למרות הקדמה: למה כימותרפיה עדיין חלק מרכזי מהטיפול בסרטן הריאה?
אימונותרפיה וטיפולים ממוקדי מטרה שינו את ההתמודדות עם סרטן הריאה, אבל הכימותרפיה עדיין ממלאת בו תפקיד מרכזי. ד"ר דיימיאן אורבן מהמרכז הרפואי שיבא מסביר למי היא מתאימה, מדוע משלבים אותה עם טיפולים חדשניים ומה השתנה בהתמודדות עם תופעות הלוואי

המילה "כימותרפיה" עדיין מעוררת אצל רבים אסוציאציות לא פשוטות: נשירת שיער, בחילות קשות ושגרת חיים שנעצרת סביב הטיפולים. התקדמות בטיפול בסרטן והפיתוח של טיפולים חדשניים, ובהם אימונותרפיה ותרופות ממוקדות מטרה מעלים שאלה מתבקשת – אם קיימים כיום טיפולים חדשניים, מדוע עדיין יש צורך בכימותרפיה? אלא שהתשובה מורכבת יותר מההבחנה בין טיפולים ותיקים לחדשים.
בעשור האחרון חלה התקדמות משמעותית בטיפול בסרטן הריאה, בעיקר בזכות כניסתם של טיפולים ממוקדי מטרה וטיפולים אימונותרפיים, ששינו את אפשרויות הטיפול עבור חולים רבים. עם זאת, הכימותרפיה לא נעלמה מארגז הכלים של האונקולוגים, ועבור חלק מהמטופלים היא עדיין מרכיב מרכזי וחיוני בטיפול. "לכימותרפיה יש יעילות מוכחת ויתרונות משמעותיים עבור קבוצות מסוימות של מטופלים, ולכן גם בעידן הטיפולים החדשניים היא ממשיכה למלא תפקיד חשוב בטיפול בסרטן הריאה", מסביר ד"ר דיימיאן אורבן, מנהל המחלקה האונקולוגית ומנהל היחידה לאבחון מהיר של סרטן במרכז הרפואי שיבא, תל השומר.
כדי להבין את מקומה של הכימותרפיה צריך להכיר את ההבדלים בין סוגי הטיפולים התרופתיים הקיימים. תרופות ממוקדות מטרה (תרופות ביולוגיות) פועלות נגד שינויים מסוימים בגידול ואימונותרפיה מסייעת למערכת החיסון לפעול נגדו. אלא שלא בכל גידול קיימת מטרה שאפשר לטפל בה בתרופה מתאימה, ולא לכל מטופל מתאים טיפול באימונותרפיה בלבד. הבחירה תלויה בסוג הגידול, במאפייניו, בשלב המחלה ובמצבו של החולה. "כיום אנחנו מנסים לתת טיפול אינדיבידואלי לכל מטופל", מוסיף ד"ר אורבן
ישנם שני סוגים עיקריים של סרטן ריאה: סרטן ריאה מסוג תאים קטנים (SCLC) וסרטן ריאה מסוג תאים שאינם קטנים (NSCLC), שמהווה את רוב המקרים. "בסרטן ריאה מסוג תאים קטנים הכימותרפיה היא עודנה המרכיב החשוב בטיפול, והיא ניתנת כסטנדרט לכל החולים. אלא שגם בטיפול בסרטן ריאה מסוג תאים שאינם קטנים, שם אנו מתקדמים יותר לטיפול מותאם אישית בטיפולים החדשים, עדיין יש מטופלים שהטיפול היעיל ביותר עבורם הוא טיפול המשלב את הטיפולים החדשניים, טיפולים ביולוגיים או אימונותרפיים, עם הטיפול הכימותרפי", מסביר ד"ר אורבן.
גם הטיפול הכימותרפי עצמו מותאם למאפייני המחלה של כל מטופל. בניגוד לתפיסה שלפיה כימותרפיה היא טיפול אחיד, קיימות תרופות כימותרפיות שונות, והבחירה ביניהן נעשית בהתאם לסוג סרטן הריאה ולמאפייני הגידול. "גם כאשר סרטן הריאה מתגלה בשלב מוקדם, והטיפול בו כולל ניתוח או הקרנות, לעיתים יש צורך גם בטיפול תרופתי כמו כימותרפיה, כדי להשמיד תאים סרטניים שאולי נותרו בגוף ולהגדיל את סיכויי הריפוי", אומר ד״ר אורבן.
האם אפשר לדעת מראש מי יפיק תועלת משילוב? "ברפואה יש לנו נתונים שיכולים להצביע על מי יגיב יותר ומי פחות. זה אף פעם לא מאה אחוז", מדגיש אורבן. "יש לנו נתונים שיכולים להצביע על כך שטיפול בשילוב של כימותרפיה ואימונותרפיה יכול להיות טוב יותר ומתאים יותר למטופל ספציפי לעומת טיפול עם אימונותרפיה בלבד, למשל. יש מטופלים שהטיפול הבסיסי שלהם הוא טיפול ביולוגי, אבל יכול להיות שתוספת הכימותרפיה יכולה לשפר את התוצאות שלהם, כולל הארכת הישרדות".
