אחד מכל עשרה ישראלים סובל מהתמכרות – כך מסביר פרופ' שאולי לב-רן, מייסד המרכז הישראלי להתמכרויות. בחישוב מהיר, מדובר במאות אלפי ישראלים בכל הגילאים ומכלל המגזרים שחיים בצל ההתמכרות וסובלים מההשפעות הבריאותיות והנפשיות שלה. מבין כל סוגי ההתמכרויות ניתן למנות צריכת יתר של תרופות מרשם, סמים ואלכוהול, כמו גם נטייה כפייתית להימורים ומשחקי מחשב והתנהגויות שצפויות להיחשב בעתיד כהתמכרויות, כגון צריכה בעייתית של פורנו, התנהגות מינית כפייתית, ספורט וקניות.

על אף שמדובר בתופעה שכיחה וחמורה, הטיפול בה בישראל לוקה בחסר, כך מסביר פרופ' לב-רן, שהקים את המרכז הישראלי להתמכרויות בנתניה המציע את כל קשת השירותים בתחום ומהווה גוף ידע מקצועי, חדשני ופורץ דרך. את המרכז הקים פרופ' לב-רן לפני כשנתיים לצד ד"ר אריאל קור וכיום הוא מסונף למרכז לבריאות הנפש לב השרון ומקבל תמיכה נרחבת ממפעל הפיס. "החזון שלנו הוא שבעזרת תוכניות מניעה אפקטיביות, נוכל לצמצם את מספר האנשים שמתמודדים עם התמכרויות", מסביר פרופ' לב-רן.

לצד זאת, כך מסביר פרופ' לב-רן, יש גם להגביר את המודעות לבעיית ההתמכרויות בציבור הרחב בכלל ובקרב אנשי מקצוע בפרט. "ברור לנו שאחוזי ההצלחה לא יהיו מאה ונדרשים צעדים רבים נוספים. אנו חייבים להגביר את המודעות הציבורית להתמכרות, לעודד שיח פתוח בנושא ולהפחית סטיגמה, מכיוון שמה שמושתק לא מאובחן ולא מטופל", הוא אומר. "דרושה הסברה שמתארת את היקף התופעה, איך היא נראית, איך מזהים אותה אצל עצמי, אצל קרוב משפחה או אצל חבר, על אחת כמה וכמה בקרב אנשי מקצוע כמו רופאי משפחה, עובדים סוציאליים, יועצי בית ספר ומורים".

איש בעבודה (צילום: shutterstock By Rawpixel.com)
"להגביר את המודעות הציבורית להתמכרות, לעודד שיח פתוח בנושא ולהפחית סטיגמה" | צילום: shutterstock By Rawpixel.com

לשנות את המדיניות

האתגר המרכזי בטיפול בהתמכרויות בישראל לפי פרופ' לב-רן הוא הפיצול הקיים בתחום, בנוסף לעובדה שהנושא אינו כלול באחריות הביטוחית של קופות החולים ולהיעדר הכשרה מתאימה. כך, אדם הסובל מפוסט טראומה והתמכרות יופנה למסגרת אחת לפוסט טראומה, ואילו לאחרת להתמכרות. לכן, קורא פרופ' לב-רן לשינוי מדיניות רחב. "הרבה פעמים אנחנו שואלים מה להוציא מחייו של אדם, למרות שהשאלות שצריכות להישאל קודם הן מה אדם מכניס לחייו. התמכרות הופכת לעבודה במשרה מלאה, ולכן אנחנו נדרשים לשאלה במה ממלא אדם את חייו, בין אם מבחינת זמן ובין אם מבחינת תוכן, ולא רק מהי ההתנהגות שמבקשים להוציא".

איפה עומדת ישראל ביחס ליתר מדינות העולם בתחום? האם הסטרס שמאפיין את החיים בישראל משפיע על היקף ההתמכרויות?

