נושמים לרווחה: הטיפולים החדשים ב-COPD שמשנים את חיי החולים

מחלת COPD, הנקראת גם "מחלת ריאות חסימתית כרונית", נחשבת לגורם התמותה השלישי ממחלות בעולם, והגורם תמותה השביעי בישראל. אומנם COPD מאפיינת מעשנים ומעשנות יותר מכול, אך גם מי שאינו מעשן עלול לחלות בה. על פי הערכות של האיגוד הישראלי לרפואת ריאות יש בארץ כ-300 אלף חולים במצבי חומרה שונים.

"ישנם רבים ורבות שנמנעים מבדיקת אבחון ל-COPD, משום שהם יודעים שהם בסיכון, וחוששים מהאבחנה. הם סבורים שזו מחלה שאי אפשר לרפא והיא רק מתקדמת ומחמירה; שאבחנה של COPD מסמלת חיבור לחמצן ואשפוזים חוזרים; שהתיוג במחלה משמעותו סוף החיים, מבלי להבין שכיום ישנם טיפולים יעילים ופשוטים, ושאבחון מוקדם יכול להפחית סבל, חולי ותמותה מהמחלה", מסבירה ד"ר ענבל שפרן, מומחית למחלות ריאה במרכז הרפואי שיבא.

כאמור, עישון הוא גורם הסיכון העיקרי למחלה (כ-80% מהמקרים) כשיתר הגורמים הם זיהום אוויר, גורמים מזהמים שונים, ולעיתים גם סיבוכים של אסתמה. למרות שCOPD- מוגדרת כמחלה כרונית עם שיעורי תמותה גבוהים, המודעות אליה נמוכה והרוב המכריע של החולים והחולות (75%) בה אינם מאובחנים ולא מקבלים טיפול שיכול להפחית תמותה.

COPD נגרמת בגלל הרס של הסמפונות – צינורות האוויר שבריאות ושל רקמת הריאה, עד כדי היווצרות חורים שמפחיתים את תפקוד הריאות. מלבד קשיי נשימה, המחלה מתבטאת גם בשיעול, ריבוי של ליחה, וירידה בסיבולת בזמן מאמץ.

לאבחן באמצעות בדיקת נשיפה פשוטה

לרוב, אבחון המחלה מתבצע באיחור רב, כשיש תסמינים פעילים שמפריעים לשגרת החיים, ומובילים לביצוע בדיקת תפקודי ריאה (ספירומטריה) שתאבחן את המחלה.

ד"ר שפרן: "בדיקת תפקודי ריאות באמצעות ספירומטר, היא בדיקה פשוטה, לא פולשנית, שאיננה כואבת או מפחידה. נושפים למכשיר, שבודק את כמות האוויר שיוצאת בשנייה הראשונה. אם לא מצליחים להוציא מעל 70% מכמות האוויר בריאות בשנייה ראשונה – מתקבלת אבחנה של COPD. ככל שהאבחון מתבצע בשלב מוקדם של המחלה, כך תוצאות הטיפול טובות יותר".

"אנשים חוששים מאבחנה כי הם סבורים בטעות ש'אין מה לעשות'. אבל כיום יש טיפולים תרופתיים במשאפים, מאד פשוטים וקלים לביצוע, שמפחיתים סימפטומים, משפרים את איכות החיים, מפחיתים אשפוזים, ובעיקר - מפחיתים תמותה. זו המשמעות של אבחון מוקדם. לכן חשוב לגשת ולבצע בדיקת תפקודי ריאות, זה יכול לסייע בהתאמת הטיפול", מדגישה ד"ר שפרן.

"מרבית החולים מתלוננים על קוצר נשימה, בעיקר בזמן מאמץ שבא לידי ביטוי בתחושת חנק, לחץ בחזה, הרגשה שלא נכנס מספיק אוויר, נשימה לא סדירה ועוד. זה תסמין מפחיד מאוד, אבל הוא גם מתעתע", מסבירה ד"ר שפרן. "אנחנו נושמים בממוצע כ-20 אלף פעם ביום, באופן לא מודע, ומבלי לחשוב על כך, ופתאום משהו משתבש. כדי לא לחוות את התחושה המפחידה, חולי COPD מגבילים את עצמם ולעתים נמנעים אפילו מפעולות פשוטות, כמו ללכת לקניות או לצאת לבילוי".

הגיל הממוצע לאבחון המחלה הוא 50, כשהחשד למחלה מתגבר בקרב מעשנים, מעשנים לשעבר, או בקרב אנשים שנחשפו לחומרים מזיקים. "כאמור, התלונות העיקריות הן לגבי ליחה, שיעול כרוני, קשיי נשימה או קושי בפעילות. אבל המטרה שלנו היא לאבחן כמה שיותר מוקדם, כשרק מתחילה ההיצרות של הסמפונות, לפני שהמחלה מתבטאת בצורה קלינית".

