היא לא פשוטה המילה הזו, קיימות. היא מרוחקת, היא לא ברורה. האמת? היא פשוט מילה גדולה מדי. זה כמו להגיד "צדק" או "אהבה" – מילים שכולם מבינים שהן מילים נורא חשובות, אבל מתקשים להגדיר אותן בצורה קונקרטית ומעשית.

בשנים האחרונות אני מרצה בנושאי קיימות בצלחת – הקשר בין עולם הקולינריה לפלנטה. ומנסיון של עשרות הרצאות, אני כבר יודעת – קל לי מאוד להוציא בן אדם מההרצאה כשהוא מבין את המושג לעומקו, ומחליט להתחיל ליישם, אבל קשה מאוד לגרום לאדם לעשות את הצעד הראשון ולהחליט שהוא בכלל בא להרצאה כזו בראש פתוח ובלי התנגדויות. כי מה זה קיימות בכלל? זה המעצבנים האלה שלא רוצים שנשתה מכוסות פלסטיק? זה אלה שרוצים שנמחזר כל דבר? או אולי זה אלה שמטיפים להפסיק לצרוך בשר כדי להפחית את פליטת גזי החממה?

המילה "קיימות" נתפסת כנושא מטרחן ולא סקסי, ונוסף לכל הצרות, היא גם מילה נורא מלחיצה, שמזכירה לנו ללא הרף ש"אם לא נשנה דרכינו - סוף העולם יגיע!!!" ורובנו, מה לעשות, כשאומרים לנו "נו נו נו" ושאם נמשיך ככה אז יקרה אסון, פשוט מעדיפים לטמון את הראש בחול ולא להתעסק עם נושא שמעורר בעיקר חרדות. 

אבל תציצו שניה החוצה מהחלון או תפתחו רגע עיתון – אתם קולטים את גל החום הזה? ראיתם את השריפות בטורקיה וביוון? את ההצפות והשטפונות בצד השני של העולם? משבר האקלים כבר כאן. ואם נמשיך לטמון את הראש בחול, מתישהו גם החול הזה יעלה בלהבות.

SAHKI SAHKI שבוע הקיימות (צילום: אסף קרלה)
"אם נמשיך לטמון את הראש בחול, מתישהו גם החול הזה יעלה בלהבות" | צילום: אסף קרלה

אבל רגע, שניה, לא באתי לכאן כדי להטיף. באתי כדי להוכיח נקודה שאני מאמינה שדווקא אליה תצליחו להתחבר – תמיכה בחקלאות מקומית היא הדבר הכי קל והכי חשוב שאתם יכולים לעשות כדי לשמור על הפלנטה.  

מכירים את המושג "פארם טו טייבל"? מושג שנשחק בשנים האחרונות, אבל בבסיסו אומר דבר פשוט – צמצום שרשרת התיווך מהשדה לצלחת. כלומר שיש כמה שפחות מתווכים בין החקלאי שגידל את התוצרת לביניכם בבית. והישום הכי פשוט של זה הוא קניה ישירה מחקלאים.

ומה הקשר בין פארם טו טייבל לקיימות? הו. פארם טו טייבל זה תמצית הקיימות, מושג שבעצם טומן בחובו את כל האספקטים של העולם הזה – צמצום בזבוז מזון, מיחזור, צמצום פסולת, סחר הוגן ועוד. כלומר בעצם ההחלטה לקנות ישירות מחקלאים, בלי שום מאמץ נוסף עשיתם משהו טוב למען עולם ירוק יותר ולוהט פחות. בואו נבין למה:

ברגע שמטפחים את החקלאות המקומית – ישראל כמדינה תידרש פחות ופחות ליבא ירקות מארצות רחוקות – אנחנו חוסכים את האנרגיה (דלק) של השינוע. את פליטת הפחמן של המנועים. אנחנו חוסכים שקיות וארגזים של הובלה.

ברגע שאנחנו קונים רק ירקות ופירות מקומיים, אנחנו מבטיחים שהריסוס, הדשן והמים שבהם הושקו הגידולים הם ראויים ומאושרים לשימוש על ידי משרד הבריאות.

כשהירקות נקנים ישירות מהחקלאי, יש פחות גורמים בדרך שהרוויחו מהתיווך, ועל כן כל שקל שנקנה – מגיע ישירות לחקלאי, מה שאומר שהחקלאי הרוויח יותר עבור עבודתו, ויכול להשתכר בכבוד. כאשר החקלאי משתכר בכבוד, הוא יכול לשלם לעובדים שלו כמו שצריך, אבל הוא גם יכול את הכסף הזה להשקיע שוב באדמה או לפתח את העסק כמו שצריך. מחקר ופיתוח הם חלק קריטי בחקלאות מתקדמת, וכלכלה בריאה היא חלק בלתי נפרד מעולם מקיים. האם קנייה ישירה מחקלאים תצא לנו זולה יותר מהקניה בסופרמרקט? לא בהכרח. אבל לפחות ידענו שכמעט כל שקל יגיע למי שגידל את התוצרת. 

