ממחשבה למחקר: בני הנוער שחוקרים ברמה אקדמית כבר בתיכון

רוב הזמן, בני נוער נדרשים לענות על שאלות שמישהו אחר ניסח בשבילם. שאלות עם תשובה אחת נכונה, ציון ברור וסוף ידוע מראש. אבל יש גם כאלה שבחרו לעצור לרגע ולשאול שאלות אחרות לגמרי - כאלה שאין להן פתרון מיידי או תשובה ברורה. השאלות האלו הובילו אותם למסע לא שגרתי, כזה שמתחיל עוד לפני מבחני הבגרות ומרגיש כמו מסלול אקדמי לכל דבר. המסע הייחודי הזה מתאפשר הודות לתוכנית "אידיאה" - מיזם משותף של משרד החינוך ומרכז מדעני העתיד של קרן מיימונידיס.

התוכנית, שפועלת באוניברסיטאות העברית, חיפה ותל אביב, מעניקה לתלמידות ותלמידים בכיתות י' - יא' הזדמנות נדירה: לחקור נושא שמרתק אותם, להתנסות בעשייה אקדמית אמיתית ולכתוב עבודת מחקר, שמעניקה להם 5 י"ל נוספות בתעודת הבגרות . אבל מעבר לתעודות ולהישגים, יש כאן סיפור על נערות ונערים שמגלים תשוקה אמיתית, על קהילה שנוצרת מתוך סקרנות משותפת ועל רגעי הארה, שמשנים את הדרך שבה הם רואים את עצמם ואת המציאות סביבם.

"הפכתי תחביב למחקר": שקד והקהילה של הארי פוטר

שקד הירש, עוד מעט בת 18 משערי תקווה, לא חיפשה בהכרח "מסלול למצטיינים". היא שמעה בבית הספר על תוכניות מצוינות, הלכה ליום פתוח, עברה מיונים ואז הגיעה למחנה הקיץ הראשון של תוכנית "אידיאה" באוניברסיטה העברית. מה שלקחה משם, היא אומרת, לא היה רק התוכן האקדמי, אלא בעיקר החוויה האנושית. "זה היה אחד הדברים הכי משמעותיים שעברתי, בעיקר מהבחינה החברתית ובזכות החברים שהכרתי".

כשהגיע הרגע לבחור נושא מחקר, היא הלכה למקום שמוכר לה היטב: הפאנדום של הארי פוטר, תחביב שהיא חיה ונושמת מגיל צעיר. היא ראיינה משתתפים פעילים מעל גיל 18 בראיונות עומק איכותניים, אספה תמות חוזרות ובנתה עבודה על תפקיד הפאנדום בעיצוב הזהות העצמית, כולל היבטים של זהות נשית ושל קהילות להט"ביות שנוצרות בתוך המרחב הזה.

כשהציגה את העבודה בכנס שושני לעבודות מצטיינות והגיעה לשלב הגמר, היא הבינה שהייחוד שלה הוא לא רק בנושא שבחרה, אלא בעובדה שהמחקר המקומי בישראל כמעט לא נגע בו או בנושאים דומים. "הרבה אנשים בגילי התלהבו שהפכתי משהו שהוא התחביב שלי למחקר", היא מספרת.

"רציתי לצאת מאזור הנוחות": אורי והקבוצות שאוהדים מרחוק

אורי כהן-קדם, כמעט בן 17 מחולון מגדיר את עצמו כאדם שמחובר יותר לעולמות הריאליים, אבל דווקא בגלל זה רצה לנסות משהו אחר. "רציתי לנסות משהו שהוא מחוץ לאזור הנוחות שלי. אז הגעתי והוקסמתי מהתוכנית". הוא מספר ומדגיש שמה שהפתיע אותו ב"אידיאה" היה לא רק הנושאים עצמם, אלא האופן שבו מנגישים אותם לנערים בגילו: "מדברים כאן על נושאים ברומו של עולם. בתור נער חשבתי שזה רחוק ממני, אבל פתאום מנגישים הכול ונותנים לי חופש לחקור את מה שמעניין אותי".

המחקר שבחר קשור ישירות לתשוקה שלו - כדורגל. הוא חוקר את תחושת השייכות של אוהדים ישראליים לקבוצות בינלאומיות. "יש הרבה אוהדים, ואני אחד מהם, שלא מחוברים לקבוצות בארץ ומחפשים קבוצה בחו"ל שהם מרגישים אליה חיבור עמוק".

במסגרת עבודתו הוא ראיין אוהדים שונים וגילה דפוסים מעניינים: אהדה בין-דורית שעוברת במשפחות, השפעה של רשתות חברתיות ואפילו בחירה אקראית דרך משחק בפיפ"א. המסקנה שלו פשוטה ומדויקת: שייכות נוצרת דרך עשייה. "אנשים משקיעים זמן, מתכננים את השבוע סביב משחקים, פעילים ברשתות – וזה מה שיוצר את הקשר". וגם אצלו, החוויה החברתית ב"אידיאה" הייתה לא פחות משמעותית מהמחקר עצמו: "זו קבוצה מדהימה של בני נוער שבאמת מבינים אותך".

