סטייל אירופאי וחוצפה ישראלית: עברי לידר הוא הדבר הכי חם בתעשייה

אין ספק שבכל הנוגע לעברי לידר שום דבר אינו מובן מאליו, מאחר והאיש הצליח להפוך למעין תופעה שקשה להסביר אותה עד הסוף. המוסיקאי המוכשר ידוע ככותב מדויק, המצליח לקלוע היטב למנעד הרגשות הישראלי פעם אחר פעם. כבר שנים שהוא נחשב כתו התקן של איכות ישראלית, בכל מקום אליו הוא מגיע. לידר הצליח לעשות את הלא יאומן, כאשר יצא מהארון בתחילת הקריירה שלו, אך נמנע מלמתג את עצמו לפי הנטייה המינית שלו והמשיך להיות גבר נחשק גם בעיני נשים. הוא נחשב לאמן פורץ דרך בתחומים רבים ולא בכדי; הוא חד, הוא מוכשר, הוא חדשני ופורץ גבולות במובן הכי "פאשן" של העניין.

מילד פלא לכוכב עם אלבומי הפלטינה

לידר החל את העשייה המוסיקלית שלו כבר בגיל חמש כשלמד לנגן על פסנתר. בגיל שבע הוא כבר הלחין ובתיכון המשיך לפתח את התחום המוזיקלי בחייו. הוא פרץ לתודעה בשנת 1997, עם השיר "לאונרדו", שנחשב להצלחה מסחררת, מתוך האלבום הראשון המלא שלו: "מלטף ומשקר". בהמשך האלבום זכה בתואר "אלבום זהב" והמשיך לגרוף פרסים, כשהוא זכה גם באלבום פלטינה. כמו אלבומו הראשון והמוצלח גם האלבום השני של לידר, מ-1999 "יותר טוב כלום מכמעט" הגיע למעמד פלטינה ומאז לא דעך כוכבו.

שנה לאחר האלבום השני הוא כבר החל לעבוד על אלבומים של אחרים, כאשר הפיק לשרון חזיז אלבום. ה-2000 לידר הוציא לאור את האלבום השלישי שלו "האנשים החדשים", כשהפעם הסאונד האלקטרוני המיוחד שיהפוך לעיקרי במיוחד בעשייה המוזיקלית שלו, כבר התחיל להופיע. הוא שיתף פעולה עם עידן רייכל בעיבוד ובהפקה המוסיקלית לשיר "בואי". רייכל היה בזמנו קלידן בלהקה של לידר, כשיצר את פסקול הסרט "יוסי וג'אגר", של הבמאי איתן פוקס. בעקבות פעליו הרבים באותה שנה הוא זכה בפרס אקו"ם כתמלילן השנה.

הפסקול של "יוסי וג'אגר" לא היה הפעם האחרונה שלידר התחכך בעולם הקולנוע. ב-2004 הוא הלחין את הפסקול הקולנועי השני שלו, הפעם לסרט "ללכת על המים", גם הוא של איתן פוקס. לידר זכה על הפסקול בפרס אופיר, בקטגוריית המלחין הטוב ביותר, מה שהעיד על כך שלמרות שהעבודה על פסקול לסרט היא שונה מיצירת אלבום, כשאתה מבין ואוהב מוזיקה, אתה יכול לעשות כמעט הכל. היה נדמה שעם כל צעד בקריירה של עברי לידר תגיע גם הצלחה, אך זה לא גרם ללידר לקפוא על שמריו והוא המשיך בשיתופי פעולה רבים עם אמנים שונים כגון נינט, שרית חדד, רוני דואני, ועוד. בין היתר, לידר הוציא את אלבומו הרביעי "זה לא אותו דבר", אשר בעקבותיו זכה בתואר זמר השנה במצעדים של גלגלצ ורשת ג', וכן בטקס פרס העמ"י.

