"כל פעם שהקשבתי לשיר, הרגשתי שאמא שלי איתי"

סיוון דניאל דהן היא בוגרת עמותת "רואים רחוק" מקבוצת קשת, אחת מיני רבים שהצליחו לשבור את תקרת הזכוכית ולהגשים חלומות שהיו נראים על פניו בלתי אפשריים. מאז שסיימה את הלימודים בבית הספר למוזיקה רימון, אליו התקבלה בזכות מלגה דרך העמותה, היא הספיקה להוציא שלושה סינגלים. אחד מהם, “Got No Roots”, מדבר בין היתר על אחד המשברים הגדולים בחייה: האובדן של אימה.

דהן בת 28, גדלה במרכז הארץ ונדדה עם משפחתה בין קיבוצים, מושבים וערים בישראל. היא מספרת שגדלה בבית מוזיקלי, עם שני הורים שעסקו בתחום: "אבא שלי מנגן על המון כלים, כותב ומלחין שירים מקוריים. אמא שלי זמרת, משוררת ונגנית חלילית. גם אחי הקטן מוזיקאי. מגיל קטן מצאתי את עצמי ממציאה שירים במקלחת וממשיכה לזמזם אותם במהלך היום, ואז ניגשת לאבא שלי כדי שימצא את האקורדים בגיטרה".

לאחר שהוריה של דהן התגרשו, היא חוותה הרבה קושי בבית, בין היתר כלכלי, מה שמנע ממנה להגשים את האהבה שלה למוזיקה. "כילדה שגדלה בבית עם המון אהבה למוזיקה אבל בלי יכולת כלכלית להתפתח בה, תמיד חיפשתי מקומות בהם אוכל להביע את עצמי ואת הכישרון שלי. בכיתה י' ניגשה אליי לפנימייה זוג בימאים מקשת והציעו לי את המסלול של 'רואים רחוק'. אני זוכרת שאמרתי לעצמי: 'וואו. כל מה שחיפשתי במקום אחד'. כשהצטרפתי לעמותה הרגשתי שהגעתי למקום הנכון שלי. פתאום חזרה לי ההתרגשות, הרגשתי שקיבלתי הזדמנות ללמוד, לחקור ולהתנסות בכל מה שחלמתי. העמותה העניקה לי גב, תמיכה, פירגון, אוזן קשבת, וליוו אותי יד ביד לאורך הדרך. אשכרה האמינו בי".

בזכות ההצטיינות שלה בעמותה, דהן זכתה במלגת לימודים ובחרה להירשם לבית הספר "רימון". "שם הייתה לי ההזדמנות ללמוד מוזיקה עם המורים הכי טובים בתחום, ולפגוש אנשים מוכשרים מכל הסוגים בעולם המוזיקה", היא משתפת ומסבירה על המשבר הגדול שפקד אותה במהלך הלימודים: "אמא שלי נפטרה מהמחלה, הייתי בטוחה שנגמרו לי החיים. תקופה ארוכה לפני הייתי איתה, טיפלתי בה ודאגתי לה. הייתי מאוד קשורה לאמא שלי, וחוץ ממנה לא היה לי קשר טוב עם המשפחה שלי".

המוות של אימה הצליח לטלטל את דהן לחלוטין. "אני זוכרת שביום ההוא שהיא עזבה את העולם, כל כך פחדתי להישאר לבד. נכנסתי לדיכאון עמוק וזה הגיע למצב שאושפזתי בבית חולים. הייתי שם ארבעה חודשים - בכיתי, צעקתי, לא הפסקתי לבכות. הרבה זמן לא הסכמתי לכתוב כמו שאני אוהבת או לנגן. הרגשתי אבודה בתוך כל הכאב הזה. אין לי לאן ללכת, הבית שלי התפרק ,ואני לבד עכשיו יותר מתמיד. הרגשתי שאין טעם לכלום, הגיטרה עמדה בצד והעלתה אבק, ואני לא רציתי לשיר".

אחרי תקופה ארוכה של שיקום ארוך וטיפולים נפשיים, דהן הצליחה סוף סוף לחזור ליצור ושם נולד השיר: “Got No Roots” שיצרה, יחד עם המפיק IDDO (עידו לבני). "ביטאתי את תחושת הבדידות דרך זעקה אמיתית שכיף לשיר איתה. כשאמא שלי לא כאן, נוצר מעין ניתוק מהשורש שלי בעולם. ההבנה שנשארתי לבד עבור עצמי, מפחידה מאוד. השיר הזה מזכיר לי שהחיים מלאים תקופות, שתמיד אני בתחילתו של עוד מסע. בכל פעם שכשהקשבתי לשיר הזה במהלך תהליך היצירה, הרגשתי שאמא איתי, לוחשת לי שאני לא לבד ושאני כאן כדי לעזור לאחרים ולתת לעולם את המתנה שלי, המוזיקה. השיר הזה מדבר על החושך והלבד, על תחושת הניתוק מהשורשים שלך, מהמקום הבטוח. ההבנה שנשארת לבד עם עצמך והכוח שנמצא באמונה ובאהבה, לא להתבייש ולהמשיך במסע. זו רק ההתחלה".

ומה החלומות לעתיד?
"מאז הלימודים הוצאתי 3 סינגלים לאור, בניהם הסינגל האחרון שיצא נקרא "שמישהו יעיר אותי". הוא מדבר על התחושות שלנו בתוך כל העצב שפגשנו בעקבות המלחמה. שיר מצמרר, שיר החלמה.
החלום הגדול שלי הוא להגיע לכמה שיותר לבבות עם המוזיקה שלי, לעבוד, ליצור ולהופיע עם המוזיקאים הכי איכותיים בארץ ובעולם. להמשיך ליצור מתוך הלב שלי החוצה רק באהבה. בשם השם נעשה ונצליח. בעתיד הקרוב מקווה להיכנס לאולפן עם קרן פלס ושנשיר ונכתוב ביחד".