כשאסתטיקה פוגשת תפקוד: כל מה שצריך לדעת על ניתוחים פלסטיים באזור העיניים

העיניים שלנו הן לא רק חלון לנפש, אלא בראש ובראשונה האמצעי המרכזי שדרכו אנחנו חווים את העולם. לכן, כשהמבנה שלהן משתנה בעקבות תהליכי התבגרות או נטייה גנטית, ההשפעה היא כפולה: לצד פגיעה אסתטית ומראה עייף או כבד, עלול להיגרם גם קושי פיזיולוגי ממשי שמשפיע על הראייה ועל התפקוד היומיומי. עבור מי שמתלבטים לגבי הליך כירורגי באזור הרגיש הזה, כבר מזמן לא מדובר רק בשאלה של מראה, אלא בשאלה של איכות חיים. אלא שכיום עומדות בפניהם מגוון אפשרויות יעילות ובטוחות שיכולות להחזיר לעיניים את הנוחות ואת המבט הצלול.

תחום הניתוחים הפלסטיים באזור העיניים ומרכז הפנים, האוקולופלסטיקה, הוא למעשה תת-התמחות ברפואת עיניים שמשלבת כירורגיה פלסטית. הרופאים בתחום מתמחים בשניהם, מתוך הבנה שכל ניתוח שמבוצע באזור העיניים משפיע עליהן. ד"ר ינון שפירא, רופא עיניים בכיר ומומחה בתחום האוקולופלסטיקה ברשת המרכזים הרפואיים ד"ר לוינגר, מסביר שבאזור העיניים מתבצעים מגוון ניתוחים שמטפלים בבעיות שונות: "עודפי עור, שקיות מתחת לעיניים, עיניים שנראות עייפות, גבות שצנחו ועוד, אבל הרבה מטופלים מגיעים אלינו גם בגלל בעיות תפקודיות באזור העיניים".

לדבריו, המטופלים שנזקקים לניתוח אוקולופלסטי מגיעים מכל קשת הגילאים: "אני מנתח ילדים שיש להם צניחת עפעפיים מולדת, מטופלים בגילאי 30-50 שלרוב מגיעים בעיקר לניתוחים אסתטיים, וגם אנשים בגיל השלישי, שסובלים יותר מבעיות פונקציונליות כמו עודפי עור, צניחת עפעפיים וחולשה של השרירים".

הוא מסביר שניתוחים באזור העפעפיים הם בין ההליכים השכיחים בתחום: "למשל, טיפול בעפעף שצנח וחוסם או מפריע לראייה", הוא מדגים, "מטופלים שמגיעים עם בעיה כזאת רואים פחות טוב, ועלולים לסבול מנפילות, הפרעות בנהיגה ועוד, ולכן זה כבר לא רק עניין אסתטי, אלא תפקודי לגמרי. חלקם מתאמצים מאוד כדי לפקוח את העיניים, והרבה פעמים זה מחמיר בשעות הערב – הם לא מצליחים לצפות בטלוויזיה או לעבוד מול המחשב. זה יכול לגרום גם לכאבים מצחיים ולתחושת כובד קשה, ולפגוע משמעותית באיכות החיים".

מכיוון שניתוח להרמת עפעף כולל לא רק עיצוב ומתיחה של העור אלא גם קיצור וחיזוק השרירים באזור, הוא מתאפיין במורכבויות מאתגרות יותר: "כמה בדיוק לקצר את השריר, איפה לתפור, איך ליצור סימטריה, איך לא לפגוע בתפקוד העין", מדגים ד"ר שפירא, "לכן, גם בניתוח אסתטי יש יותר ויותר נטייה לפנות לרופאים אוקולופלסטיקאים, שיש להם מומחיות ספציפית בניתוחים כאלה".

"כל ניתוח נתפר במיוחד עבור המטופל"

בכל הניתוחים שמבצע ד"ר שפירא, בריאות העיניים עומדת מעל לכל: "תפקידם של העפעפיים בהגנה על העין הוא מכריע, ולכן מדובר בניתוח מאוד שונה מניתוחים אסתטיים אחרים, שכולל גם היבט פונקציונלי", הוא מדגיש, "לכן יש חשיבות לעובדה שאני גם רופא עיניים. לפני הניתוח אני בודק אם קיים יובש, בעיות במצמוץ, צלקות על הקרנית מניתוחי עיניים קודמים, וגם כל אלו משפיעים על הניתוח".

