סגול במוזיאון תל אביב לאמנות 2024
לילה סגול במוזיאון תל אביב לאמנות | צילום: מוזיאון תל אביב לאומנות
הקישור הועתק

35 יצירות חדשות הצטרפו לאוסף מוזיאון תל אביב לאמנות - כולן נרכשו בשנת 2025 במסגרת קבוצת הרכישה "בוחרים אמנות", יוזמה שמאז 2013 מרחיבה את האוסף הישראלי של המוזיאון עם עבודות של אמניות ואמנים עכשוויים. גם השנה, חברי הקבוצה (בראשות יעל בראון) בחרו יצירות שנעות בין רישום אינטימי לפיסול מרחבי, בין גוף לזיכרון, בין קצה אחד של הקנון הישראלי לשוליים שבו נולדות שפות חדשות.

הרשימה כוללת שמות בולטים לצד קולות פחות מוכרים: אניסה אשקר, קארן דולב, רן טננבאום, מורן לי יקיר, אורלי מיברג, רון עמיר, גוסטבו סגורסקי, גבריאלה קליין, מרב קמל, חוה ראוכר ומיכל שמיר - שיחד מרכיבים מבט רב-דורי ומרובד על מה שמעסיק את האמנות המקומית ברגע הזה. הסכום הכולל: חצי מיליון שקלים.

גבריאלה קליין, אחות מפותלת, 2025 צילום יובל חי
גבריאלה קליין, אחות מפותלת, 2025 צילום יובל חי | צילום: יובל חי

בצד הפיסול, נרכשו שלוש עבודות בולטות שמציעות שלוש דרכים שונות להתבונן בגוף, חומר וחלל: העבודה "שורה" (2010) של חוה ראוכר - שישה פסלי אלומיניום של דמויות עירומות בגילים שונים, בגובה מוקטן אך מדויק, שממשיכים את המחקר רב-השנים של ראוכר בגוף האנושי ובקמילתו. מיכל שמיר, שנפטרה לאחרונה, יוצגה באמצעות פסל ללא כותרת משנת 2024 - גוף עבודה שנע בין גדר תיל מוזהבת לכתר דוקרני, עם שימוש באזיקונים וקוצים להרחקת יונים. העבודה של מורן לי יקיר, "האחים", מציבה שלושה גלילי חמר דמויי גוף שפולטים קול חרישי ונראים כמו משפחה ארכיטיפית - שבירה, פואטית ומעוררת הדהוד רגשי מיידי.

על הנייר - כמה מהעבודות האינטימיות והמסקרנות של השנה. אניסה אשקר ממשיכה בקו הייחודי שלה עם סדרת הרישומים "אתה" (2022), שבה קליגרפיה מוסלמית פוגשת את האקספרסיוניזם האמריקאי; קארן דולב מציגה שבעה רישומים מסדרת "כמיליון" (2023) - צבעי פסטל שמושפעים מטבעות מצב הרוח של ילדות שנות ה-70, בין מינימליזם לפופ פסיכדלי. מרב קמל חושפת את מחברות האמן שלה (2019-2024), טעונות בארוטיקה, אלימות ומחשבה אסוציאטיבית חופשית שמציירת את תודעת היוצרת בלי פילטרים.

גם בציור יש השנה דגש על אינטימיות, ולא פעם גם על מורכבות. גבריאלה קליין מציגה את אחותה המפותלת שוכבת על ספה בתוך ציור ריאליסטי ומלא רפרנסים, כולל אחד ישיר לבלטוס. אורלי מיברג מציגה את "סתיו מאוחר" - ציור טקסטיל חדש שבו היא ממחזרת עבודות קודמות ליצירה חדשה שמרגישה כמו גוף מדמם עטוף בבד. רן טננבאום, אחד האמנים המדויקים שפועלים כאן, מציג דיוקן עצמי כמעט שטני - עם שכבת ארגמן שנשארת חשופה ויוצרת תחושת כאוס מבוקר.

פרסומת

בצד הצילום - שני קולות שונים לחלוטין, אבל עם חוט מקשר של מבט אישי ונקי מפאתוס. רון עמיר, מבכירי הצלמים המקומיים, נרכש עם שבע עבודות שנעות בין "ג'יסר א-זרקא" ל"נוף בגליל", בצילומים ארוכי טווח שנותנים מקום לחיים שבדרך כלל מושתקים. גוסטבו סגורסקי תורם שלוש עבודות מצולמות מעמינדב - "אישה צעירה", "כסלון" ו"חמסין" - שמתעדות עקבות של נוכחות אנושית בנוף משתנה, איפשהו בין ציונות ישנה למבט מפוכח על מה שנשאר.

קבוצת "בוחרים אמנות" ממשיכה להוכיח שגם בתוך מערכת תרבות שסובלת מחוסר תקציב, תמיכה קולקטיבית יכולה לשנות את מפת האמנות הישראלית. יותר מ-200 עבודות כבר נכנסו בזכותה לאוסף המוזיאון, והשנה - עם שילוב של ותיקות וצעירים, חומרים ישנים ונרטיבים חדשים.