לבריאות הילד: כך תתמודדו עם חוסר בברזל

ראש חטיבת בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרעי פרייס, התריעה על מגמה מדאיגה שחלה בשנים האחרונות בעלייה בשיעור הפעוטות המאובחנים בישראל עם אנמיה. על פי הנתונים במכתבה לצוותים המטפלים, האנמיה בקרב פעוטות זינקה מ 11.5% ב- 2016 ל 17.8% ב-2022. במכתבה, מדגישה ד"ר פרייס כי "לחוסר ברזל יש השלכות שליליות על התפתחות קוגניטיבית ופיזית של הילד", ועל כן מבקשת לחדד את ההנחיות הנדרשות לנטילת תוספי ברזל.

"אנמיה הוא מצב שבו כמות נמוכה מדי של ברזל מביאה לירידה בייצור ההמוגלובין שבתאי כדוריות הדם האדומות, שתפקידו לשאת חמצן לאזורים שונים בגוף", מסבירה ד"ר מיכל מלכי־גולן, רופאת ילדים ומומחית בהמטואונקולוגיה ילדים בבית החולים שיבא, תל השומר. "תחילה מחסור תזונתי בברזל מביא לדלדול של מאגרי הברזל בגוף, אך רמת ההמוגלובין נשארת תקינה. אנמיה מוגדרת רק בשלב שבו רמת ההמוגלבין מתחילה לרדת. במצב של אנמיה פחות חמצן מגיע לאברי הגוף, מה שעשוי להביא לפגיעה בתפקודם".

מהיכן מגיעים מקורות הברזל של התינוק ואיך דואגים שלא יחסר?

"בחודשי ההיריון העובר מקבל ברזל מהאם (לכן חשוב לצרוך ברזל במהלך ההיריון), הוא נולד עם מאגרי ברזל והמוגלובין שמספיקים לו לצרכיו בשבועות הראשונים לחייו. בערך בגיל ארבעה חודשים המאגרים האלו מתדלדלים ורמת ההמוגלובין יורדת: בתהליך טבעי זה 'מפנה' ההמוגלובין העוברי את מקומו להמוגלובין ה'רגיל'. מגיל ארבעה חודשים משרד הבריאות ממליץ לתת לתינוקות תכשיר ברזל, שאושר כתרופה בלבד ונבדקו בו היעילות והמינון, וזאת ללא קשר לכמות הברזל שהם מקבלים ממזונם. מגיל ארבעה חודשים ועד גיל חצי שנה ההמלצה היא לתת 7.5 מיליגרם ביום ומגיל חצי שנה עד שנה וחצי: 15 מיליגרם ביום. לקראת גיל שנה תתבצע ספירת דם ועל פיה ההורים יקבלו הנחיה האם יש צורך בהגדלת המינון, אך בכל מקרה חשוב להקפיד על מתן הברזל עד גיל שנה וחצי".

מה לגבי ברזל ממקור תזונה?

"חלב אם הוא מקור ברזל חשוב, שכן ספיגת ברזל מחלב אם גבוהה ביחס לתמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות), ולכן קיימת המלצה להניק מגיל לידה ועד גיל חצי שנה, ולהמשיך בהנקה בתוספת מזון (מוצקים) עד גיל שנתיים ולמעלה מזה. אם בכל מקרה התינוק או התינוקת ניזונים מתמ"ל, יש להעדיף מוצר שמבוסס על חלב פרה מועשר בברזל. מגיל חצי שנה, עם תחילת מתן מוצקים, משרד הבריאות ממליץ להקפיד על תזונה עשירה בברזל: פעמיים עד שלוש פעמים בשבוע לתת מנת בשר כמו בקר, הודו אדום ועוף, פעמיים בשבוע לתת מנת דגים ולהוסיף גם קטניות על בסיס יום־יומי: עדשים, אפונה, שעועית, גרגרי חומוס, טחינה ועוד.

