לא רק איך, גם מתי: הפתרון לחולי היצרות במסתם האאורטלי
היצרות במסתם האאורטלי היא מצב מסכן חיים, אך הטכנולוגיה המודרנית מציעה פתרונות מתקדמים - ללא ניתוח לב פתוח. לדברי ד"ר אהוד רגב, מומחה לקרדיולוגיה התערבותית, השאלה היא איננה רק כיצד מטפלים אלא גם מתי – על מציאת האיזון מדויק בין סיכון לתועלת

שתי עליות ושני חדרים יש ללב, את זה כולנו כבר יודעים – כדאי גם להכיר את ארבעת המסתמים של הלב, שכן התפקוד שלהם קריטי לבריאותנו. מסתמי הלב הם שאחראים לכך שבזמן פעילות הלב, הדם יזרום בכיוון הנכון ולא יחזור לאחור. כשאחד המסתמים אינו פועל כראוי, עשויה להתפתח פגיעה בתפקוד התקין של הלב. בעקבות יום המודעות הבינלאומי למחלות מסתמי הלב, הזרקור מופנה אל המסתם האאורטלי – השער המרכזי שממנו יוצא הדם מהלב אל איברי הגוף, וליתר דיוק למחלת Aortic Stenosis או 'היצרות במסתם האאורטלי': מחלת לב שכיחה, בעיקר בגיל המבוגר, שבה היצרות במסתם מקשה על זרימת דם מהחדר השמאלי לאבי העורקים. כיום אין טיפול תרופתי שמסוגל לעצור את התקדמות המחלה, והפתרון היחיד הוא החלפת המסתם למסתם תותב – בניתוח לב פתוח או בצנתור (TAVI). בעידן שבו הטכנולוגיה מתקדמת וההנחיות לטיפול מתעדכנות, ההחלטה על התערבות במסתם האאורטלי תכלול דיון מעמיק על גורמי הסיכון ועל התועלות המצופות , כמו כן בחינה של איכות החיים והשלכותיה על המטופל.
המסתם האאורטלי מכיל שלושה 'עלים' הנפתחים בזמן כיווץ הלב ונסגרים בהרפיה. עם השנים עלול להצטבר עליהם סידן, שיוביל לעיבוי והתקשות העלים, והפתח שדרכו זורם הדם ילך ויצמצם. "במצב כזה הלב נאלץ להתאמץ כדי להזרים דם דרך פתח קטן, ואז מופיעים סימפטומים", מסביר הקרדיולוג ד"ר אהוד רגב, רופא בכיר ומומחה בקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיבא.
המחלה שכיחה בעיקר מגיל 70 ומעלה, ולעיתים, במקרים של פגם מולד, יכולה להופיע כבר מגיל 50. סימפטומים כוללים עייפות וירידה בסבילות למאמץ, כאבים בחזה, קוצר נשימה ואף התעלפויות. לעיתים החשד עולה בבדיקה שגרתית, כשהרופא שומע אוושה ומפנה לבדיקת אקו־לב המאשרת היצרות משמעותית. המחלה הינה מחלה פרוגרסיבית, כלומר סימפטומים מחמירים בחלוף הזמן ללא טיפול ומרגע הופעתם הסיכון לתמותה בתוך שנתיים עומד על כ־50%. הטיפול הוא החלפת המסתם – בעבר האפשרות היחידה לעשות זאת הייתה בניתוח לב פתוח, וכיום החלפת מסתם נעשית לרוב בצנתור בשיטת TAVI, שנמצאת בשימוש בישראל כבר כ-20 שנים. "בפעולת TAVI המסתם התותב מוחדר דרך פתח קטן שנעשה בעורק המפשעה, כשהוא בתוך מערכת הובלה. בעזרת המערכת מקדמים את המסתם במעלה אבי העורקים וממקמים אותו בתוך הלב במקומו של המסתם החולה. עם פתיחתו של המסתם התותב, נדחקים עלי המסתם החולה לדפנות, והמסתם התותב מתחיל לפעול באופן מיידי", מסביר ד"ר רגב.
התאמה למטופל והערכת סיכונים
לא בכדי הפכה פרוצדורת TAVI לפתרון השכיח בישראל, שכן היא אינה דורשת את פתיחת בית החזה ומתאפשרת לרוב בהרדמה מקומית. מחקרים הראו כי יעילותה מבחינת תמותה ואירועים מוחיים דומה לזו של ניתוח לב פתוח, בפעולה פחות מורכבת, באשפוז קצר יותר ובהתאוששות מהירה משמעותית. "בחלק מהמקרים לא ניתן לבצע ניתוח לב פתוח, שכן הסיכון גבוה מדי. אלו מקרים שבעבר לא היה לנו כל מענה עבורם, וכיום יכולים לעבור החלפת מסתם בפרוצדורת TAVI". עם זאת צריך לזכור שזו פרוצדורה התערבותית ויש בה סיכונים. "סיבוכים קשים במהלך הפרוצדורה מתרחשים באחוז אחד מהמקרים, ובהם גם הסיכון למוות או אירוע מוחי. סיכונים אחרים הם צורך בהשתלת קוצב לב בזמן הפרוצדורה או מייד אחרי אחריה וכן סיבוכים בכלי הדם הגדולים ברגליים, שדרכם נעשה הצנתור., ולכן חשוב לבחור את החולים המתאימים ולהעריך את הסיכונים וההתאמה שלהם".
