כמה והאם לשתף את בני הזוג על מה שקורה בטיפול הפסיכולוגי?

*לשון הכתבה נעה מזכר לנקבה באופן אקראי, מטעמי מגבלות השפה העברית בלבד, אך מיועד לנשים וגברים כאחד.

אחת השאלות שאני שומע לעיתים כפסיכולוג תל אביב ב"סדנה", בעיקר בתחילת הטיפול היא - האם לספר לבין הזוג או בת הזוג על מה שקורה בטיפול הפסיכולוג?

אם סדרת טלוויזיה על טיפול זוגי, יכולה ליצור דיאלוג ושיח עמוק בינך לבן/בת הזוג שלך, שיחה על מפגש טיפולי אמיתי על אחת כמה וכמה. הנושאים שאת/ה מכסה בטיפול הם ספציפית שלך: הילדות שלך, החינוך שלך, ההתמודדויות שלך, המחשבות שלך והמטרות שלך. הבנה על מה את/ה עובד/ת יכולה לעזור לבני הזוג להבין את נקודת המבט שלך ולהרגיש הרבה יותר קרובים ומחוברים אליך. 

נכונות לחשוף פגיעות וחולשה

אנשים רבים לא דנים בטיפול שלהם, כי הם מפחדים להיראות טיפשים, מגוחכים או חלשים בעיני בני הזוג שלהם. אבל בעבודתי כפסיכותרפיסט, רק לעיתים נדירות ראיתי שחשיפה של מה שנתפס כחולשה, משפיעה לרעה על מערכת יחסים. חולשה אכן יכולה להפחיד אנשים שהתרגלו לתפוס את בני זוגם כגיבורי על.

בדרך כלל, בני זוג מתרשמים מהמחויבות של בן זוגם לעבודה נפשית, חקירה עצמית ולהתקדמות. בסופו של דבר, הסיבה לרוב לכך שאנשים מגיעים לטיפול פסיכולוגי - היא שדפוס ההתנהגות או המחשבה הקודם, הביא אותם למשבר. זו גם הסיבה שהרבה מהפניות אלינו הם מאנשים הרוצים לדחוף את בני זוגם או ילדיהם הבוגרים ללכת לטיפול, הן טיפול זוגי והן פרטני.

כללי השיתוף

אין כללים ברורים לגבי האופן שבו אתם חולקים או שומרים על גבולות סביב מה שעובר עליכם בטיפול. זוהי החלטה אישית מאוד שתלויה בך, בגבולות שלך, ביחסים שלך עם בת הזוג ובנושאים שאתה עובד עליהם בטיפול. אין ספק שההחלטה להתעמת עם הבעיות שלך ולעבוד עליהן חשובה, אבל צריך לזכור שלעיתים ההשלכות שלה, יכולות לפגוע בבן הזוג ולהוביל לפעמים גם לפרידה.

כפסיכולוגים תל אביב ב"סדנה לתהליכים יצירתיים", אנו חושבים שחשוב שזו תהיה החלטה של המטופל ואנו לא  מתערבים בה. המטופל צריך להחליט על שיתוף בצורה ספציפית, בהתאם למקרה ותחושותיו. למרות זאת, לכל כלל יש יוצאים מהכלל, ויש מקרים בהם נציע לשתף את בת הזוג בשיחה או להימנע מכך. יותר מכך, אנחנו מאמינים שהעולם הרגשי שלנו פרדוכסלי מטבעו. לפעולות ובחירות יש תמיד גם מחירים וגם יתרונות, ולא תמיד אנחנו יכולים לראות בזמן אמת את המשמעויות לאורך זמן של הבחירות שלנו. 

אנחנו כאן כדי לבחון כמה מהסיבות שבגללן אולי תרצו או לא תרצו לספר לבן הזוג מה קורה בטיפול, כמו גם כמה  נקודות למחשבה על המשמעות של השיתוף או אי השיתוף.

מדוע שיתוף עשוי להיות מועיל?