ARIA שבוע הקיימות (צילום: אסף קרלה)
כשאנחנו קונים ירקות מהחקלאי, אנחנו יודעים בוודאות שהירקות שקנינו יותר טריים | צילום: אסף קרלה

כאשר אנחנו קונים ירקות ישירות מהחקלאי, אנחנו יודעים בוודאות שהירקות שקנינו יותר טריים, ולא עברו אחסון ארוך. המשמעות היא שהם גם יותר בריאים, טומנים בחובם את כל הויטמינים. ואדם בריא הוא חלק מעולם מקיים.

ואם הירקות יותר טריים, הם גם יחזיקו מעמד הרבה יותר זמן במקרר – וכך הקנייה הישירה גם מצמצמת בזבוז מזון.

ואם קנינו ירקות מחקלאי מקומי, אנחנו יודעים בוודאות שהירקות שקנינו יותר עונתיים – כי לחקלאים אין אסמים ומקררים ענקיים, וכך אנחנו מותאמים למה שהטבע מבקש שנאכל – כל ירק בעיתו.

כאשר אנחנו קונים ישירות מהחקלאי, אנחנו יודעים שקנינו ירקות שגדלו כאן, ואני באמת מאמינה שיש משמעות בריאותית – לגוף ולנפש - לאכול את מה שגדל סביבנו.

והכי חשוב – קנייה ישירה מהחקלאי מבטיחה שכל הירקות מגיעים לצלחות. כי אם ברשתות השיווק כל המלפפונים בדיוק באותו הגודל, וגורמים לי תמיד לתהות איפה לעזאזל כל הירקות האחרים (חשבתם על זה שבטבע לא כל המלפפונים נראים אותו הדבר בדיוק?) הקטנים או הגדולים יותר, המכופפים יותר או, במילים פשוטות, המכוערים יותר – כאשר נקנה ירק ישירות מהחקלאי, נתמקד בטעם ובטריות, ונפסיק להתיחס לצורה החיצונית שלהם, שלא מעידה בכלום על טיבם. והנה, שוב סייענו בצמצום בזבוז מזון – כי כשאנחנו בוחרים לקנות רק ירקות יפים, אנחנו בעצם חורצים את דינם של המכוערים להשאר בשדה, בהעדר דורש.

SHEINE שבוע הקיימות (צילום: אסף קרלה)
אפרת אנזל מבקשת מכם לעשות שינוי אחד קטן | צילום: אסף קרלה

בשלב הבא, נרצה לקחת את היחסים עם החקלאות המקומית צעד אחד קדימה, ולתת עדיפות לקנייה מעסקים שאכפת להם מהפלנטה – עסקים שמשמרים את הטבע שסביב העסק, שחוסכים באנרגיה או מייצרים אנרגיה חלופית, שמפחיתים פסולת באמצעות שינוי אריזות, מייצרים קומפוסט, משתמשים בחומרים ידידותיים לסביבה ותומכים גם בקהילה שסביבם. כזה הוא, למשל, יקב הרי גליל, יקב בר קיימא, שלא בכדי נבחר להוביל את הפרויקט הנוכחי, ששם בפרונט את משבר האקלים אבל מבקש, באמצעות מפגשים מענגים וטעימים, לקרב את כולנו לנושא הקיימות.

אז בטור שלי, לכבוד שבוע הקיימות, שיש לי הכבוד להיות המנהלת הקולינרית שלו, אני לא מבקשת לנדנד לכם ולשלוח אתכם לשנות את החיים ואת כל ההרגלים במטבח. רק מציעה לעשות שינוי אחד, קטן, אבל כזה שטומן בחובו עולם שלם – לתמוך ולבחור במה שצומח ומיוצר כאן.

יזמות ויחסי ציבור ג׳ינג׳ר תקשורת, מור שובבו הראל עומד בראש ג׳ינג׳ר תקשורת, משרד יחסי הציבור הגדול בישראל בתחום הקולינריה והלייף סטייל, קיים משנת 2012. בין הפרויקטים הגדולים שהמשרד הוביל: השקת ברגר קינג ישראל, שבוע הקולינריה הצרפתית, שבוע המטבח האיטלקי, שבוע אסיה, אירווזיון, תל אביב איט, והמסעדות הטובות בישראל ועוד.

ניהול תוכן: הילה דודאל
ניהול קולינרי ואוצרות תוכן: אפרת אנזל
צילום: אסף קרלה