לא רק לבנות מחדש את השכונה: אורון נדל״ן שמה את הקהילה במרכז ההתחדשות העירונית
התחדשות עירונית נתפסת בדרך כלל כתהליך של הריסת בניינים ישנים והקמת מבנים חדשים, אך מאחורי כל פרויקט נמצאת קהילה שלמה – עם היסטוריה, קשרים, צרכים ואתגרים. מתוך ההבנה הזו השיקה אורון נדל״ן את “אורון לקהילה”, מהלך המבקש להרחיב את ההסתכלות על התחדשות עירונית ולשים במרכזה גם את האנשים שחיים בשכונה
כאשר מדברים על התחדשות עירונית, השיח עוסק לא פעם במספרים: כמה יחידות דיור ייבנו, כמה בניינים יוקמו, כיצד תיראה השכונה ומה יהיה שווי הנכסים לאחר ההתחדשות. אלא שבפועל, תהליך ההתחדשות משפיע קודם כול על האנשים שחיים במקום.
בשכונות ותיקות, שבהן מתקיימים במשך שנים קשרים בין שכנים, משפחות ועסקים מקומיים, ההתחדשות היא שינוי משמעותי במרקם החיים. לכן, לצד התכנון הפיזי של הבניינים והמרחב הציבורי, הולכת וגוברת ההבנה כי גם להיבט הקהילתי יש תפקיד משמעותי בתהליך. זו התפיסה שמבקשת אורון נדל״ן לקדם באמצעות “אורון לקהילה” – מהלך שמחבר בין פעילות חברתית וקהילתית לבין הפרויקטים שהחברה מקדמת בתחום ההתחדשות העירונית.
מתחילים מהשכונה ומהאנשים שחיים בה
אחת הדוגמאות לכך היא הפעילות שקיימה אורון לקראת חגי תשרי בשתי שכונות בלוד שבהן היא פעילה – שכונת שלמה המלך ושכונת פנקס. לקראת החגים יזמה החברה פעילות לניקוי השכונות, במטרה לסייע בהכנת המרחב הציבורי לקראת תקופת החגים וליצור סביבת מגורים נעימה ומטופחת יותר עבור התושבים.
לכאורה מדובר בפעולה פשוטה ומקומית, אך דווקא פעולות מסוג זה ממחישות את התפיסה הרחבה יותר שמאחורי “אורון לקהילה”: המעורבות בשכונה אינה מתחילה ונגמרת ביום שבו עולה טרקטור להריסת בניין או כאשר מתחילות עבודות הבנייה. היא יכולה להתחיל גם בדברים היומיומיים – במרחב הציבורי, באיכות החיים ובתחושה של התושבים שהשכונה שבה הם חיים נמצאת במרכז תשומת הלב.
בין הבניינים נמצאת הקהילה
המעבר משכונה ותיקה לשכונה מתחדשת אינו רק שינוי אדריכלי. הוא יוצר מרחבים חדשים, משנה את אופן השימוש במרחב הציבורי ומביא איתו לאורך זמן גם תושבים חדשים.
במציאות כזו, למרחבים המשותפים – גינות, שבילים, שטחים ציבוריים ומקומות מפגש – יש תפקיד חשוב ביצירת חיי קהילה. אבל גם המרחב המתוכנן ביותר אינו יוצר קהילה בפני עצמו. אנשים הם אלה שהופכים מקום לשכונה.
מכאן נובעת התפיסה של אורון, שלפיה לצד השקעה בתכנון ובבנייה, חשוב לייצר גם חיבור לתושבים ולצרכים המקומיים שלהם. הפעילות בלוד היא דוגמה לכך שהסתכלות קהילתית יכולה לבוא לידי ביטוי גם לפני השלמתו של פרויקט, ובמקביל לתהליך ההתחדשות עצמו.
לשמור על הקיים לצד הבנייה של העתיד
אחד האתגרים המרכזיים בפרויקטים של התחדשות עירונית הוא השילוב בין הישן לחדש. השכונה המתחדשת אינה מתחילה מאפס. מאחוריה עומדים שנים של חיים משותפים, זיכרונות, קשרים בין משפחות ומערכת יחסים בין התושבים לבין המקום. לכן, התחדשות אינה בהכרח רק החלפה של ישן בחדש. היא יכולה להיות גם הזדמנות לשמר את תחושת השייכות, לחזק את הקשרים המקומיים וליצור תשתית לחיי קהילה גם בשכונה העתידית.
במובן הזה, “אורון לקהילה” מבקשת להוסיף נדבך לתפיסת ההתחדשות העירונית: לצד השאלה איך ייראה הבניין החדש, לשאול גם איך תיראה הקהילה שתתגבש סביבו.
ההתחדשות שמתחילה הרבה לפני המפתח לדירה
עבור הדיירים, פרויקט התחדשות עירונית הוא תהליך ארוך שמתחיל הרבה לפני קבלת המפתח לדירה החדשה. בתקופה הזו נוצרים מפגשים, מתקבלות החלטות ומשתנה בהדרגה סביבת החיים.
הפעילות הקהילתית יכולה להיות חלק מהתהליך הזה – לא כתחליף להתחדשות הפיזית, אלא כתוספת לה.
מבצע הניקיון שנעשה בשכונות שלמה המלך ופנקס בלוד לקראת חגי תשרי הוא דוגמה נקודתית לפעילות כזו: פעולה שמטרתה המיידית היא לשפר את סביבת המגורים, אך במבט רחב יותר היא מבטאת נוכחות ומעורבות בשטח.
עבור אורון נדל״ן, זו המשמעות של “אורון לקהילה”: להסתכל על פרויקט התחדשות עירונית לא רק דרך הבניין שייבנה בסופו של התהליך, אלא דרך השכונה והאנשים שיהפכו אותה לבית.
כי בסופו של דבר, התחדשות עירונית אינה מסתכמת בשאלה מה בונים. היא גם עוסקת בשאלה איזה מקום אנחנו רוצים ליצור – ואיך האנשים שחיים בו יהיו חלק מהדרך לשם.
סימה מאור, סמנכ"לית התחדשות עירונית באורון נדל"ן: ״מאחורי כל פרויקט של התחדשות עירונית יש אנשים, משפחות וקהילה שלמה. לכן מבחינתנו, התהליך מתחיל בהקשבה ובבניית אמון, וממשיך ביצירת פתרון שמאפשר לדיירים להסתכל קדימה בביטחון. זו האחריות שלנו, לקחת מקום קיים, להכיר את הסיפור שלו, ולבנות יחד עתיד טוב, איכותי ומתקדם יותר.״