על הפנים: המוזיאון שבו האומנות כל כך גרועה – שהיא הפכה לאטרקציה
מי צריך את הלובר כשאפשר לבקר במוזיאון שמוקדש לציורים מוזרים, דמויות עם פרופורציות בלתי אפשריות ונופים שנראים כאילו משהו השתבש בהם בדרך? בבוסטון פועל מוזיאון האומנות הגרועה, שמוכיח שגם יצירה שלא הייתה עוברת את הסינון של אף גלריה יוקרתית יכולה להפוך למוצג שאי אפשר להפסיק להסתכל עליו. והחלק הכי טוב: הכניסה בחינם

אם ביקור במוזיאון אומנות בדרך כלל מעורר בכם חשש שתעמדו מול ציור במשך עשר דקות ותעמידו פנים שאתם מבינים מה האומן רצה לומר, אולי כדאי שתנסו דווקא את מוזיאון האומנות הגרועה (Museum of Bad Art, או בקיצור MOBA).
המוסד יוצא הדופן הזה מוקדש ליצירות שלא היו מתקבלות בברכה במוזיאון אומנות מסורתי, אבל יש בהן משהו מוזר, משעשע או מסקרן מספיק כדי להצדיק מקום על הקיר. במקום להתפעל מיצירות מופת מוכרות, המבקרים מוזמנים לבחון מקרוב ציורים שבהם הפרופורציות לא מסתדרות, הפרטים מעוררים שאלות והדמיון בין הכוונה המקורית לתוצאה הסופית הוא לפעמים עניין פתוח לפרשנות.
הציור שנזרק לפח והפך ליצירת המופת של המוזיאון
מאחורי המוזיאון, שנוסד ב-1993 והציג את התערוכה הראשונה שלו במרץ 1994, עומד סיפור שמתאים בדיוק לרוח המקום. סוחר עתיקות בשם סקוט וילסון נתקל בציור שנזרק לצד הדרך בבוסטון. בתחילה הוא חשב שיוכל להשתמש רק במסגרת שלו, אבל כשהציג את הציור לחבריו, הם שכנעו אותו שהיצירה עצמה ראויה להצלה. כך נולד הרעיון להקים אוסף שיוקדש לאומנות שאולי לא תמצא מקום במוזיאונים אחרים, אבל בהחלט מצליחה לעורר תגובה.
הציור שהצית את הרעיון נקרא Lucy in the Field with Flowers ("לוסי בשדה עם פרחים"). במבט ראשון מדובר בדיוקן שמן של אישה מבוגרת היושבת בשדה פרחים, אבל תנוחת הגוף והרקע המוזר הופכים אותו למראה שקשה להתעלם ממנו. בהמשך התברר כי הציור הוא למעשה דיוקן של אנה ללי קין, שהוזמן על ידי בתה כמתנה לאחותה. במשך שנים הוא היה תלוי בביתה של האחות, עד שהבית פונה לקראת מכירה והציור נעלם. המשפחה חשבה שאולי הושלך או נמכר, ורק לאחר שהציור הגיע למוזיאון זיהתה אותו נכדתה של האישה המתוארת בו. מה שהתחיל כמתנה משפחתית שנויה במחלוקת הפך ליצירה שהולידה מוסד שלם.
נשים ורודות, גברים עם פטריות וציורים שמעלים שאלות
האוסף של MOBA כולל מאות יצירות, החל מעבודות של אומנים מוכשרים שבהן משהו השתבש בדרך ועד לציורים שנעשו במיומנות גולמית במיוחד. באתר המוזיאון מחולקות היצירות לאוספים בעלי שמות משועשעים, ובהם ציורי אנשים, בעלי חיים, עירום, ספורט ונופים. בגלל מגבלות המקום, רק חלק מהאוסף מוצג בגלריה בכל זמן נתון, כך שלא כל יצירה שמופיעה באתר בהכרח תלויה כרגע על הקיר.
בין היצירות המתועדות באוסף אפשר למצוא את Pink Woman Ascending, ציור שבו דמות נשית ורודה לגמרי עולה, מסיבה לא ברורה, מתוך שדה חיטה, כשמסביבה פרחי אירוסים ומתחת לשמיים זרועי כוכבים. יצירה אחרת, Blue Mushroom Man, מציגה דמות שראשה מכוסה בפטריות מסוגים שונים, כאילו מישהו החליט לערבב דיוקן אנושי עם מדריך לזיהוי פטריות. המוזיאון אפילו התייעץ עם מומחה בתחום כדי לנסות לזהות את הפטריות המצוירות.
עוד אפשר למצוא גם את הציור Welcome to the New World, שבו נראים שני גברים מניפים את ידיהם זה לעבר זה במחווה שנראית כמו כיף. אחד מהם עשוי להיות מונטזומה, שליט האימפריה האצטקית במקסיקו בתחילת המאה ה-16, אם כי זהותו אינה ודאית. אבל לא רק זהות הדמויות מעוררת שאלות: המוזיאון מפנה את תשומת הלב גם למכנסיים הנמוכים שלובשים השניים, כאילו מדובר בפרט היסטורי שדורש בדיקה מעמיקה.
לא צוחקים רק על הציורים, אלא גם על עולם האומנות
הבדיחה של MOBA לא מסתכמת באוסף ציורים גרועים. המוזיאון מציג את עצמו כמוסד שלוקח את המשימה שלו ברצינות גמורה, גם כשהיצירות עצמן מעוררות צחוק. לכל עבודה מצורף טקסט פרשני, לעתים כזה שמנתח אותה כאילו מדובר ביצירת מופת, ובכך הופך את הביקור למשחק בין מה שרואים לבין מה שמספרים לנו עליו. חלק מההומור נובע מהפער בין השפה הרצינית של עולם האומנות לבין התוצאה המוזרה שעל הקיר.
הגישה הזאת גם מסבירה מדוע לא כל ציור חובבני מתקבל לאוסף. לפי אתר המוזיאון, האוצרים מחפשים עבודות שיש בהן משהו מעבר לחוסר מיומנות בלבד, אלא תכונה שהופכת אותן למעניינות או בלתי נשכחות. המוזיאון מקבל הצעות לתרומות, אבל שומר לעצמו את ההחלטה מה ראוי להיכנס לאוסף, ולפי המידע באתר הוא דוחה בדרך כלל את רוב היצירות המוצעות לו. כלומר, גם לאומנות גרועה יש כאן רף קבלה.
איפה נמצא המוזיאון וכמה עולה להיכנס?
אם אתם מתכננים ביקור בבוסטון, כדאי לדעת ש-MOBA אינו מוזיאון גדול ונפרד במבנה קלאסי, אלא גלריה שנמצאת בתוך מבשלת הבירה Dorchester Brewing, בכתובת 1250 Massachusetts Avenue, בשכונת דורצ'סטר. לפי האתר הרשמי, האוסף הקבוע כולל כמעט 900 יצירות, אך בגלריה מוצגות רק כ-50 עד 70 מהן בכל פעם. הכניסה חופשית, ואפשר לשלב את הביקור עם אוכל או משקה במקום.
הגלריה נפתחת מדי יום בשעה 11:30. בימי ראשון ושני היא נסגרת בשעה 21:00, בימים שלישי עד חמישי בשעה 22:00, ובימי שישי ושבת בשעה 23:00. חשוב לשים לב שבשישי ובשבת, אחרי השעה 18:00, הכניסה למתחם אסורה למי שטרם מלאו לו 21. לפני היציאה מומלץ לבדוק את הפרטים באתר הרשמי, שכן שעות הפעילות עשויות להשתנות.