בלי דעות קדומות
לצד שאלת יעילות הטיפול, החשש מתופעות הלוואי ממשיך לתפוס מקום מרכזי בשיח על כימותרפיה. אלא שגם כאן, מדגיש ד״ר אורבן, חשוב להבחין בין הדימוי שנוצר בעבר לבין המציאות הרפואית כיום. "הסטיגמה שדבקה בכימותרפיה לפני עשרות שנים כבר אינה משקפת את המציאות עבור מרבית המטופלים. רבים עדיין מדמיינים מטופל שסובל בהכרח מנשירת שיער, מבחילות ומהקאות בלתי פוסקות, אבל היום התמונה שונה מאוד. יש סוגים שונים של כימותרפיה, ולא כולם גורמים לתופעות הלוואי האלה. בנוסף, עומדים לרשותנו כיום טיפולים תומכים יעילים, שמאפשרים למנוע או להפחית משמעותית בחילות והקאות אצל רוב המטופלים".
עם זאת, אין פירוש הדבר שכימותרפיה הפכה לטיפול נטול קשיים. היא עדיין עלולה לגרום לעייפות, לירידה בספירות הדם ולתופעות לוואי נוספות, ועבור חלק מהמטופלים תקופת הטיפול עלולה להיות מאתגרת. אלא שסוג הכימותרפיה משפיע במידה רבה על תופעות הלוואי הצפויות, וכיום קיימות דרכים יעילות יותר למנוע חלק מהן ולהקל על המטופלים.
"תופעות הלוואי תלויות מאוד בסוג הכימותרפיה", מסביר ד"ר אורבן. "חלק מהתרופות הכימותרפיות המשמשות לטיפול בסרטן הריאה אינן גורמות לנשירת שיער משמעותית אצל מרבית המטופלים. גם בכל הנוגע לבחילות ולהקאות חל שינוי גדול. כיום אנחנו נותנים טיפול מונע, והוא יעיל מאוד. רוב המטופלים אינם סובלים מהקאות, וגם בחילות משמעותיות הפכו לשכיחות פחות. חשש נוסף הוא מפגיעה במח העצם, שעלולה להוביל לירידה בספירות הדם ולהחלשת מערכת החיסון. גם כאן, במטופלים הזקוקים לכך, עומדים לרשותנו טיפולים תומכים שמאפשרים לצמצם את הסיכון לסיבוכים ולהגן על המטופלים טוב יותר".

לדברי ד"ר אורבן, גם הסיכון לזיהומים משתנה ממטופל למטופל, וקבלת כימותרפיה אינה מחייבת בהכרח בידוד או הימנעות ממפגשים חברתיים. ההנחיות ואמצעי הזהירות מותאמים לסוג הטיפול ולמצבו הרפואי של המטופל. כך גם בכל הנוגע לשגרת החיים – חלק מהמטופלים יכולים להמשיך ברוב פעילויות היומיום, בעוד שאחרים נדרשים למנוחה ולהתאמות בתקופת הטיפול. לכן חשוב לשוחח עם הצוות הרפואי, להבין אילו תופעות לוואי עלולות להופיע, כיצד ניתן למנוע אותן או להקל עליהן ובאילו מצבים יש לפנות לקבלת עזרה רפואית.
חשיבות מניעת עישון ואבחון מוקדם
לצד השינוי בתפיסה לגבי כימותרפיה, ד"ר אורבן מבקש להדגיש גם את חשיבות המניעה והגילוי המוקדם של סרטן הריאה. "בראש ובראשונה, חשוב להעלות את המודעות לסכנות העישון, למנוע התחלת עישון בקרב צעירים ולעודד מעשנים להיגמל. גם בגיל מבוגר, הפסקת עישון יכולה לשפר משמעותית את הבריאות", הוא מדגיש.
בנוסף, הוא ממליץ לאנשים הנמצאים בקבוצות הסיכון ועומדים בקריטריונים לבצע בדיקת סקר לגילוי מוקדם של סרטן הריאה שכלולה בסל הבריאות. "ככל שהמחלה מתגלה בשלב מוקדם יותר, כך גדלים הסיכויים לריפוי, ולעיתים ניתן להסתפק בטיפול מקומי, ללא צורך בטיפולים תרופתיים נוספים. עם זאת, כאשר נדרש טיפול תרופתי מערכתי, חשוב שלא להירתע מעצם המילה 'כימותרפיה'".
ד״ר אורבן מסכם: "גם בעידן של טיפולים ביולוגיים ואימונותרפיים מתקדמים, לכימותרפיה עדיין יש מקום חשוב בטיפול בסרטן הריאה. לעיתים היא ניתנת בפני עצמה ולעיתים בשילוב עם טיפולים אחרים, בהתאם למאפייני המחלה ולמצבו של המטופל. המטרה אינה להימנע מכימותרפיה בכל מחיר, אלא לבחור את הטיפול שמציע לכל מטופל את הסיכוי הטוב ביותר להפיק ממנו תועלת".
שירות לציבור בחסות אסטרהזניקה.
למידע נוסף יש לפנות לרופא/ה המטפל/ת