"טיפלתי בעצמי רגשית מול אלפי אנשים שאני לא מכירה"

במשך שבע שנים שיר צימרמן הסתתרה מאחורי עמוד בדוי. מילים חזקות, חשופות, לעיתים בוטות וגם כואבות, נחתו מדי יום בפיד תחת השם "שקר 1 ביום" וצברו קהל נאמן של עשרות אלפי עוקבים. היא כתבה על מערכות יחסים, מיניות, פרידות, קנאה ותסכולים קטנים וגדולים.

בשבוע הבא (15.12), ואחרי שנים שבהן העמוד שלה הפך לתופעה, היא משיקה את הספר "שקר1ביום". אוסף סיפורים קצרים, חצי מנקודת מבטה של האישה וחצי מנקודת מבטו של הגבר. הספר יושק לצד פרמיירה של מופע בימתי שנבנה בהשראתו: צימרמן על הבמה, קוראת קטעים שכתבה, לצד שחקנים שממחישים את הסיטואציות ופסנתרן שמלווה את הכול. שחקן נוסף יגלם את הצד הגברי.

"גדלתי בכרמיאל. חייזרית ברמות", היא מספרת. "לא הייתי ילדה מנודה, אבל תמיד הייתה תחושה שאני לא באמת שייכת - ושהם לא באמת שייכים אליי". התחושה הזו ליוותה אותה גם כשהחליטה שהיא רוצה להיות שחקנית. "הייתי בטוחה שאני השחקנית הבאה של ישראל. שכל רגע שאני לא על הבמה הוא בזבוז".

כשהגיעה לסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין היא לא הצליחה להתקבל - אך לא ויתרה. "לימדתי אותו אינסטגרם. התחברנו והוא הכניס אותי לשנה א’. אבל בהמשך הודחתי בסינון. הוא אמר לי 'את חכמה מדי להיות שחקנית, אסור לשים לך טקסטים בפה. יש לך מוח, תדברי'".

במקביל, מערכת יחסים משמעותית הסתיימה. "זה היה הכול באותו זמן", היא אומרת. "אמרתי לעצמי, אולי אני לא שחקנית, אולי אני לא בת זוג טובה, אולי אני בכלל לא מתאימה לתל אביב". דווקא ברגע הזה, כמעט במקרה, נולד "שקר1ביום". "כל מה שרציתי זה לנקום באקס. פתחתי עמוד, קראתי לו שקר אחד ביום, והעליתי קטע ביום עליו, על מה שהיה בנינו".

העוקבים החלו להגיע מהר - אבל לא אותו אקס. "הייתי בטוחה שהוא יראה את זה מיד. שזה יעבור דרך החברים שלו, יגיע אליו, ישבור לו את הלב אבל הוא לא שם לב לזה שלוש שנים. יום אחד הוא שם לי עוקב. כתב לי ‘אנחנו מכירים?’ אבל הנקמה כבר התקררה. כבר כתבתי על עוד שני אקסים. זה היה חומר ישן".

עם הזמן הכתיבה השתנתה. "תוך כדי הבנתי שאני מטפלת בעצמי רגשית מול אלפי אנשים שאני לא מכירה. ככל שכתבתי יותר אישי, אנשים הזדהו יותר. הייתי בטוחה שיש דברים שקרו רק לי - ופתאום מאות נשים כתבו שזה קרה גם להן".

למרות שרוב העוקבות הן נשים, יש גם לא מעט קוראים . "גברים צריכים את העמוד הזה", היא אומרת. "אני פשוט מראה להם איך המוח שלנו עובד. איך אנחנו אוהבות שמדברים אלינו, מה עושה לנו את זה. אני נותנת שליפים". באירועים שהיא מקיימת - ערבי כתיבה ארוטית ומפגשים סביב העמוד - היחס כמעט קבוע: 90 אחוז נשים, 10 אחוז גברים. "הגברים שמגיעים חוגגים. זורקים עליהם מספרי טלפון".

במקביל לחשיפה, הופיע גם שינוי מקצועי בלתי צפוי. "בקורונה עשיתי סדנת כתיבה בזום, וזה פשוט נמכר בטירוף". אחר כך הגיעו ריטריטים, מוצרים, סדנאות. "רק כשרואה החשבון אמר לי שאני חייבת כסף למדינה כי אני לא עוסק פטור - הבנתי שזה עסק".

לאורך השנים היא שמרה על אנונימיות מלאה, עד שזוגיות חדשה טרפה את הקלפים. "העלתי מדי פעם תמונות של פתאום היד שלו או דברים כאלה, והתחילו לזהות אותו ברחוב. הוא אמר לי, ‘מאמי, זה לא הגיוני. תגידי לי מה את צריכה כדי לצאת מהארון הזה - ואת יוצאת - וזה קרה. הוא תמיד אומר - 'אני יוצא עם שיר, לא עם שקר אחד ביום'. וגם אני למדתי לייצר את ההפרדה הזו".

החשיפה שלו משפיעה גם על הכתיבה. "היום אני כבר מאשרת איתו דברים שקשורים אליו. פעם אחת כתבתי משהו קצת גרפי על גמירה. הוא אמר לי, ‘מאמי, חברים שלי שלחו לי את זה’. ואני לא הבנתי למה זה חמור כי הייתי ממש בעולמי".

את מתגעגעת לזה שלא ידעו מי את?
"כן. זה אפשר לי לכתוב בלי מעצורים ובלי השלכות. הגברים לא ידעו שאני כותבת עליהם, זה לא נכנס לי הביתה. אני סקרנית כמה רחוק זה היה מגיע אם הייתי עדיין חבויה".

ועכשיו מגיע רגע השיא מבחינתה: ספר ראשון ומופע בימתי. "במשך שבע שנים כתבתי בעמוד בעצם ספר שלם על חמש מערכות יחסים, בלי לשים לב". במופע, שייערך בבית ציוני אמריקה, היא תעמוד על במה לצד שלושה שחקנים ופסנתרן. "זה הכי מפחיד בעולם".

ומה הלאה? החלום של צימרמן הוא להביא את עצמה למסך. "אני רוצה לכתוב סדרה. להביא ארוטיקה נשית אחרת. האידאולוגיה שלי היא לשנות את העולם דרך המיטה".