תהליך האבחון וההכנה לניתוח מתחיל מתשאול קצר שמטרתו להבין מה מפריע למטופל, והאם מדובר בבעיה פונקציונלית או אסתטית בלבד. לאחר מכן, מתבצעת סדרת בדיקות ומדידות מדוקדקת: "מודדים את מידת הצניחה, תפקוד השריר והסימטריה, האם יש גבה אחת יותר מורמת או הבדל בצורה וכו'. זה ממש שילוב של הצד התפקודי והאסתטי", מסביר ד"ר שפירא. לבסוף, הוא מעניק למטופל אבחנה, ועל בסיסה המלצה לסוג ניתוח העפעפיים המתאים.

ההחלטה מושפעת ממגוון גורמים: "כל ניתוח נתפר במיוחד עבור המטופל לפי הצרכים הספציפיים שלו – הסרת עודפי עור, הסרה או הסטה של שומן במקומות מסוימים, מתיחה של עפעף רפוי, מילוי שקעים. כל אחד מהמרכיבים האלה יקבע איך ייראה הניתוח ובאיזו טכניקה נשתמש". על כן, גם אורך ההליך משתנה מניתוח לניתוח: "אם מטופלת צעירה יחסית מגיעה כדי להסיר עודפי עור שמפריעים לה מבחינה אסתטית בלבד, אז יש רק אלמנט אחד שצריך לתקן", הוא מסביר, "אבל אם משלבים גם אלמנטים מורכבים יותר שבאים לפתור בעיה פונקציונלית, זה יכול להגיע גם לכמה שעות". ברוב המקרים, הוא אומר, הניתוחים נמשכים בין 40 דקות לשעה וחצי.

"לשמור על ההרמוניה הטבעית של הפנים"

ד"ר שפירא מדגיש שלאחר ניתוח עפעפיים המטופלים יוצאים עם עיניים פקוחות ומתפקדות, ומשתחררים הביתה כחצי שעה אחריו. עם זאת, יש להגיע לניתוח עם מלווה, שכן המשחות שנעשה בהן שימוש בניתוח עלולות לגרום לטשטוש בראייה.

ההחלמה המלאה מהניתוח נמשכת בערך חודשיים-שלשה, אך המטופלים יכולים לחזור לתפקוד רגיל זמן קצר לאחר הניתוח. "אחרי ניתוח עפעפיים צריך להימנע ממאמץ פיזי למשך שבועיים. אני ממליץ לקחת שבוע חופש מהעבודה, וגם שמים על האזור הרבה קרח בימים הראשונים, כי הוא נוטה להתנפח ועלולים להופיע שטפי דם. לרוב בשבועיים שלאחר הניתוח החתכים מחלימים והנפיחות יורדת משמעותית", הוא אומר, "אחרי שבוע, אין מניעה לחזור לתפקוד וגם לעבודה, אם היא לא פיזית".

המראה מתייצב אחרי תקופת זמן מעט ארוכה יותר: "אחרי חודש אפשר כבר לקבל תמונה של איך זה הולך להיראות", אומר ד"ר שפירא, "אני עושה מעקב שבוע אחרי הניתוח, אז גם מסירים את התפרים, ואחרי שלושה חודשים. לפעמים מטופלים מודאגים שעדיין קצת רואים את קו החתך או את הצלקת, אבל אחרי מספר חודשים לרוב זה עובר. נדיר שצריך לעשות תיקון".

עם זאת, הוא אומר, המטופלים הם אלו שקובעים כיצד ייראה המעקב. "כמו בניתוח, גם בהחלמה כל מקרה לגופו, והמעקב מותאם אישית. אם המטופל חושש, נעניק לו מעקב צמוד יותר", אומר ד"ר שפירא, ומוסיף שהמעקב, בדיוק כמו האבחון והניתוח שאחריו, מתבצעים כולם תחת ידיו. "יש למטופלים את הטלפון של המרפאה וגם את שלי למקרי חירום, ואם יש חשש שמשהו לא בסדר, תמיד אפשר לפנות אלינו".

