הערעור בבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג נדחה - צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט נשארים בתוקף

בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג (ICC) דחה ברוב דחוק את הערעור שהגישה מדינת ישראל על צווי המעצר שהוצאו נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, בחשד לביצוע פשעי מלחמה במהלך הלחימה בעזה. ההחלטה התקבלה ברוב של שלושה שופטים מול שניים שתמכו בעמדת ישראל.

דחיית הערעור מצמצמת את יכולתה של ישראל להביא לביטול צווי המעצר הבין-לאומיים. מדובר בערעור המשפטי המרכזי שעליו נשען המאבק הישראלי, שהתבסס על סעיף טכני בעקרון המשלימות. לפי הטענה שהציגה ישראל, משרד התובע הראשי היה מחויב להעניק לה התראה מוקדמת לפני פתיחת החקירה, כדי לאפשר לה פרק זמן לבחון את החשדות ולחקור את עצמה.

בהאג דחו את הטענה וקבעו כי התובע הסתמך על התראה קודמת שנמסרה לישראל בשנת 2019 בפרשה אחרת. בישראל טענו מנגד כי אירועי 7 באוקטובר מבטלים כל התראה קודמת, וכי היה מקום למסור התראה חדשה - שבמהלכה היו אמורים צווי המעצר להתבטל או לכל הפחות להידחות. טענה זו, שעליה נבנה הערעור המרכזי, נדחתה.

עם זאת, ההחלטה אינה סוף פסוק מבחינת ישראל. לבית הדין הוגשו שני ערעורים נוספים: האחד עוסק בשאלת הסמכות, בטענה של-ICC אין סמכות לדון בישראל משום שאינה חברה באמנת רומא. מדובר בערעור חלש יחסית, לאחר שכבר נקבע בעבר כי לבית הדין סמכות לדון גם בעניינן של מדינות שאינן חברות.

ערעור נוסף נוגע להתנהלותו של התובע כרים ח'אן, שנמצא בחודשים האחרונים בנבצרות בעקבות חשדות לעבירות מין. לפי הטענה, יש לבטל את ההליך כולו משום שהחקירה לא נוהלה בתום לב, וכי בקשת צווי המעצר נועדה לשמש "מסך עשן" סביב החקירות נגדו - מהלך שבמערכת המשפט מזהירים שעלול להתברר גם כחרב פיפיות.

גורם שמעורה בפרטי ההחלטה מתח ביקורת חריפה על בית הדין ואמר: "אין להם שום נכונות לאמץ גישה מאוזנת במסגרת החוקה של בית הדין. פעם אחר פעם הם מוכיחים שאין להם מינימום של כבוד לריבונות של מדינות - גם כאלה שאינן חברות ושמעולם לא הסכימו למסגרת הזו. בסוף, ההתנהלות הזו לא תשאיר לקהילה הבין-לאומית ברירה אלא לשנות את המוסד הזה מהיסוד".

במשרד החוץ תקפו בחריפות את החלטת בית הדין. בציוץ רשמי של המכתב נכתב כי ישראל “דוחה את החלטת לשכת הערעורים, שהתקבלה ברוב דחוק, לשלול מישראל את הזכות לקבל התראה מוקדמת - כפי שנדרש לפי עקרון המשלימות, במיוחד כשמדובר במדינה דמוקרטית עם מערכת משפט עצמאית וחזקה".

עוד נטען כי מדובר ב"דוגמה נוספת לפוליטיזציה המתמשכת של בית הדין ולהתעלמות בוטה מזכויות הריבונות של מדינות שאינן חברות בו, כמו גם מהחובות שלו עצמו לפי אמנת רומא”. במשרד החוץ סיכמו: "כך נראית פוליטיקה במסווה של 'משפט בין-לאומי'".

במצב הנוכחי, ובהיעדר כלים משפטיים משמעותיים נוספים, נותרות בידי ישראל בעיקר אפשרויות פעולה במישור המדיני והפוליטי, שבאמצעותן תנסה להתמודד עם ההליכים וההאשמות בבית הדין. נזכיר כי רק בשבוע שעבר דווח שממשל טראמפ איים על בית הדין כי אם לא תבוטל החקירה נגד נתניהו וגלנט - ארצות הברית תטיל סנקציות על ה-ICC ועל בכיריו.

הדיווח על האיום האמריקני וההסתבכויות של התובע

בצל החלטת בית הדין, רק בשבוע שעבר כאמור דווח כי ממשל טראמפ הפעיל לחצים חריגים על בית הדין הפלילי הבין-לאומי. לפי דיווח בסוכנות הידיעות רויטרס, הממשל דרש מבית הדין לבטל את החקירה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, ולשנות את אמנת רומא כך שלא תאפשר בעתיד חקירה נגד נשיא ארה"ב ובכירי ממשלו.

בנוסף נדרש סיום רשמי של החקירה נגד חיילים אמריקנים באפגניסטן. בדיווח נטען שאם הדרישות של וושינגטון לא ייענו - ארצות הברית תטיל סנקציות על בית הדין עצמו ואף תרחיב את העיצומים גם לבכיריו.

עוד לפני הלחץ האמריקני, התובע של ה-ICC, כרים ח'אן, הסתבך בכמה פרשות חמורות. תחקיר שפורסם ב"וול סטריט ג'ורנל" חשף תלונות קשות מצד עוזרת משפטית בלשכתו, שטענה כי כפה עליה יחסי מין במהלך נסיעות עבודה. לפי הדיווח, התלונות הועברו לגורמים בכירים בסמיכות זמנים מטרידה להחלטתו של ח'אן לבקש את צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט - לראשונה בתולדות בית הדין נגד מנהיג דמוקרטי נבחר.

עוד דווח כי זמן קצר לאחר שנודע לו על התלונות, ביטל ח'אן ביקור מתוכנן בישראל ובעזה, אף שלפני כן טען כי הוא חיוני לקבלת החלטה בתיק. ח'אן הכחיש כל קשר בין ההאשמות נגדו לבין החלטתו בתיק הישראלי, אולם באו"ם נפתחה בדיקה בנוגע להתנהלותו. פרשת ח'אן, לצד האיומים האמריקניים, העמיקה את המשבר סביב בית הדין והציבה סימני שאלה כבדים בנוגע לאופן קבלת ההחלטות בפרשה הישראלית.