הדיווה החדשה בעיר

ניתן היה לחשוב שכל ההישגים הללו יגרמו ללידר להוריד הילוך בקצב העבודה המסחרר שלו, אך מתברר שזה הדבר האחרון שהוא עשה. ב-2006 הוא הלחין את פסקול הסרט "הבועה" של איתן פוקס וגל אוחובסקי. ב-2008 הפיק לריטה אלבום, שהוכתר כאלבום פלטינה ובהמשך הפיק גם את המופע של שירי האלבום, שזכה להצלחה גדולה. באותה שנה הוא גם הוציא את אלבומו החמישי "בקצב אחיד בתנועות של הגוף". ב-2010 הוא יצא לסיבוב הופעות משותף עם אסף אמדורסקי, וגם נבחר לייצג את ישראל בטקס ה- MTV, בקטגוריית Best European Act. ב- 2012 הוציא לידר את אלבומו השישי "מישהו פעם" שזכה להצלחה רבה. בשנה האחרונה לידר נהפך לבן בית בכל סלון בישראל, כשהצטרף לכס השיפוט של התכנית "אקס פקטור", על תקן המנחה הציני, בסגנון סיימון קאוול.

הייחודיות של הפרויקט המוזיקלי שנקרא TYP נשאבת מהעובדה שלידר וחבריו החליטו מראש על קונספט אלקטרוני, אשר שם דגש על אופנה ושימוש באינטרנט להפצת הבשורה המוזיקלית. הקליפים שלהם תמיד מאוד מושקעים ומסוגננים, כאשר הכוכב הקבוע של הקליפים הינו אוריאל יקותיאל – שמופיע כגבר הלבוש בבגדי אישה. בקליפים אוריאל תמיד מופיע בבגדים תואמים לבגדי הרקדניות המקיפות אותו, הוא מאופר בצורה מושלמת ונועל נעלי עקב גבוהים במיוחד – כל זאת מבלי להוריד את השפם העבה שלו. הקליפים המוצלחים של הפרויקט צברו מאות אלפי צפיות ברשת ועוררו התעניינות רבה.

ב-2011 יצא האלבום הראשון של הפרויקט " ‎09:00 To 17:00, 17:00 To Whenever" כשהקליפים הבולטים הם “D.I.S.C.O” ו- ‎20 Seconds”". הפרויקט הופיע בין השאר בטקס פתיחת האגף החדש במוזיאון תל אביב לאומנות, מול 500 עיתונאים ואנשי תקשורת מצרפת, בתכניות הטלוויזיה של ערוץ קנאל +, בספיישל מפסטיבל קאן, בחו"ל ובמצעדי גאווה בארץ ובעולם. במצעד הגאווה הישראלי בתל אביב, ב-2012 הם הופיעו מול 30,000 איש, זאת בנוסף להופעות במצעדי הגאווה בפראג ובמרסיי.

מוביל דעה מלא בסטייל

לאור כל ההישגים הנ"ל כלל לא מפתיע שלידר סלל את הדרך גם באפיקים חשובים אחרים, כאשר החשוב מכולם היה בראיון על נטיותיו המיניות לגל אחובסקי ב"מעריב" בשנת 2002. עברי לידר היה הזמר המצליח הישראלי הראשון שיצא מהארון בגילוי פומבי שכזה. בראיון הוא דיבר בפתיחות על היותו הומוסקסואל וסיפר על בן זוגו דאז. הריאיון נגע בהמוני אנשים ועורר תגובות רבות. לאורך הקריירה שלו, לידר הקפיד להישאר מחובר לקהילה הגאה, כאשר הוא גם עשה כבוד כששירו Jesse”" נבחר להיות השיר היחידי של אמן לא אמריקאי שישתתף באוסף של אמנים מהקהילה הלהט"בים, ששחררה חברת "סוני מיוזיק", תחת הלייבל “Music With a Twist”. העולם לא נשאר אדיש, כאשר אפילו הבלוגר המפורסם בעולם פרז הילטון שיבח את השיר ואת לידר בפוסט שכתב. בנוסף, נבחר לידר לאחד מ-100 האנשים החשובים בעולם לשנת 2007 על ידי המגזין OUT , הידוע כאחד החשובים בעולם הגייז.

כיום, שנים לאחר נקודת ההתחלה וכשהוא אחד האמנים היותר מבוססים בישראל, עברי לידר עדיין אותו בחור מפוצץ בכישרון, בעל החיוך הכובש. לידר הצליח לכבוש את העולם באמצעות כשרונו המוכח, בזכות החן והגלאם שהוא מפזר לכל עבר ובעיקר בזכות מסריו החשובים, שאותם הוא מעביר באמצעות שיריו. עברי לידר הוא הישראלי עם השיק הכי אירופאי שהיה לנו כאן.