משחקי ברידג' סוערים, שמיכות צמר וטלפונים עם חוגה – זה אולי מה שציפיתם למצוא אצל בני ובנות שבעים היום, אבל בדור בו שלושים זה העשרים החדש, המבוגרים שלנו ממש לא עוצרים את החיים רק בגלל שהם יצאו לפנסיה. למעשה, מסתבר שהם הולכים ורוכשים עוד מיומנויות וידיעות – כך למשל, בית הספר ללימוד אנגלית "וול סטריט" מדווח על מגמה של בני ובנות גיל הזהב שממלאים את כיתות לימוד האנגלית של החברה וכובשים בעזרתה את העולם הווירטואלי. בעוד הילדים של היום גדלים עם אנגלית בכל פינה, הדור הזה לא תמיד נחשף לשפה בצורה מספקת כדי ללמוד אותה.
"לילי כנפי: "בתקופה שלי לא באמת למדו את המקצוע | צילום:
תומר ושחר צלמים
"הייתה לנו אולי שעה של אנגלית בשבוע במקרה הטוב", מסבירה לילי כנפי, עוד מעט בת 70 ("אבל נראית ומרגישה בת 18!”) מאשדוד. “הילדים והנכדים שלי יודעים אנגלית ברמה מעולה, אבל לי לא ברור למה המורה בתיכון נתנה לי ציונים כאלה גבוהים באנגלית – בתקופה שלי לא באמת למדו את המקצוע". כנפי הגיעה ללימודים אחרי שהתרגום הסימולטני מאנגלית לעברית הוסר מימי עיון אליהם הייתה מגיעה – פה היא הבינה שהיא צריכה לקחת צעד קדימה: “מי שלא מתפתח הולך אחורנית ואני הרגשתי שאני מצליחה בהמון תחומים ואין סיבה שלא אצליח גם בתחום הזה", היא מסבירה ומבהירה את היתרונות של לימודים בגיל הזה: “אף אחד לא נושף בעורפי. נכון, עדיף ללמוד בגיל צעיר, אבל אסור לומר "זהו זה" ולהפסיק.
בנימין גרשון: ""זה מדהים שאני לומד בגיל 77"? | צילום:
תומר ושחר צלמים
הגיל לא מהווה בעיה גם עבור בנימין גרשון מנתניה, בחור צעיר בן 77. "זה מדהים שאני לומד בגיל 77? זה לא כזה מדהים, אל תשכחי שרבי עקיבא התחיל ללמוד רק בגיל 40!”, הוא אומר. "אנשים מתפלאים שהלכתי ללמוד, שואלים אותי בשביל מה אני צריך את זה ואם אני סובל מעודף זמן או עודף כסף אבל האמת היא שיש איתי בכיתה עוד אישה בת 77 ועוד גבר בגיל דומה. אני לא יודע למה אנשים כל כך מתפלאים – כלומר, 77 זה לא גיל צעיר אבל הגיל הזה לא אומר שאנחנו צריכים לשבת בבית ולהפוך לקווצ'!".
לגרשון יש בת שמגדלת משפחה כבר חמש שנים בארה"ב, אבל הוא טוען שלא זו הסיבה בגללה החליט לשפר את האנגלית: “אני אוהב ללמוד ואני אוהב שפות אז החלטתי ללכת ללמוד – זה הכל", הוא קובע. למרות זאת, האנגלית עוזרת לו בשיחות עם הנכדים שבאמריקה הרחוקה: אני מדבר איתם ב"היבריש" – חצי עברית וחצי אנגלית והאמת היא שבחופשה האחרונה שלהם פה הם תיקנו לי את האנגלית - ואני תיקנתי להם את העברית”. ומה עם האינטרנט? כן, לגרשון יש פייסבוק וגם אימייל (“אני משתמש באינטרנט מאז שהוא קיים!”, הוא מבהיר) והוא מתחזק גם באמצעותו את היחסים עם המשפחה.
איציק רחובסקי: "אם צריך אני נעזר בבבילון באינטרנט" | צילום:
תומר ושחר צלמים
גם איציק רחובסקי בן ה-73 מהרצליה הפך לחיית רשת – הוא אמנם ויתר על הפייסבוק (“אני אומר שזה לילדים – אבל צוחקים עליי על זה") אבל מתחזק חשבון אימייל פעיל וגם חיפושי רשת נרחבים: “הייתה לי אנגלית בסיסית מבית הספר ומעבר לזה ידעתי הרבה מושגים טכניים מהעבודה שלי – אבל לא משהו שאפשר לנהל איתו שיחה רצינית”, הוא מסביר את מה שגרם לו להירשם ללימודים בוול סטריט, “בישיבות גמגמתי, לא יכולתי לנהל שיחה נורמלית. אז עכשיו, כשאני גימלאי החלטתי שבמקום ללכת למועדון גימלאים, לשחק שש-בש ולנהל את הפוליטיקה העולמית – אני הולך ללמוד אנגלית. לפני שנה טסתי לפלורידה לקרובי משפחה שלי ובזכות הלימודים פטפטתי עם הדיילים והדיילות וגם בשדה התעופה – מצאתי את עצמי מפטפט! לפני הטיול גם חיפשתי מידע באינטרנט באנגלית. אני בכלל גולש הרבה ומתכתב עם 6 חבר'ה במיילים. אני כותב להם באנגלית משפטים שלמים ואם צריך – נעזר בבבילון באינטרנט". על ההצלחה הכבירה של רחובסקי האפיל רק עניין אחד: המבטא הפלורידי. “לאוכלוסיה המקומית בפלורידה יש מבטא ייחודי שהיה לי קצת קשה בהתחלה”, הוא מודה, "הם הבינו אותי פרפקט – והאמת היא שברגע שביקשתי מהם לדבר יותר לאט – גם אני הבנתי אותם פרפקט".
אז העולם אולי שייך לצעירים, אבל עם ההתקדמות הטכנולוגית והעלייה בתוחלת החיים - קבוצת הצעירים הולכת וגודלת ויותר ויותר אנשים מבוגרים מחפשים להם אתגרים חדשים.
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