"יש רגעים מאתגרים ואז מגיע התגמול": נדב מגלה מחדש את השאול

נדב הלפרן, בן 16 מקריית טבעון, איכשהו מצא את עצמו חוקר באידיאה את עולם המקרא, למרות שבהתחלה היה לו יחס אחר לגמרי לנושא. "עד שהתחלתי לחקור, לא מאוד התחברתי לתנ"ך", הוא מספר. "ואז קרה לו משהו שמוכר לכל מי שחווה מחקר אמיתי: ככל שקוראים יותר, מתחילים לזהות עומק שלא ראית קודם".

במפגש הראשון עם המנחה הוא קיבל כמה טקסטים לקריאה ופתאום זיהה קו שמסקרן אותו: הדמיון והשוני בין השאול במקרא לבין עולם המתים במיתולוגיה המסופוטמית. המחקר שלו גילה הבדלים מפתיעים: "בשתי התרבויות המתים מגיעים לשאול. אבל ההתייחסות לתחיית המתים שונה לחלוטין - ביהדות זה נתפס כדבר חיובי, אחרית הימים, ובמסופוטמיה זה איום ממשי".

נדב מודה כי תהליך המחקר אינו תמיד פשוט. "לפעמים זה מאתגר מאוד. אתה יושב שעות מול מחשב או ספרים ואין לך מושג מה לעשות". אבל אז, לדבריו, מגיעים רגעים מתגמלים של הארה אמיתית. כיום הוא כבר רואה את עצמו בהמשך הדרך באקדמיה, אולי אפילו כקריירה, ובינתיים הוא אומר בביטחון שתוכנית כמו זו שווה גם את האתגר, בעיקר כי היא מחברת בין בני נוער סקרנים שמרגישים פתאום שהם לא לבד.

"אני חושפת סיפורים שנעלמו": גל והיישוב היהודי הנשכח

בלב המחקר של גל ליפשיץ, בת 16 מיסוד המעלה, עומדת היסטוריה, אבל לא במובן המסורתי. הנושא שהיא חוקרת הוא יישוב בשם תל-אור, שנבנה לפני קום המדינה בשביל עובדי תחנת כוח בנקודת המפגש בין הירמוך לירדן, מחוץ לגבולות המדינה. המקום היה מרוחק, מבודד ובהמשך אף נחרב במלחמת העצמאות וכמעט לא נשאר ממנו דבר בזיכרון הציבורי. "יש מעט מאוד מקורות או מחקרים עליו", היא אומרת ומדגישה כי דווקא זה משך אותה פנימה.

אחד הנושאים שמסקרנים אותה במיוחד הוא ללמוד על הילדות במקום כל כך מבודד, שכמעט ולא היה לו קשר לשאר היישוב הציוני בתקופה הזאת. כדי ללמוד עוד על החיים שם, היא צללה לתוך עבודה ארכיונית: קטעי עיתונות ישנים, עדויות וגם ראיונות שקיימה בעצמה עם אנשים שהוריהם עבדו במפעל. "זה לחפור הרבה, למצוא קשרים ולגלות פרטים קטנים שמעולם לא נחשפו".

אבל מעבר למחקר עצמו, גל מדברת בעיקר על הערך המוסף האמיתי שהתוכנית מעניקה: "אני לא פוגשת הרבה ילדים בגילי שמתעסקים בדברים כאלה ופתאום יש קבוצה שלמה שחושבת לעומק, שואלת שאלות ורוצה להבין את העולם".

לא עוד שיעור העשרה: הזדמנות לחוות מחקר אמיתי

הסיפורים של שקד, נדב, אורי וגל אולי מגיעים מארבעה עולמות שונים, אבל הם נפגשים במקום אחד, שמאפשר לפרוץ את גבולות המחשבה. "אידיאה" לא מבטיחה להפוך כל תלמיד לחוקר, אבל היא כן מאפשרת לטעום מחקר אמיתי בגיל שבו רוב בני הנוער רק מתחילים להבין מה מעניין אותם. ואולי זה מה שהופך את התוכנית הזו למשהו אחר: היא לא מסתפקת בלהעביר ידע, היא מלמדת איך ליצור ידע, איך לחקור ואיך למצוא בתוך התהליך הזה קבוצה של אנשים שחושבים ומשדרים על אותו תדר.

ההרשמה לתוכניות המצוינות של מרכז מדעני העתיד פתוחה בימים אלה ותסתיים ב-18 בינואר. לפרטים נוספים והרשמה.