התפשטות נגיף הקורונה מציתה אצל ישראלים רבים חששות במספר חזיתות. מצד אחד, ישנו החשש מפגיעה הפיזית והבריאותית, אך לצידו עלולים להצטרף גם חרדות ומצוקה רגשית אצל מי שלא מצליחים להכיל את ההצפה במידע על הנגיף, היעדר שגרה והמצב הכלכלי המשתנה.

"במהלך אירועי חירום ומשבר, תחושת ההמשכיות בחיינו משתבשת ורצף החיים כפי שאנו מכירים אותו נקטע", מסבירה ד"ר שירי דניאלס, המנהלת המקצועית הארצית של עמותת ער"ן, "האירוע משנה את תפיסתנו של העולם שהופך מסוכן, את האחרים כמסוגלים לפגוע בנו ואת עצמנו כחסרי אונים בתוכו".

לאור המצב, אישר דירקטוריון מפעל הפיס ומרכז השלטון המקומי סיוע חירום של למעלה ממיליון שקל לעמותת ער"ן, המפעילה את הקו החם הגדול בישראל לעזרה ראשונה נפשית בטלפון ובאינטרנט. הסיוע מאפשר לעמותה להמשיך את פעילות המענה הטלפוני, לאחר שנאלצה לסגור את 13 מוקדי העמותה ברחבי הארץ עקב הנחיות הממשלה, ולהנגיש את השירות גם לאוכלוסיות דוברי הערבית, הרוסית והאמהרית.

העמותה כוללת מתנדבים ואנשי מקצוע העושים לילות כימים כדי לסייע לציבור הישראלי על כלל מגזריו בימים מתוחים אלה. בשבועיים האחרונים התקבלו במוקד ער"ן למעלה מ-25 אלף פניות באמצעות הטלפון והאינטרנט, כשבימים האחרונים מספר השיחות הממוצע עלה לכ-1300 שיחות ביום, לצד כמות פניות זהה באמצעים הדיגיטליים של העמותה.

"הלחץ והחרדה מתגברים לאור אי הוודאות, היעדר השליטה וההגבלות על התנועה, המנתקים אותנו מהתפקידים השונים שאנו ממלאים בחיינו, ממערכות יחסים משמעותיות ומערוצי התמיכה המביאים לנו נחמה בשגרה", אומרת ד"ר דניאלס ומספרת שלאחרונה חלה עליה בפניות העוסקות באובדן, אבל ושכול נוכח מקרי התמותה, חוסר היכולת להיפרד מהיקרים והשינוי הנכפה במנהגי האבלות כולל ההשתתפות בהלוויות ובשבעות.

פסיכוזה
חשוב שנכיר את הסימנים המאפיינים אדם במצוקה רגשית | צילום: Shutterstock/ Alexandr23

"חשוב להבין כי אלו הן תגובות נורמליות למצב לא נורמלי ורובן יעברו עם חלוף האיום", מרגיעה ד"ר דניאלס ומסבירה שלחברים ולבני משפחה תפקיד מכריע בסיוע, לרבות הגשת תמיכה רגשית גם מרחוק. "המודעות והרגישות שלהם לסימני סיכון יכולה להיות בעלת חשיבות מכרעת, כמו גם היכולת להיות שם עבור היקרים לליבם ללא שיפוטיות וביקורת".

לכן, היום יותר מתמיד, חשוב שנכיר את הסימנים המאפיינים אדם במצוקה רגשית ואת הדרכים שנוכל לסייע לו, כמו גם את פעולות ההתמודדות שיש לנקוט במידה ונזדקק להן בעצמנו.

תגובות אופייניות לאירועי חירום ומשבר

  1. תגובות גופניות: הסימנים הגופניים כוללים האצה בדופק, הזעה, מתח בשרירים, כאבי בטן וקשיי שינה. גם תשישות, עייפות או חוסר תיאבון הם מאפיינים של חרדה או דכאון. שימו לב שאנשים רבים פונים לעזרה רפואית כשהם חשים בעיות נשימה, בעיקר לאור העובדה שמדובר בתסמין של נגיף הקורונה, אך לעיתים המקור לבעיה עלול להיות בכלל על רקע נפשי.
  2. תגובות רגשיות: מבחינה רגשית אנו עשויים לחוות דריכות ומתח, יחד עם קשת של רגשות כמו בושה (על תחושת החולשה וההזדקקות לסיוע), כעס (על המצב, על אחרים ועל עצמי), אשמה (כי לא יכולתי לסייע לאחרים, או על כך שאני נפגעתי פחות), חוסר אונים וייאוש. הרגשות מלווים לעיתים קרובות במחשבות קטסטרופליות על סכנה או על פגיעה.
  3. תגובות קוגניטיביות: אנשים הנמצאים במצוקה רגשית עלולים להראות סימנים כמו אובדן זיכרון, בלבול, חוסר ריכוז וקושי בקבלת החלטות.
  4. תגובות התנהגותיות: החרדה יכולה להתבטא לעתים בהימנעות מפעילות או בנטייה להתבודדות והסתגרות, כמו גם בתלותיות באנשים הקרובים או להיפך - תוקפנות והתנכרות כלפיהם.