"כשאנחנו משווים את הנתונים של ישראל למדינות אחרות אז אנו רואים ששכיחות ההתמכרויות דומה אך התמונה משתנה ממדינה למדינה בנוגע לסוגי ההתמכרויות השכיחות. יש מדינות ששכיחות ההתמכרות לאלכוהול לדוגמה גבוהה בהן באופן משמעותי מאשר בישראל, ולעומת זאת שכיחות השימוש בקנביס נפוץ מאד בישראל וכחלק כך גם שכיחות ההתמכרות. זה נכון שמדינת ישראל זו מדינה שיש בה הרבה סטרס, אבל יש בה יחסית גם לכידות חברתית גבוהה וחיים שבטיים, משפחתיים וקהילתיים על רקע מסורת וגם כי המרחקים הגיאוגרפיים יחסית קצרים. כל אלו חשובים כי אנחנו יודעים שהרבה מהגורמים שמובילים אנשים להתמכרויות הם אישיים, ובדידות היא מהבולטים שבהם. בסופו של דבר, שכיחות ההתמכרות בישראל דומה לזו שבמדינות מפותחות רבות, וזה צריך להדאיג אותנו. בעיקר, אנחנו צריכים לדאוג תכנון, תקצוב ומשאבים לאומיים בדומה למה שקורה במדינות האלה".

המרכז הישראלי להתמכרויות עוסק בחמישה תחומים מרכזיים: מניעה, הכשרה, טיפול, מחקר ושינויי מדיניות. במסגרת הפעילות בחמשת התחומים הללו, המרכז מפעיל מרפאה מסובסדת המטפלת במאות אנשים לצד תוכנית המכשירה יועצים ומורים המעבירים תכנים לימודיים בתחום. לצידן, פועלת גם מחלקת הכשרה המכשירה אנשי מקצוע ראשוניים, כמו רופאי משפחה, עובדים סוציאליים ועוד. "הם לא יהפכו למומחים בטיפול ההתמכרויות, אבל הם צריכים לדעת מספיק", הוא מוסיף.

אישה עצובה (צילום: Benevolente82)
מניעה, הכשרה, טיפול, מחקר ושינויי מדיניות | צילום: Benevolente82

"הגישות הטיפוליות הלכו והשתנו בשנים האחרונות בישראל, אבל יש צורך עוד להניע את הרכבת הזאת", מדגיש פרופ' לב-רן. "אנחנו צריכים לקדם עוד ועוד את גישת מזעור הנזקים מתוך הבנה שלא אצל כל אדם אפשר להגיע למאה אחוז הצלחה בדומה לכל הפרעה בריאותית אחרת, אך שאסור להישאר במקום של מאה או אפס. כל תנועה היא בכיוון הנכון, וכל שיפור הוא משמעותי. מדינות שהבינו את זה הצליחו למזער נזקים באופן משמעותי".

המרכז הישראלי להתמכרויות פועל כעמותה ללא כוונת רווח (מלכ"ר) שנדרשת למצוא דרכים לקיומה, בין אם זה באמצעות תרומות, מיזמים משותפים או תשלום סמלי תמורת טיפול. "המרכז הישראלי להתמכרויות הוא מרכז ללא כוונות רווח, שמתבסס על תרומות נדיבות, שותפויות ומיזמים שונים", מסכם פרופ' לב-רן. "כיום, רובן של המערכות הקיימות מכוונות יותר לאוכלוסיות קצה, וזה אומר שהאוכלוסייה הכללית שמתמודדת עם התמכרויות לא מקבלת מענה. מאות אלפים סובלים מכך, ותפקדינו לעשות כל מה שניתן על מנת שיקבלו מענה לסבלם".

 

כולנו מגזימים לא פעם עם הרגל כזה או אחר או עם פעולה אשר גורמת לנו הנאה, אבל חשוב לשים לב שההרגל הזה לא הופך להגזמה. דווקא עכשיו, כשכולנו מתמודדים עם מציאות חדשה ולא מוכרת, חשוב לשים לב להרגלים שלנו אפילו יותר. אם אתם מזהים הגזמה אצלכם או אצל אחד מהקרובים אליכם, בין אם זה בספורט או בתחומים אחרים, כדאי להיעזר באנשי מקצוע בתחום ההתמכרות.

גם העיסוק בהגרלות והימורים, שהחשב לחלק מתרבות הפנאי בכל העולם, עלול לעיתים להפוך להתמכרות. כאן בדיוק נכנסים לתמונה הגופים המקצועיים להם שלל פתרונות לטפל בבעיה. במפעל הפיס לדוגמא, פועלים לכך שאנשים יבינו שההשתתפות צריכה להיות מהנה אך גם מבוקרת ומידתית ולכן מציעים מגוון כלים שיעזרו במשימה. מזהים מישהו בסביבה הקרובה שלכם שקצת מגזים וזקוק לעזרה – יש לכם מה לעשות. באתר של מפעל הפיס "משחקים באחריות" תמצאו את הכלים והמידע, העצות והטלפונים הנכונים שיעזרו לכם לעזור לאנשים היקרים לכם.