הזדמנות לשיחה על נושאים קשים

דיבור על טיפול עשוי להיות דרך עבורך להעלות נושא עם בן הזוג שלך שאולי התקשת להיפתח לגביו בעבר. זו יכולה להיות הזדמנות לחלוק את המחשבות והרגשות שלך עם בן הזוג ולעיתים לדבר על קושי שמלווה אתכם זמן רב. 

להפוך את התובנות שלך לשינוי התנהגות

תובנות שנשארות כתובנות ברמה השכלית ואפילו רגשית, משמעותיות פחות מאלו המתבטאות בשינוי התנהגות ודרישה לשינוי גם מהאנשים הסובבים אותנו. בסופו של דבר אנחנו רוצים ליצור שינוי במציאות החיצונית ולא רק במציאות הפנימית. שיתוף הוא אחת הדרכים לפתוח את הדלת בין שתי המציאויות הללו. השיחה יכולה לעזור לך לעבד את ההישגים שהושגו בטיפול, להעניק לך פרספקטיבה ולהעמיק את ההבנה שלך לגבי עצמך, המוטיבציות שלך ומערכות היחסים שלך. או במילים אחרות שיתוף של השותף המרכזי לחיים יכול לעזור לך להשתנות ולהיות האדם שאת בוחרת להיות. 

יכול לקרב ולשנות לטובה את הקשר

שיתוף המחשבות והרגשות הפנימיים ביותר שלך עם בן הזוג יכול להיות מפחיד. עם זאת, היכולת לחלוק את חלקי ה''אני הפגיע'' ביותר שלך עם בן הזוג ולהיראות בדרך זו - יכול לקדם תחושת אמון וקבלה. אנחנו משקעים אנרגיה רבה בלהסתיר את עצמנו, לרוב בשל בושה ואשמה על מה שאנחנו. רבים מהאנשים המגיעים לטיפול עקב הזנחה ריגשית או התעללות בילדות, הם מה שנקרא "אנשים שקופים" - אנשים החוששים לתפוס מקום בעולם ולדרוש את מקומם.השיתוף הוא צעד בבקשה –"ראו אותי, אני קיים." 

להיחשף, להראות, לתקשר ולגלות פגיעות וחולשה - נושאי טיפול מרכזיים בפסיכותרפיה של גברים

שיתוף אינטימי רגשי, הוא תחום בעייתי עבור גברים רבים, עקב התפיסות החברתיות והתרבותיות שהם גדלו בתוכן, אבל גם נשים לא מעטות מגלות דפוס דומה.

שיתוף  המאבקים והנושאים הרגישים שלך עם בן / בת הזוג שלך, היא דרך מצוינת להעביר את הטיפול למציאות ולהפוך אותו לפעולה והתנסות אמיתית המביאה לשינוי בדפוסי התנהגות ותקשורת. חשיפת הפגיעות היא תנאי מרכזי לאפשרות ליצירת קרבה ואינטימיות.

תמיכה ועזרה כחלק ממערכת היחסים

קבלת תמיכת בן/בת הזוג שלך בתקופות קשות יכולה להיות מועילה מאוד ואף עשויה לסייע במניעת דיכאון וחרדה. מדהים כמה מאיתנו מתקשים לבקש עזרה ויותר מכך - לקבל עזרה. הגילוי שדווקא יכולת זו היא סוג של כוח-מפתיע אנשים רבים. חלקנו, בשל הדרך בה גדלנו, תופסים את העולם כעויין ורודף. עולם שבו חולשה מסוכנת ובקשת עזרה ותמיכה, מגיעה תמיד עם תג מחיר בעייתי.  שיתוף הוא צעד בדרך לראות את העולם והיחסים כמקום מטיב ולא עויין. עולם המצפה לך בידיים פרושות ולא עולם המאוכלס במפלצות.

