שם:
גיל שחם עמית
גיל:
36
מה אתה עושה בחיים?
בעלים של פארמה קולטורה- חווה חקלאית בבני ציון
סטטוס:
נשואה + 3
מתי קיימות הפכה להיות חלק מחייך?
"קיימות היא מושג שנוגע בכל כך הרבה נושאים בחיי היומיום שלנו כמו: קיימות חברתית, קיימות אקולוגית, קיימות כלכלית ואפילו קיימות הורית. קשה לשים את האצבע על היום שבו קיימות הופכת לחלק ממהלך השיקולים שלך ומהשאיפה לקיים חיים מקיימים. זה תהליך שדומה להתעוררות, מעין מעבר ממצב של תת הכרה ועד להכרה מלאה שהאחריות בעצם מוטלת עלינו ושאין איזה 'מישהו' שאמור 'לסדר' לנו את העניין הזה. כמו בפעם הראשונה שאתה הופך להורה ונופל לך אסימון שאומר שהאחריות היא עליך ושלהחלטות שלך יש מעכשיו אדוות הולכות וגדלות. במקרה שלי זה גם קרה באותו זמן."
"אני ובעלי נדב יצרנו את 'פארמה קולטורה' ביחד, היא לא היתה שם קודם. זה התחיל מלגדל ירקות ופירות טריים, עונתיים וטעימים על נחלה משפחתית עזובה, היה לנו ברור שאנחנו לא מרססים את האוכל שלנו ואנחנו לא 'מקלקלים' את האדמה שמצמיחה את האוכל שלנו. מכאן החל תהליך שהוא עדיין בהתהוות ולמידה, תהליך שבו אנו שואלים ולומדים איך האוכל שלנו מגיע לשולחן, איך כדאי לנו לצרוך אותו ואיך זה משפיע לנו על אורח החיים".
איך את פועלת למען קיימות במהלך חייך?
"בנוסף להיותנו חווה חקלאית מקומית, אנחנו פתוחים כל ימות השבוע למי שרוצה לקחת חלק ולהתקרב לתהליך גידול האוכל. ללמוד איך לגדל ירקות בעצמו בבית, מה גדל בעונה, לקבל השראה לארוחה מהשדה לשולחן ואיך להימנע מלזרוק ירקות 'עייפים'. גם את עודפי הירקות שנוצרים לנו בתהליך אנחנו 'מצנצנים' - כובשים, מחמיצים, קולים או מצמצמים אותם ונותנים להם חיי מדף ארוכים יותר. לרוב אנחנו משתדלים לא לזרוק, וגם אם כן בסוף אנחנו מטפחים קומפוסט משאריות".
"גם בחומרי אריזה ועיצוב אנחנו חושבים במונחים של: Reuse, Repurpose, Recycle.
למשל - כוסות השייק הירוק שלנו שאנחנו מוכרים בחנות המשק, עשויות מעמילן תירס של חברת ג׳וליבר. במקום קשית פלסטיק חד פעמית תמצאו אצלנו קשית רב פעמית מנירוסטה מעוצבת ונעימה לשימוש רב פעמי ועוד".
מה את ממליצה למי שרוצה להצטרף למהפכה?
"הטיפ הראשון לדעתי זה לזכור שכל צעד קטן עדיף על לא לעשות כלל. השינוי הוא כה נחוץ עד שזה עלול לשתק. אז פשוט להתחיל בצעדים קטנים ולנסות ולבחון את הדברים בשלושת המושגים שהזכרתי. למשל במוצרי פלסטיק למיניהם. קשה היום להימנע לחלוטין מפלסטיק, הוא נמצא בכל מקום ואנחנו גם מבינים שהוא לא הולך לשום מקום. הוא לא מתפרק, נשאר כאן כמעט לעד ומחלחל לאדמה, למים וכו׳. אז עד שנצליח להעלים אותו לגמרי, אפשר לנסות להשתמש בו ככל הניתן שוב ושוב או לתת לו משמעות חדשה. אם ניתן – כדאי לשלוח אותו למיחזור (גם כאן יש מקום לשיפור והמצאות חדשות, הדרך עוד לפנינו).
איך אפשר לדעתך לתרום לקיימות בצעד קטן ויומיומי שלא דורש הרבה מאמץ?
"אני שותפה לתחושה של רבים שהשינוי הקטן של כל אחד הוא כמו טיפה בים, אבל שינוי קטן יכול ליצור אדוות גדולות של שינוי שיעלה מעלה וגם יתנו לכם סיפוק מידי כמו ללכת יותר ברגל – זה גם בריא, וגם חופשי וזמין בלי הצורך לעשות מנוי לחדר כושר. אפשר לקנות בגדים יד שנייה – אלו הפריטים הכי שווים שיש בארון הבגדים שלי, ומומלץ גם להסתובב עם סלי קניה – פתאום תגלו את הארון מתחת לכיור. טיפ נוסף הוא לספור עד עשר לפני שמחליטים לקנות מוצר חדש- החישוב הכואב באמת זה כמה שעות עבודה היינו צריכים להשקיע כדי לרכוש אותו. כשכבר מחליטים לרכוש מוצר – כדאי לעשות את זה קרוב לבית, גם כדי לתמוך בקהילה שלכם וגם אם צצה בעיה יש לכם כתובת"
"כל אלה אני מציעה אפילו מבלי להתייחס כמובן לכלים חד פעמים מתכלים - גם בפינטרסט הם מנצחים. צלחות, כוסות וסטים יפיפיים של סכו"ם מתירס, עלי בננה, במבוק או עץ. מה שתבחרו יהיה יפה יותר מהפלסטיק. ולסיום - קשית רב פעמית. גם כי זה קל (24₪ למארז של שתי קשיות), גם כי לא נעים לראות צב ים עם קש באף וגם כי זה מעודד עוד אנשים לעשות את הצעד הראשון. את זה תגלו בעצמכם כשתבקשו את הקפה הקר או את השייק הבא בלי קשית מפלסטיק".