ההחלטה האם לבצע התערבות במסתמי הלב ואיזו נעשית באופן פרטני בעבור כל מטופל על פי אבחנתו והמידע הקליני הקיים עבורו. עם זאת ישנם כמה שיקולים הנכונים לקבוצות גיל שונות. במטופלים עד גיל 70 העדיפות תהיה לניתוח, ומעל ל־70 הטיפול המועדף יהיה TAVI. "חשוב לשים לב שטווח המטופלים מעל גיל 70 הוא די רחב, וכולל קבוצות גיל משתנות בעלות דרגות סיכון משתנות. לדוגמה, כשמגיע אלינו מטופל בן 70 עם היצרות אאורטלית סימפטומטית, אנחנו יכולים לטפל גם באיכות חייו, לשפר את יכולת המאמץ שלו ולהפחית את קוצר הנשימה, וגם להאריך את חייו ולאפשר לו תוחלת חיים מלאה. כשמדובר באדם בן 90, המטרה למעשה לא תהיה להאריך את חייו, אך כן נוכל לשפר את איכות החיים – וכאן חשוב לשקול את איכות החיים אל מול הסיכון.
בקיץ האחרון פרסם איגוד הקרדיולוגיה האירופי (European Society of Cardiology ) הנחיות מעודכנות לטיפול בהיצרות במסתם האאורטלי, ובין היתר הומלץ להוריד את הגיל לביצוע ה־TAVI לגיל 70, לעומת 75 כפי שהומלץ קודם לכן (בעוד שבהנחיות של האיגוד האמריקאי ההמלצה היא להפנות ל־TAVI כבר בגיל 65), וכן ניתנה המלצה לטיפול ב־TAVI גם בחולים ללא סימפטומים. המשמעות של המלצות אלו היא שיותר מטופלים יוכלו כעת לעבור את ההליך. "עד כה גם אם בבדיקת אקו־לב נראתה הצרות קשה אך המטופל דיווח כי הוא מרגיש מצוין, ובבדיקות מאמץ לא נראה שהוא מציג כל סימפטומים, ההנחיה הייתה לבצע מעקב כל חצי שנה, ורק עם הופעת הסימפטומים לפנות להליך TAVI. היום אנו יודעים כי יש חשיבות להתערבות גם בחולים א־סימפטומטיים עם היצרות קשה. אם ההערכה שעולה מהבדיקות מראה שהסיכון בפרוצדורה נמוך או אם אנחנו מתחילים לראות סימנים לכך שהלב מתחיל לעבוד קשה יותר בהיעדר סימפטומים, וישנה ירידה קלה בתפקוד הלב או עלייה בסמנים ביולוגים המופרשים מהלב, כמו BNP, יש ערך להתערבות מוקדמת יותר. כך נוכל לא רק לאפשר לחולים תוחלת חיים ארוכה יותר אלא גם למנוע את הופעת הסימפטומים מלכתחילה".
מלבד הגיל, ישנם גורמים נוספים שיש להביא בחשבון בהתאמה האנטומית של המטופל לפעולת TAVI. "יש כמה פרמטרים משמעותיים שאותם אנו בוחנים בבדיקת CT, כמו למשל גודלם של עורקי הרגליים, והאם ישנן היצרויות שלא יאפשרו את הליך הצנתור. גם בעורקי הלב נבדוק האם ישנן היצרויות, ובמקרה כזה יידרש הליך מקדים של צנתור עורקי הלב שיאפשרו לאדם לעבור את פרוצדורת TAVI באופן בטוח יותר. בבדיקה זו גם נמדוד את גודל המסתם, כדי שאפשר יהיה להתאים את המסתם התותב הנכון למטופל. מלבד בדיקת ה־CT, נסתכל על מדדים נוספים, כמו רמת התפקוד והקוגניציה של האדם ומידת ה'שבריריות' שלו, אלו יסייעו לנו לקבוע את מידת הסיכון המשוקלל של ההליך עבור אותו מטופל. רוב האנשים עם היצרות במסתם האאורטלי, המאובחנים זמן קצר לאחר הופעת תסמינים, ניתן לבצע בהם התערבות ולהביא לשיפור איכות ותוחלת חייהם באופן משמעותי".
איכות חיים בכל גיל
אין ספק כי לאיכות החיים יש משקל רב בקבלת ההחלטה האם ומתי לעבור הליך שכזה, ולדברי ד"ר רגב השינוי עשוי להיות דרמטי. "מטופלים רבים שהגיעו עם קוצר נשימה, בין שהם בין 70 או בני 80, מספרים שהיו פעילים מאוד ופתאום חוו ירידה קשה מאוד בתפקוד, שהגבילה אותם ולעיתים אפילו הביאה אותם לכדי אשפוז. לאחר פעולת הTAVI הם חזרו לעצמם, מלאי מרץ וחיוניות, לא האמנתי שזה אותו אדם שראיתי קודם. הם מספרים לי איך הפרוצדורה שיפרה את איכות חייהם, קוצר הנשימה נעלם, איך הם קיבלו כוחות לצאת לטייל, לטוס לחו"ל, אפילו לעשות ספורט. כשמאבחנים את המחלה בזמן, ההשפעה על איכות החיים ואורך החיים היא ללא ספק מרשימה".
חשוב לזכור, היצרות במסתם האאורטלי מתקדמת לאט ולעיתים בשקט, והתסמינים עלולים להיראות כחלק טבעי מההזדקנות, אך לעיתים מדובר בנורת אזהרה – במקרים של קוצר נשימה, כאבים בחזה או ירידה הדרגתית ביכולת לבצע פעולות יום־יומיות, בדיקה פשוטה אצל רופא המשפחה והפניה לאקו־לב יכולות לאבחן בזמן מחלה שיש לה פתרון. ככל שהאבחון מוקדם יותר וההתערבות נעשית בעיתוי הנכון – כך גדלים הסיכויים לא רק להאריך חיים, אלא להשיבם לאיכותם המלאה.