יכול לעזור לך לחשוף מצב בריאותי נפשי או פיזי

מצב בריאותי או נפשי, בן אם הוא כרוני ובן אם הוא נגרם מאירוע טראומתי, יכול וסביר שישפיע על מערכת היחסים שלך. פוסט טראומה, חרדה, דיכאון, הפרעות קשב והפרעות נפשיות שונות; פוגעות מטבע הדברים במערכות יחסים, לרוב הן אינן מובנות כביטוי של מצוקה ולא פעם יוצרות תגובות רגשיות קיצוניות אצל השותפים לחיים. אם אובחנת עם בעיה נפשית, אתה יכול לבחור לחשוף את זה ולספר להם - איך אתה עובד על זה בטיפול, איך צריך להתייחס אליך בשעת משבר, ומה הם/ן יכולים או צריכים לעשות כדי לעזור.

למה לא לשתף?

על אך שיכולים להיות יתרונות בלספר לבן הזוג שלך מה קורה בטיפול, יש גם סיבות טובות מדוע אינך רוצה לשתף ולפעמים הן אותן סיבות עצמן בגללן רצית לשתף.

את/ה עובד/ת על נושאים המשפיעים או נובעים ממערכת היחסים

אם, למשל, אתה עובד עם המטפל שלך על היבטים המשפיעים על מערכת היחסים שלך, כמו רגשות סותרים ואמביוולנטיות לגבי בן הזוג שלך, המיניות שלך, או קונפליקטים הקשורים לזוגיות, ייתכן שלא תרצה לחלוק את זה עם השותף שלך, עדיין. עם זאת, חשוב לזכור שתוכנים נפשיים נוטים לפלס את דרכם למערכת היחסים בצורה כזו או אחרת.

תהליכים שצריך לעבד קודם לבד

תהליכים נפשיים פועלים לאיטם, ומעבר לכך גם בצורות לא מודעות ומורכבות. לפעמים עליך לתת להשפעת הטיפול לרדת לתוך "כור ההיתוך" הנפשי שלך, שבו אתה מעבד מתחת לסף המודעות שלך. לא פעם גם, התהליך פרדוקסלי ומקבל תפניות חדות ושיתוף יכול לבלבל. 

גבולות ופרטיות

ללמוד איך לשתף, חשוב. אבל ללמוד על פרטיות וגבולות, חשוב לא פחות. ייתכן שאתה עובד עם המטפל שלך על נושאים שאתה רואה כפרטיים, כמו מערכת יחסים עם הורה, מאהב/ת לשעבר או אח, שאולי לא תרצה לערב את בן/בת הזוג שלך בהם.
אנשים רבים גדלו במשפחות בעלות גבולות בעייתיים או עם חוסר גבולות, והנטייה הטבעית שלהם היא לשחזר את הדפוס עם שותפיהם לחיים ללא אבחנה ולצפות שהם יכילו זאת. שיתוף מוגזם יכול להיות ביטוי לאי ראיית בן הזוג כאדם נפרד בעל צרכים אחרים.

בן הזוג שלך מרגיש מאוים מהטיפול שלך

טיפול יכול לפעמים להיות גורם מתח במערכות יחסים בדרכים שאולי לא יועילו. זה יכול להתרחש אם בן הזוג שלך לא מכבד את הגבולות והאינדיבידואליות שלך, או מקנא ורואה בטיפול שלך איום או משהו שנוצר על חשבונו ופוגע במערכת היחסים. הטיפול הוא מרחב פרטי ואת/ה מחליט/ה מה נוח לך - לחלוק עם בן הזוג שלך.

בחן את המניעים שלך לשיתוף

חשוב להטיל ספק במניעים שלך לספר לבן הזוג שלך על מה שקורה בפגישות הטיפול שלך. יש להיזהר מלהשתמש בטיפול כסוג של אמת "אובייקטיבית" שהופכת לנשק במאבקי כוח. בטיפולים פסיכולוגים, המטפל מתקף את החוויות של המטופל, אבל לא בהכרח מדובר באמת מוחלטת, ואמת בכלל לעולם תלויה בנקודת המבט שלך ובמי שאת/ה. הימנע מלתקוף את השותף שלך.