השיח העכשווי בעולם הניתוחים הפלסטיים מצביע על שאיפה לתוצאות טבעיות ככל הניתן. המטופלים אמנם מבקשים לתקן את המראה שלהם, אבל שואפים להימנע מנראות מלאכותית. עבור ד"ר שפירא, מדובר ביעד חשוב בניתוחים שהוא מבצע, בין אם מדובר בניתוח שמטרתו אסתטית או תפקודית. "לפני הכל אני חושב מה נכון למטופל, אבל בפילוסופיה האסתטית שלי אני מאמין במראה טבעי, וזה גם מה שרוב המטופלים מעדיפים", הוא אומר, "יש הרמוניה טבעית שמתאימה לפנים, ואלא אם יש פתולוגיה ספציפית שמתקנים בניתוח, לרוב לא נרצה לשנות את המראה של המטופל למשהו שהוא מעולם לא היה".

"אנשים מנהלים את חייהם כרגיל, וזולגות להם דמעות"

הליך נוסף שמבצע ד"ר שפירא במרכזים הרפואיים של ד"ר לוינגר הוא ניתוח בדרכי הדמעות, שמטפל בבעיה תפקודית שכיחה.

"העיניים שלנו חייבות להיות רטובות כדי לראות. מערכת הדמעות מייצרת דמעות כדי להרטיב את העין, והעפעפיים אחראים למרוח אותן על משטח העין", מסביר ד"ר שפירא, "כדי שהדמעות ייספגו ולא ישפכו החוצה כל הזמן, יש בעפעפיים חורים קטנים שמנקזים אותן לאף, שם הן נספגות בגרון ובריריות של האף. כל אלו ביחד מהווים את דרכי הדמעות".

כשהעין מייצרת יותר מדי דמעות או שהן לא מצליחות להתנקז, עלול להיווצר מצב של דמעת יתר. לדברי ד"ר שפירא, מדובר בבעיה די שכיחה: "אנשים מנהלים את חייהם כרגיל, הם עובדים מול המחשב או מסתובבים ברחוב, נמצאים בבית או בפגישה, והעיניים שלהם כל הזמן רטובות, עד כדי כך שממש זולגות להם דמעות", הוא מתאר, "זה מאוד מפריע לראייה, והרבה פעמים גם מביך. לפעמים זה יכול להתבטא גם בדלקות וזיהומים חוזרים עם הפרשות בעיניים. אם הבעיה נגרמת מכך שהעפעפיים לא מנקזים את הדמעות כמו שצריך, הפתרון הוא ניתוח בדרכי הדמעות". גם לניתוחים מהסוג הזה מגיעים מטופלים בגילאים שונים ומגוונים, אבל לרוב מדובר בתופעה שכיחה יותר בקרב אנשים מבוגרים.

במרכזים הרפואיים של ד"ר לוינגר מתבצעים כמה ניתוחים בדרכי הדמעות שמטרתם לפתור בעיות שונות. הפשוטים שבהם מטפלים בחסימות בדרכי הדמעות באזור העיניים: "אם פתח הניקוז צר מדי, מבצעים ניתוח יחסית פשוט של כרבע שעה שבו מרחיבים את הפתח הכי קרוב לעין. לפעמים נבצע את ההרחבה באמצעות צינורית שנחדיר למקום צינורית שתרחיב את האזור. במקרים אחרים, הבעיה עלולה להיות שהעפעף רפוי מדי, ואז צריך למתוח אותו בניתוח שנמשך כ-25 דקות", מפרט ד"ר שפירא, ומציין שבחלק מהמקרים הנ"ל מדובר בניתוחים ללא חיתוך, והם מתבצעים בהרדמה מקומית, שאחריהם ניתן לחזור לשגרה אחרי יומיים.

הניתוחים המורכבים יותר הם ניתוחי ה-DCR, שמטפלים בחסימת צינור הדמעות בחלק שנמצא באף באמצעות יצירת מעקף, מבחוץ או מבפנים. לדברי ד"ר שפירא, בעבר הניתוח היה מתבצע באמצעות חתך חיצוני על גבי האף, אך כיום ברוב המקרים יש העדפה לניתוח אנדוסקופי בתוך האף באמצעות מצלמה. ההחלטה איזה ניתוח לבצע מתבססת על הנתונים הספציפיים של כל מטופל, אך בשתי הדרכים הניתוח מתבצע בהרדמה כללית ונמשך כ-45 דקות, כאשר אחריו המטופלים משתחררים הביתה באותו יום.