דרכי התמודדות עם החרדה והמצוקה הרגשית

שליטה במידע היא שליטה בחרדה

"חשוב להתבסס על מקורות מידע אמינים שאינם מלבים חרדה, לבחור במידע על עובדות ולא בפרשנויות", אומרת ד"ר דניאלס, "חיוני לקבוע זמנים קבועים וקצרים להתעדכנות במידע – למשל, רק מידי שעתיים – ולא להישאב לקריאה וצפייה בתקשורת וברשתות החברתיות ללא שליטה ובקרה רוב שעות היממה".

"היו מודעים לתגובותיכם - אם קריאת תכנים מסוימים מגבירה אצלכם את הווליום בכפתור החרדה, הורידו את הווליום באמצעות צפייה בתכנים שונים מרגיעים, אופטימיים, מעלים חיוך ומעוררי השראה. העדיפו מידע על דרכי התגוננות ולא על מספר החולים, המתים והיקף ההתפשטות".

אישה מחזיקה סמארטפון
"להתבסס על מקורות מידע אמינים שאינם מלבים חרדה" | צילום: YOOTH, ShutterStock

שגרה מייצרת ביטחון

"התעוררו בטווח זמנים מוכר בו אתם מורגלים, הקפידו על הקצאת זמן לעבודה, למנוחה, לארוחות ולשינה", ממליצה ד"ר דניאלס. "שלבו פעילויות מהנות, פעילות גופנית ופעילות חברתית, חלקו לילדים תפקידים ותכננו לוחות זמנים. כל יום, סכמו לעצמכם ויחד עם ילדכם מה הצלחתם לעשות היום ומה התוכניות והציפיות ליום המחר. תנו מקום להכרת תודה של בני המשפחה והתמקדו במה שיש ובחצי הכוס המלאה במקום במה שנמנע".

שמירה על קשר לתמיכה אישית

"התעניינו בסובבים אתכם, צרו קשר טלפוני או מקוון עם חברים ובני משפחה והקפידו לדרוש בשלומם של אנשים שפחות עטופים בתמיכה", מעודדת ד"ר דניאלס ומציעה לשתף גם את ילדכם: "תנו להם להתעניין בחבריהם, גם בילדים הפחות מקובלים חברתית, ככה תוכלו ללמד אותם על ערבות הדדית".

זכרו שהפחד הוא לא אויב

"הפחד והחרדה הן תגובות טבעיות ומצופות במצבי משבר וחירום וההתנגדות להן יוצרת כאב", אומרת ד"ר דניאלס. "התמודדות מחייבת קבלה של רגשותינו כמו שהם וללא שיפוטיות, כל אחד מתמודד בדרכו. אין רגשות נכונים או לא נכונים, חשוב לתת מקום לביטוי רגשי ולשתף חברים ובני משפחה. בנוסף, לא כולם מעוניינים לשוחח על רגשותיהם, כבדו דרכי התמודדות שונות שיכולות לכלול פעילות חברתית מרחוק, שימוש בדמיון, יצירה או ספורט. הציעו לסובבים תמיכה, דברו על תוכניותיכם לעתיד והפיחו תקווה. היו מודעים לסימני מצוקה ואל תהססו לפנות לעזרה".

לשירות המיוחד של ער"ן לעזרה ראשונה נפשית חייגו 1201 שלוחה 6, או פנו לסיוע באמצעות הצ'אט והפורום באתר ער"ן.

במפעל הפיס ממשיכים להתגייס למאמץ הלאומי ולהירתם למען תגבור מערך החירום של מדינת ישראל. דירקטוריון מפעל הפיס, יחד עם מרכז השלטון המקומי, בחרו לסייע למספר מסגרות שנמצאות בחזית העשייה בהן עמותת ער"ן, מד"א ומיזמים שונים למען האזרחים הוותיקים ואוכלוסיות הנמצאות בסיכון.