יש אנשים המשתמשים בטיפול שלהם כנגד בני הזוג, או כדי לחזק ולאמת את עמדתם במריבות. עליך לנסות להימנע מהתקפה על בן הזוג או להשתיק את רגשותיו או דעותיו על ידי הבאת תגובת המטפל שלך למעשיו. זוהי דרך נפוצה בה אנשים בקשרים קונפליקטואליים מוצאים דרך להשמיע את קולם, אך היא לא הוגנת כלפי בן הזוג. 

 בהשפעת הטיפול יש נטייה למטופלים לעשות "אקטינג אאוט" ("ביטוי בפעולה"- בעברית), מעשים שמבצע אדם בהשפעת פריצת תכנים מ-הלא מודע. זה לא פעם מתבטא בהתנהגויות אימפולסיביות ו/או תוקפניות כלפי העצמי או האחר. לפעמים נמליץ לחכות עם שיתוף לפרק זמן מסוים ולשתף רק כעבור חודש למשל, כשנוצר מרחק נכון ופרספקטיבה.  

אנשים מרגישים לפעמים לחץ ואילוץ, לשתף את מה שהם עובדים עליו בטיפול

ההחלטה לשתף במה שקורה בטיפול צריכה להגיע מהאדם שנמצא בטיפול ולא מבן הזוג שלו, הוריו או דמויות סמכותיות בסביבתו. דרישה קיצונית לשיתוף, יכולה להיות או להתפרש כמעשה פולשני-סוג של ''אונס רגשי''. 

החלט/י כמה את/ה רוצה לשתף

זה תלוי בך להחליט כמה ומה, את/ה רוצה לחלוק עם השותף שלך.  אם בכל זאת תחליט שאתה רוצה לשתף תוכן רגיש עם בן/בת הזוג שלך, אתה יכול לבחור לשתף פיסת מידע מסוימת או לתת להם סיכום קצר של מה שאתה עובד עליו, במקום לספר לעומק את כל מהלך הטיפול. 

אל תרגישו מחויבים להמשיך לשתף

למרות שאתה עשוי להרגיש בנוח לשתף את מה שקורה בטיפול בשלב מסוים, ייתכן שתמצא במקום אחר בהמשך הדרך ואינך אמור להרגיש אילוץ  לשמור על שקיפות של התהליך הטיפולי שלך עם בן / בת הזוג. לעולם אל תרגיש שעליך לשתף יותר ממה שנוח לך לחשוף, ואל תהפוך חשיפה קודמת לתקדים לשיתוף לאחר כל פגישה. 

שתף במה שחשוב לך

אם אתה משתף, ודא שהתוכן ממוקד בך, ברגשות שלך ולמחשבות שלך סביב מה שאתה עובד עליו. את יכולה פשוט לשתף את התוכן ולא למסגר אותו כמשהו שאתה עובדת עליו בטיפול, או שאת יכולה להסביר לבן הזוג שלך את המשמעות שיש לנושא הזה עבורך, בהתחשב בזמן שהקדשת לזה בטיפול. כך או כך, המידע עצמו צריך לקבל עדיפות על העובדה שהדבר נדון בטיפול.

שמי זיו אייל  ואני מנהל "הסדנה לתהליכים יצירתיים"   - מרכז לאמנות ולטיפול פסיכולוגי, המאגד מורים לאמנות, פסיכולוגים, פסיכיאטרים ופסיכותרפיסטים. אנו מאמינים שיצירתיות היא מרכיב מרכזי בבריאות הנפשית ובעצם תחושת החיות שלנו. אנו רואים ביצירתיות - במובנה הרחב והעמוק ביותר, את מרכזה של היכולת שלנו כבני אדם ליצור את עצמנו ולהתמודד עם המציאות - הפנימית והחיצונית.  "להיות אותנטי" - כותבת סימון דה בבואר- "פירושו להפוך ליצירתיים ולתבוע בעלות על מי שאנחנו, על האני שלנו, המעוצב באמצעות הבחירות שלנו."