"ההקלה מגיעה מהר מאוד"

גם בניתוחים בדרכי הדמעות, האבחון, הניתוח והליווי הצמוד במהלך ההחלמה מתבצעים כולם על ידי ד"ר שפירא. הוא מתאר את תהליך ההחלמה: "אם מבצעים את הניתוח החיצוני נשאר פצע קטן, ועלולה להופיע נפיחות באזור האף. אם בוחרים בניתוח הפנימי, אי אפשר לראות בכלל מבחוץ שעברת ניתוח", הוא אומר. הוא מציין שההחלמה לא כרוכה בכאבים רבים, אבל עלול להופיע גודש באף, ואף מעט דימום בימים הראשונים, שלרוב עובר לבד.

לדבריו, החזרה לתפקוד רגיל אחרי הניתוח מהירה יחסית: "אני ממליץ להוריד הילוך לשבוע ולא לעשות מאמץ פיזי כדי למנוע דימום מהפצע שבאף, אבל מבחינת חזרה לתפקוד רגיל, לעבודה ולאימונים, המטופל לא מושבת", הוא אומר. גם התוצאות עצמן מגיעות תוך זמן קצר: "לרוב המטופלים מרגישים את ההקלה מהר מאוד. בדרך כלל כבר שבועיים אחרי הניתוח כבר מתחילים להרגיש את התוצאה, שמתייצבת סופית אחרי מספר חודשים".

על אף שמדובר בניתוחים לא גדולים יחסית, הקרבה של ההליך הכירורגי ליקר לנו מכל – העיניים, מרתיעה לעיתים קרובות גם את מי שאיכות החיים שלו נפגעת כתוצאה מבעיות באזור. מבחינתו של ד"ר שפירא, מדובר בזהירות מתבקשת, ותפקידו הוא לתמוך במטופלים בתהליך קבלת ההחלטה: "אנחנו חיים בעידן מבורך שבו אנשים הרבה יותר חשדנים ומודעים, ולא עושים רק מה שהרופא אומר. לרוב הם מעדיפים תהליכים זעיר-פולשניים על פני ניתוחים גדולים, ואני מאוד תומך במגמה הזאת", הוא אומר, "בסוף זאת החלטה שלהם, ותפקידי הוא רק להמליץ. אני תמיד אומר למטופלים שההחלטה צריכה לנבוע משיווי משקל בין כמה הבעיה מציקה להם לבין אי הנוחות והסיכונים של הפרוצדורה. אין ניתוח בלי סיכון, אבל אחוזי הצלחה מאוד גבוהים, ואם מישהו לא רואה טוב או שמצב הרוח שלו מושפע ממשהו שמפריע לו במראה החיצוני, אז זה לגמרי לגיטימי לנתח".

ד"ר שפירא הוא מנתח בכיר בתחום האוקולופלסטיקה בד"ר לוינגר מרכזים רפואיים בחיפה (מעיין) ובתל אביב רמת החייל (עתידים מדיקל סנטר). ד"ר לוינגר מרכזים רפואיים היא הרשת המובילה בישראל בתחום רפואת העיניים והכירורגיה הרב-תחומית. הקבוצה מתמחה בפתרונות מתקדמים להסרת משקפיים, ניתוחי עיניים, קטרקט ואוקולופלסטיקה, לצד מגוון שירותים רפואיים משלימים. היא מפעילה מרכזים רפואיים בפריסה ארצית, הכוללים חדרי ניתוח מתקדמים, ופועלת בה נבחרת של כ-300 רופאים ומנתחים מובילים בתחומם. הקבוצה שמה דגש על שימוש בטכנולוגיות חדשניות, מקצועיות רפואית בלתי מתפשרת, בטיחות גבוהה ושירות מותאם אישית לכל מטופל. לאורך השנים ביססה מוניטין בזכות שילוב בין ניסיון קליני עשיר לגישה שירותית מתקדמת. לרשת הסדרים עם קופות החולים וחברות הביטוח.