במקרה של חשד למחסור בברזל ניתן לשפר את ספיגת הברזל ממזונות מן החי הצומח בשילוב תכשירי ברזל (על פי המינון שקבע.ה הרופא.ה), אם מקפידים על התנאים הבאים: לקחת את הברזל לא עם האוכל אלא שעה אחת או שעתיים לאחר הארוחה, לא עם מוצרי חלב ולא עם קפאין. ויטמין C משפר את הספיגה של הברזל מהמזון, ולכן מומלץ להעשיר את התזונה של הילדים בוויטמין C. אפשר לחזור על ספירת דם לאחר חודשיים של טיפול, כדי לוודא האם רמת הברזל עלתה. אם לא עלתה, ייתכן וימליצו להורים לבדוק אם ישנה בעיית ספיגה במעי".

מדוע חשוב להקפיד על מתן תכשיר ברזל שאושר כתרופה ולא תוסף?

"התשובה לכך נעוצה בבדיקות וברגולציה. תכשיר ברזל הניתן כתרופה עובר רגולציה קפדנית, מאחר שנדרש להוכיח מעל כל צל של ספק איכותו, יעילותו ובטיחותו. כשמדובר בתינוקות ובמינון מדויק הנדרש כדי למנוע אנמיה ונזקים עתידיים, יש חשיבות רבה לתת תוסף ברזל בתרופה".

יש לתוספי הברזל תופעות לוואי?

"תופעת לוואי שקיימת הינה עצירות אך שכיחותה נמוכה כשהברזל ניתן במינון מניעתי. יש לבדוק שלא מדובר בדפוס היציאות של הילד. מגיל שישה חודשים, כשניתנים גם מזונות משלימים, יש להקפיד על שתיית מים בכמות מספקת ולשלב מזונות המכילים סיבים תזונתיים כגון פירות וירקות".

לאילו סימנים חשוב לשים לב כשאנחנו חושדים באנמיה בילד.ה ואיך מאבחנים?

"סימנים כמו עייפות, חולשה וישנוניות, חוסר שקט, ירידה בתיאבון, סחרחורות או תלונות על כאבי ראש וירידה בפעילות המערכת החיסונית יכולים להצביע על מחסור בברזל. במקרים של ירידה בתיאבון ועייפות וכדי להבין האם מדובר בחוסר ברזל ובאנמיה יידרשו בדיקות נוספות. בספירת דם ניתן לבחון האם רמות ההמוגלובין מתאימה לגיל הילד. בחוסר ברזל גודל הכדוריות האדומות יהיה נמוך (שיעור MCV נמוך) וכמות הכדוריות האדומות קטנה מהמצופה לגיל (שיעור RBC נמוך). סימנים נוספים כוללים חיוורון בעור ובריריות, קצב לב גבוה או אוושה (רשרוש) לבבית חדשה שטרם אובחנה יכולים להצביע גם כן על אנמיה.

ההמלצה היא להיות עם היד על הדופק ולבדוק את רמות הברזל בגוף בספירת דם. בין גיל 9 חודשים לשנה, כחלק מהמעקב השגרתי בטיפת חלב, מופנים כל התינוקות לביצוע ספירת דם וזוהי בדיקה חשובה. בהתאם לתוצאות, יוחלט האם להגדיל את המינון של התוסף ברזל הניתן בתרופה למינון טיפולי או להשאירו כפי שהוא עד גיל שנה וחצי".

רונה וסרשטרום, מנהלת תחום תינוקות וילדים בחברת כצט, המובילה את תחום הטיפול התרופתי למניעה ולטיפול באנמיה הנגרמת מחוסר ברזל, מציינת כי לשיעורים גבוהים של אנמיה בקרב אוכלוסיות מדינתיות יש השלכות רחבות כולל השלכות בריאותיות וכלכליות "זוהי תופעה מסוכנת שבה עלינו להילחם. כחברה המתמחה ברפואה הממוקדת בתינוקות ופעוטות, המובילה את התחום בישראל, החלטנו שחלק עיקרי מהאסטרטגיה שלנו יתמקד בהסברה, הדרכה והנגשת המידע המדגיש את חשיבות מתן ברזל לתינוקות בקרב קהל מקצועי, ובקרב הורים צעירים, ממגזרים שונים. כולנו תקווה שבכוחות משותפים נביא למיגור התופעה ולהפחתת שיעור האנמיה בקרב תינוקות בישראל".