אז מי האוכלוסייה שחשוב שתגיע לבדיקה?

"אנשים שבאופן לא מודע נמנעים מפעילות פשוטות בגלל קשיי נשימה", אומרת ד"ר שפרן. "לרוב התלונות שאני שומעת ממטופלים הן שקשה להם להכניס אוויר. אחד מביטויי המחלה הוא שהריאות נשארות מנופחות, האוויר נכלא בתוכן, ומכאן התחושה. אבל למעשה הבעיה לא בהכנסת אוויר אלא בהוצאת האוויר. גם חולים שכבר אובחנו עם COPD ומרגישים שהמחלה שלהם לא בשליטה והם סובלים מהתלקחויות רבות – כדאי לגשת לרופא ולבדוק על אפשרויות הטיפול החדשות".

בעבר לא היה מענה למחלה. מה השתנה? כיצד מטפלים ב-COPD?

"השלב הראשון הוא, כמובן, להפסיק לעשן. כיום יש מגוון רחב של תרופות משמשות לטיפול ב-COPD. חלק מהתרופות משמשות לטיפול קבוע למניעת התלקחויות, וחלקן משמשות לטיפול קצר טווח במצבים של התלקחויות, ואינן מיועדות לשימוש רציף ארוך טווח", מסבירה ד"ר שפרן.

כיום יש לנו גם טיפולים שניתנים באופן קבוע למניעת התלקחויות באמצעות משאבים משולבים, שמכילים שילוב של 2-3 תרופות. הטיפול יכול להינתן לדוגמא פעמיים ביום בבוקר ובערב . הטיפול הזה מוביל לשינוי משמעותי באיכות חיים. ובעיקר עוזר לחולי COPD לעבור את החורף בשלום", מציינת ד"ר שפרן.

כאמור, מדובר במשאפים משולבים. יש שמכילים שתי תרופות ממשפחת מרחיבי הסמפונות, ויש משאפים שנוסף אליהם גם סטרואידים בשאיפה. "המשאפים שמכילים רק מרחיבי סמפונות מיועדים בדרך כלל לחולים שרק אובחנו. המשאפים המכילים גם סטרואידים בשאיפה מתאימים לחולים שסובלים מהתלקחויות רבות ומגיעים אפילו לאשפוז כתוצאה ממחלתם.

"חשוב לזכור, שיש למשאפים אפקט מהיר: כמה שניות אחרי השאיפה כבר מרגישים הקלה, אבל חייבים להשתמש במשאף באופן קבוע, מפני שיש לו גם השפעה לטווח ארוך, כשמשתמשים בו כטיפול קבוע", מדגישה ד"ר שפרן.

סטרואידים בשאיפה יכולים לגרום נזק בשימוש בטווח ארוך?

"סטרואידים בשאיפה נחשבים כטיפול מקומי שכמעט אינו גורם לנזק, המחקרים מוכיחים כי שימוש בסטרואידים בשאיפה מפחית את הסיכוי להחמרה והתלקחויות ומקטין את צורך בנטילת סטרואידים דרך הפה. כך שבטווח הרחוק, שימוש קבוע במשאף הוא בעל פעולה כפולה – גם הקלה מיידית על קשיי נשימה, הפחתת שיעול וחזרה לפעילות, וגם הפחתת ההתלקחויות, האשפוזים והסיכוי לתמותה בטווח הארוך", מסכמת ד"ר שפרן.

עוד חשוב לציין, כי מלבד ההבדלים בתכולת המשאפים, ישנם גם סוגים שונים של מכלים וצורות שאיפה, כך שאפשר להתאים לכל אחד ואחת את המשאף באופן אישי.

איך יודעים איזה המשאף הכי מתאים?

ד"ר שפרן: "המשאף המתאים ביותר הוא זה שמצליחים להשתמש בו, גם כשמרגישים לא טוב. יש משאפים שאפשר לחבר לספייסר, כמו שמחברים עבור תינוקות ופעוטות שלא יכולים לתפעל את המשאף, למשל אם יש רעד בידיים או קושי בקואורדינציה. את ההתאמה וההדרכה הראשונית יעשה הרופא המטפל, בהמשך ניתן לקבל הדרכה בשימוש במשאף גם מהאחות ומהטכנאי תפקודי הריאות שבעצם יבדקו שימוש נכון ואופטימלי במשאף בכל ביקור", מסבירה ד"ר שפרן ומסכמת: כדאי להדגיש פעם נוספת שהבסיס לטיפול ב-COPD הוא בראש ובראשונה הפסקת עישון".

"הרופא בישר לי שאני חולה במחלה שגרמה למותה של אמא שלי" – לסיפור של עידית, חולת COPD >>

מוגש כשירות לציבור בחסות אסטרהזניקה