"אנחנו חיים בעולם שהופך ליותר ויותר תאגידי. גלנפידיך עדיין יוצאת דופן"

בשוק הוויסקי יודעים שלא משנים בקלות בקבוק שאנשים מזהים מקצה הבר. בטח לא כשמדובר בגלנפידיך, אחד ממותגי הסינגל מאלט המזוהים בעולם, כזה שהבקבוק הירוק שלו והאייל המתנוסס עליו הפכו במשך עשרות שנים לחלק בלתי נפרד מהזהות של המותג. ובכל זאת, בימים אלה נכנסת לחנויות ברחבי העולם שפה עיצובית חדשה, שמעדכנת את הנראות המוכרת אבל לא מנסה להמציא אותה מחדש.

במבט ראשון מדובר בשינויים עדינים יחסית. הלוגו התעדכן, חלק מהאלמנטים ההיסטוריים קיבלו מקום בולט יותר, וסמל משפחת גרנט חזר למרכז הבמה. אבל מבחינת עומר (עומף) גנור, שגריר גלנפידיך בישראל, הסיפור הגדול אינו שינוי הפונט או סידור מחדש של האלמנטים על התווית, אלא המסר שעומד מאחוריהם.

"אני חושב שבסופו של דבר יש פה חזרה למקורות", אומר גנור. "אנחנו חיים בעולם שהופך ליותר ויותר תאגידי. יותר חברות גלובליות, יותר מותגים שנבנים כדי להתאים לשווקים שונים ויותר החלטות שמתקבלות רחוק מאוד מהמקום שבו המותג נולד. גלנפידיך עדיין יוצאת דופן במובן הזה. זו מזקקה משפחתית ששייכת כבר 139 שנה לאותה משפחה שהקימה אותה, וזה דבר נדיר מאוד בעולם הוויסקי".

השפה החדשה היא למעשה הגלגול התשיעי של בקבוקי גלנפידיך לאורך השנים. העדכון הקודם הגיע ב-2019, אך לדברי גנור, אחד הדברים המעניינים במהלך הנוכחי הוא החיבור המחודש לעבר. "אם מסתכלים על האבולוציה של הבקבוקים לאורך השנים, רואים שבמשך הרבה מאוד זמן הכיתוב היה באותיות קטנות יחסית. פתאום עכשיו הם חוזרים לאותיות הגדולות שהופיעו על הבקבוק הראשון. יש כאן מעין פול סירקל כזה. חזרה למשהו שהיה שם כבר ב-1963".

1963 הייתה השנה שבה הושק בקבוק הסינגל מאלט המוכר של גלנפידיך, והחיבור אליו ניכר בכמה מהאלמנטים החדשים. אבל עבור גנור, החלק המשמעותי ביותר בעיצוב החדש נמצא דווקא במקום אחר - סמל משפחת גרנט, שחוזר לקבל מקום מרכזי יותר על התווית.

"זה הסמל המשפחתי של משפחת גרנט", הוא אומר. "יש בו המון פרטים ולכל אחד מהם יש משמעות, אבל מבחינתי הדבר החשוב הוא עצם הנוכחות שלו. זו תזכורת לכך שגלנפידיך עדיין שייכת לאותה משפחה. זה לא סמל של משפחה שהמותג היה שייך לה פעם והיום נמצא בידיים של תאגיד ענק. זאת עדיין אותה משפחה".
לדבריו, זו גם הסיבה שהוא רואה במהלך הרבה מעבר לרענון עיצובי. "כשאני מסתכל על השינוי הזה, אני רואה מין הצהרת כוונות כזאת. מין תזכורת לצרכן. הנה הסמל המשפחתי שלנו. אנחנו עדיין משפחה. זה לא סתם אלמנט גרפי".

לצד הסמל המשפחתי חוזרים לקדמת הבמה גם אלמנטים נוספים שמזוהים עם מקורותיו של המותג. שנת ההקמה 1887 מופיעה באופן בולט יותר, והעיצוב כולו מחזיר את תשומת הלב לעמק האיילים - Glenfiddich בתרגום חופשי - המקום שבו פועלת המזקקה מאז הקמתה.

"אפילו האלמנטים שעל התווית מזכירים את עמק האיילים", מסביר גנור. "כשאני מסתכל על התווית החדשה אני מרגיש שמנסים להזכיר לנו את ערכי היסוד של המותג. את המקום שבו הכל התחיל. את העובדה שכל החביות עדיין מתיישנות שם".

לדבריו, גם היום, בעידן שבו חלק ממותגי הוויסקי מפזרים את תהליכי היישון שלהם בין אתרים שונים, גלנפידיך ממשיכה ליישן את החביות שלה באזור שבו נוסדה המזקקה. "המזקקה נמצאת שם, כל החביות מתיישנות שם, המים הם אותם מים והאוויר הוא אותו אוויר. כשאני מסתכל על העיצוב החדש, אני רואה בעיקר חזרה למקורות".

למרות השינוי בנראות, בגלנפידיך מבקשים להדגיש שהמהות עצמה לא השתנתה. "זה אולי המסר הכי חשוב", מסכם גנור. "הוויסקי הוא אותו וויסקי. התווית מתעדכנת, העיצוב משתנה, אבל מה שיש בתוך הבקבוק נשאר אותו גלנפידיך שאנשים מכירים ואוהבים. בסוף מדובר בתזכורת מאיפה באנו".